נעמה שפיר: "איפה שאוכל לעזור - אני שם"
אחרי חמש שנים מוצלחות במכללת טולדו, הכדורסלנית מהושעיה מדברת על החוויה בארה"ב, בריטני גריינר, החלומות הגדולים וכמובן הדבר האמיתי - משחקי "הטורניר המיוחד" עם נבחרת הנשים. צפו בראיון הווידאו
ב-2011 עלתה נעמה שפיר לראש הכותרות, ולא באשמתה. האיסור התמוה של פיב"א ללבוש גופייה מתחת לחולצת המשחק גרם להד תקשורתי עצום ולשפיר, שהגיעה מבית דתי, למצוא פתרון יצירתי בדמות שרוולים אלסטיים. שנתיים חלפו ושפיר שוב בסגל נבחרת, הבעייתיות עם החולצה נותרה בעינה, אבל הפעם הגארדית היא הרבה יותר מסתם קוריוז.
עוד ב-ynet ספורט:
- לקראת איטליה: גיא לוזון מתכנן שינויים
- המלכוד של גיא לוזון / טור
- בולט לא מודאג מהפסדו
- סן אנטוניו עלתה ל-0:1 מול מיאמי
אחרי חמש שנים מוצלחות במכללת טולדו, שפיר בת ה-23 היא בורג מרכזי בסגל של אלי רבי וכזו שתנסה לעזור לכחולות-לבנות לצלוח את "הטורניר המיוחד", שייפתח כבר מחר ברמלה, בסיומו נבחרת אחת בלבד תעפיל ליורובאסקט 2015. ארבע נבחרות נמצאות בבית הישראלי: פורטוגל, מקדוניה וגרמניה, אותה תפגוש הנבחרת היום (15:00) בקריית מנחם.
"אני לומדת כל יום דברים מחדש", מודה שפיר. "זו חוויה, כיף לשחק עם הנבחרת, עם השחקניות הישראליות הכי טובות שיש. מה שכן, זה סוג
של משחק שונה מהמכללות. אני אצטרך להתאים את עצמי ולהתרגל מחדש לכדורסל הזה. איפה שאוכל לעזור - אני שם".
בחמש השנים האחרונות שפיר הייתה על קו ארה"ב-ישראל. חמש שנים מוצלחות במכללת טולדו, אותה הוליכה שפיר לזכייה ב-WNIT (האליפות השנייה בחשיבותה בקולג'ים) ובעצם למרכז הבמה בכדורסל האמריקני. וזה, כידוע, לא דבר של מה בכך. "כיף לחזור ארצה, אבל קצת פחות לעזוב כי הייתי שם תקופה ארוכה", מודה שפיר. "בינתיים אני מתאקלמת".
בטולדו התאקלמה שפיר מההתחלה, תודות ליחס של אנשי המכללה שידעו שהגיעה מבית דתי ולמעשה שינו את כל הלו"ז שלהם כדי שיתאים לכדורסלנית מארץ הקודש. "לא ידעתי למה לצפות, בהתחלה לא הרגשתי בנוח", מספרת שפיר. "קיבלנו לו"ז של אימונים ואמרו שאימון יום שישי מסתיים ב-17:37. כולם היו בשוק. שאלו למה, אמרו אלה השעות של נעמה. אני ממש קיוויתי שאוכל להחזיר להם על המגרש. הדברים שהם עשו בשבילי. השבת, האוכל, הנסיעות, העזרה בלימודים. זה מדהים. אני מספרת לאנשים והם בשוק".
עד לאן הם הלכו למענך?
"לכל משחק שהקבוצה נסעה אליו בשישי, אני יצאתי מוקדם עם אחת השחקניות והמאמנות. אם המשחק היה באולם רחוק מהמלון, אותי שיכנו במלון אחר. יש הרבה סיפורים מעניינים. הטורניר הראשון היה בהוואי ובאתי עם מנה כשרה. הלכנו לחדר האוכל לחמם אותה ומטעמי בריאות אמרו לי שאסור לאכול בתוכו אוכל שהבאתי מהבית. יצאתי ללובי, פתאום אני רואה את כל יתר השחקניות לוקחות את הצלחות שלהן ומגיעות לשבת איתי. זה ריגש".
בראיון הווידאו שלפניכם מספרת שפיר גם על החיים בארה"ב, הפגישה עם בריטני גריינר, השאיפות והחלומות הגדולים. ומה לגבי ה-WNBA? "זו יכולה להיות חוויה, אבל לא משהו שאני מפנטזת עליו כל יום. ברור שאם תהיה הזדמנות ואצליח להגיע לזה, זה יהיה כבוד גדול. מה שבטוח, אם לא אשחק שם - לא אבכה על זה כל יום".
לפנייה לכתב/ת 
