הסופר יורם קניוק הלך לעולמו

אבידה גדולה לספרות ולתרבות הישראלית: הסופר יורם קניוק הלך לעולמו היום (שבת) כשהוא בן 83. בשנים האחרונות סבל מבריאות רופפת והוא נפטר בבית החולים איכילוב בתל אביב. לפי בקשתו של קניוק, לא תיערך לו הלוויה - שכן הוא תרם את גופתו למדע.

• בתו נעמי נפרדה: "מת עם עוצמה והומור"
• טוריו של יורם קניוק בערוץ הדעות של ynet
• ביקור בביתו: "אוהב להיות ישראלי, פחות גאה"
  

"אני יושב עכשיו וכותב בצער מסוים ובתחושה לא הכי טובה שזמני מגיע", כתב קניוק בבלוג שלו לפני חודשים אחדים. "ארד דומה בקרוב. איך זה יהיה אינני יודע. אני תרמתי את גופתי למדע. ינתחו אותי רופאים צעירים. אחרי כן אני רוצה שישרפו את גופתי. אין לי שום רצון להשאיר מאחורי אבק עצמות שיימג וייעלם, ואני רוצה את אפרי בבקבוק או אם ירצו בני משפחתי, אפרי יפוזר באיזה מקום ואפנה מקום למישהו אחר. כולנו שרשרת. אחד הולך ואחד בא. במקרא העברים לא התעסקו במה קורה אחרי המוות. גם בתקופת המשנה קברו לשנה, והוציאו את העצמות, הכניסו רבות מהן לסרקופג או זרקו. כשמתים לא נשאר דבר".

יורם קניוק. מגדולי הספרות הישראלית(צילום: MCT)

קניוק נולד וגדל בתל אביב, בן למשפחה פעילה בחיי הרוח והתרבות של היישוב היהודי בארץ. אמו עבדה כמורה בבית הספר

גימנסיה הרצליה, ואביו שימש כמזכירו האישי של מאיר דיזנגוף והיה מבין מקימי מוזיאון תל אביב לאמנות. בראשית דרכו האמנותית עסק בציור ולמד בבצלאל. בהמשך החל לעסק בכתיבה ספרותית ופרסם סיפורים קצרים באנגלית. ב-1963 הוציא את ספרו הראשון בעברית, קובץ הסיפורים "היורד למעלה".

בתקופת קום המדינה, בהיותו בן 17, שירת בפלמ"ח והשתתף בקרב עקוב מדם בנבי סמואל. מאוחר יותר, במלחמת העצמאות, נפצע במהלך לחימה בחזית ירושלים. מראות הקרב וסכנת המוות הותירו בו צלקת עמוקה אשר מצאה את ביטויה בכתיבתו הספרותית שלו. דוגמה מובהקת לכך היא הרומן עטור השבחים "חימו מלך ירושלים" שפירסם ב-1966, אודות חייל שנפצע אנושות ואהבתה חסרת הסיכוי של האחות המטפלת בו, וכן הרומן "תש"ח" שזיכה אותו בפרס ספיר לספרות לשנת 2010.

פרסומו הגיע מספריו הרבים שזכו להצלחה, ביניהם "חימו מלך ירושלים" (1965), "אדם בן כלב" (1968), "סוסעץ" (1974), "היהודי האחרון" (1982), "הברלינאי האחרון" (2004), ו"תש"ח" (2010). לצד כתיבת פרוזה, עסק קניוק גם בציור. בעבר חי בפריז ובארצות הברית, וחוויותיו משנים אלו אף הן זכו לביטוי בכתיבתו. לאורך השנים נודע גם כפובליציסט ובאחרונה הוביל מאבק ציבורי למען הכרה באזרחות ישראלית נטולת דת. בשנה האחרונה חברת ניו ריג'נסי האמריקנית רכשה את זכויות העיבוד לספרו "קסם על ים כנרת", לטובת סדרת טלוויזיה.

במהלך חייו, ובנוסף לפרס ספיר, זכה קניוק בפרסים רבים - ביניהם פרס ברנר, פרס נשיא המדינה לספרות ופרס ביאליק. לצד אלו החזיק קניוק בתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב, ואשתקד הוכתר כקצין מסדר האמנויות והספרות של צרפת. קניוק הותיר אחריו במותו אשה, שתי בנות ונכד.