מחקר בכנסת: 16% מהחופים בסכנת בנייה
מסמך של מרכז המחקר בכנסת מצא כי שטח של כ-15,600 דונם בחופי הים התיכון, הכנרת, ומפרץ אילת, מאויימים על ידי תוכניות בנייה ישנות - העתיקה שבהן אושרה באזור אשדוד בשנת 1900. ח"כ חנין, שהגיש הצעת חוק בעניין, מבקש לבחון מחדש את התוכניות, ובמקרה הצורך לפצות את בעלי הקרקעות
תוכניות בנייה ישנות שאושרו כחוק מאיימות לכבוש את מעט רצועות החופים הצרות והפנויות שגובלות בקו המים של הים התיכון, ימת הכנרת, ומפרץ אילת. מדובר בשטח מצטבר של כ-15,600 דונם - שטח לא מבוטל שמהווה כ-16% משטחי החוף הפנויים לאחר ניכוי חופי הרחצה ושמורות הטבע המוגנות. מצב זה עולה ממסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת יום הסביבה הבינלאומי החל היום (ג').
- תוכנית: 46 קוטג'ים בחוף הצוק בת"א
- חוף נחשולים והכובע הכפול של נציג קק"ל
- המבקר: לבחון מחדש תוכניות המאיימות על החופים
ים של דמעות: לירונה מתה, הקרב על החוף נמשך
רוצים שישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו , ואנו נפרסם תגובות נבחרות
המסמך הוכן לבקשת ח"כ דב חנין (חד"ש) לקראת הדיון המרכזי של יום הסביבה אשר יתקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה על שמירת הסביבה החופית וההגנה עליה מפני יזמי הנדל"ן. המסמך מציין כי התוקף של אותן תוכניות בניה שטרם התממשו לא פג, מאחר שהן אושרו לפני קבלת חוק שמירת הסביבה החופית ב-2004. החוק אוסר בנייה בתחום 300 מטר מקו המים של החופים ובפרט בתחום חוף הים במרחק 100 מטרים מקו המים.
הנתון המעניין שנכלל במסמך מגלה, כי מגבלות החוק לא חלות על 91 תוכניות בנייה שונות. מתוך תוכניות אלה - 53 תוכניות המיועדות לבנייה ברצועות על חוף הים התיכון, 32 תוכניות לאורך חופי הכנרת ו-6 תוכניות לאורך חופי אילת. רוב התוכניות אושרו בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. עם זאת, עדיין קיימות תוכניות אפילו מתקופת השלטון העותומאני ומראשית ימי המנדט הבריטי.
4 תוכניות בנייה באשקלון אושרו ב-1914
מרכז המחקר קיבל את הנתונים ממינהל התכנון של משרד הפנים. התוכנית העתיקה ביותר היא מינואר של שנת 1900 שכיום נמצאת בתחום השיפוט של המועצה האזורית באר-טוביה – בעת ההיא המושבה היהודית הדרומית של הברון רוטשילד שהוקמה ב-1882 לא הרחק מחוף אשדוד עליו שכן בעת ההיא הכפר הערבי אישדוד. יעוד השטח איננו מוגדר והוא מופיע בתוכנית תחת הכותרת "שטח מיוחד".
4 תוכניות בנייה אושרו ביולי 1914, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה באזור חוף העיירה הערבית מג'דל, היום אשקלון. יעוד הקרקע ב-3 תוכניות הוא להקמת מחסנים ושל התוכנית הרביעית הוא "מלונאות ונופש", כבר אז.
9 תוכניות נוצרו מראשית ימי המנדט הבריטי, כולן בתחום השיפוט המוגדר היום של המועצה האזורית חוף הכרמל. חלקן אושרו בחיפה בדצמבר 1926, וייעודן להקמת בנייני ציבור, שטח ספורט ואזורי מגורים ותעשייה. התוכניות מינואר 1927 באזור זה מיועדות אף הן למגורים ולתעשייה, ותוכנית אחת מיועדת אפילו להקמת מבנים ל"אירוח כפרי", שהקדימה בשלושה דורות את עידן הצימרים הישראלי.
מהמסמך של מרכז המחקר עולה עוד כי יעודן של רוב תוכניות הבנייה היותר מאוחרות לא שונה בהרבה מאלה הישנות. לפי נתוני משרד הפנים, חלק מהן מאפשרות הרחבת שימושים קיימים, וחלקן מיועדות לשימושים חדשים כגון, הקמת מתקני תשתיות (מסילת ברזל, כביש, מתקני מים וביוב, מתקן הנדסי); מגורים; אירוח כפרי; בנייני ציבור; ספורט ובתי-מלון; בתי עלמין; תעשייה קלה ומלאכה; אחסנה; נמל; וחנייה פרטית וחניונים.
עורכות המחקר נעמה טשנר ושירי ספקטור-בן ארי מציינות כי ועדות תכנון מקומיות מעניקות היתרי בנייה בחופים, על רקע לחצי פיתוח שונים, בנימוק שלא נמצאה תוכנית מתאר מפורטת במידה הנדרשת. כך התירה לאחרונה עיריית הרצלייה לבצע עבודות פיתוח ותשתיות בטיילת החוף. להיתר הוגש ערר ובית המשפט אסר את העבודות על סמך תוכנית בנייה קיימת ומפורטת. העירייה נאלצה להפסיק את העבודה ולהחזיר את השטח לקדמותו.
חנין: פירצה מסוכנת בחוקי ההגנה על החופים
הסכנה המאיימת על החופים מהתוכניות הישנות עלתה לא מכבר גם בדו"ח מבקר המדינה ל-2012 שמצביע על שורת ליקויים בתוכניות בניה שאושרו בסביבה החופית. ח"כ חנין, שהוא יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, אמר כי דו"ח המבקר "מוכיח שקיימת פירצה מסוכנת בחוקי ההגנה על החופים. אנחנו במצב אבסורדי שבו כל תכנית מגירה ישנה לבנייה בחופי ישראל מתגברת אוטומטית על החקיקה בעשור האחרון".חנין הזמין את מסמך המרכז למחקר על התוכניות הישנות, כדי להעניק גיבוי להצעת החוק הפרטית שהוא הגיש בעניין. לאחרונה חזר חנין והגיש שוב את הצעת החוק, בצירוף חתימות של 24 ח"כים מכל סיעות הקואליציה והאופוזיציה, כולל 8 ח"כים חדשים. זו אותה הצעת חוק שהוגשה בכנסת הקודמת אבל נגנזה בגלל התנגדות הממשלה בשלב הקריאה הטרומית והקדמת הבחירות.
"החוק הוא שקול ומאוזן, אבל מבטיח הגנה על החופים", אומר חנין. "אנחנו לא מציעים ביטול גורף של כל תוכניות הבנייה הישנות אלא העמדתן לבחינה מחודשת על פי הנורמות הסביבתיות היותר מתקדמות שהחברה הישראלית אימצה בעשור האחרון".
החוק מחייב להעמיד לבחינה מחודשת כל תוכנית בנייה ישנה אם חלפו יותר מ-8 שנים מיום ניתן לה תוקף. הבדיקה תתבצע בוועדה לשמירת הסביבה החופית שהוקמה מכוח החוק מ-2004.
בהצעת החוק מודגש כי אם הבנייה המבוקשת היא בתחום של 100 מטרים מקו המים, הבחינה המחודשת תחול גם על כל ההיתרים שניתנו מכוח תוכניות שאושרו לפני 1983. זאת על פי תוכנית המתאר הארצית משנת 1983 המחייבת להתאים להוראותיה את התוכניות הישנות שבתחומה ולדעת חנין, בשל הזמן הרב שחלף מאז – 30 שנה – ראוי כיום לחזור ולוודא זאת.
כדי לצמצם למינימום את הפגיעה הקניינית האפשרית כתוצאה מקבלת החוק ומימושו, מציע חנין להפעיל את הוועדה המחוזית בכל מקרה שבו יימנע מימוש זכויות הבנייה על קרקע פרטית על פי תוכנית ישנה. הוועדה תעביר את זכויות הבנייה למקום אחר בתחומה כך שהפגיעה בחוף תימנע אולם בעלי הזכויות בקרקע יפוצו על כך בקבלת זכויות בנייה על קרקע חלופית.
יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ מירי רגב (ליכוד), אמרה בתגובה כי "מנהל מקרקעי ישראל יחד עם כל גופני התכנון צריכים לשקול מחדש מה לעשות עם עשרות התוכניות הישנות. המצב הקיים לא טוב עבור יזמים שיושבים עשרות שנים על אדמות יקרות וממשיכים לקדם תוכניות על חוף הים. המציאות מלמדת שהתוכניות לא יוצאות לדרך לאור השינויים והחלטות של משרדי הממשלה שהתיישרו עם הקו המנחה של חוק החופים החדש".
לפנייה לכתב/ת 
