בנק ישראל מזהיר: העלאות המס לא הסתיימו

האם המסים ימשיכו לעלות? בנק ישראל מזהיר היום (א') כי אם לא תחול עלייה מיידית וחדה בקצב הצמיחה של המשק הישראלי, יידרשו העלאות מסים נוספות בשנים 2015 ו-2016.

• רוב סעיפי חוק ההסדרים לא יעברו בהליך מזורז
• פישר בוועדת הכספים: "תקציב הביטחון הוא נטל"
• השרים אישרו את התקציב - והוסיפו קיצוץ רוחבי
  

בסקירה תקופתית של המשק שפרסם היום הבנק נכתב כי "כבר עתה התחייבויות הממשלה להוצאות בשנים 2015 ואילך גבוהות בכמה מיליארדי שקלים מהתקרה הקבועה בחוק. במידה והצמיחה לא תהיה מהירה במיוחד, גם אם הממשלה תפחית את התחייבויותיה להוצאות בהתאם לתקרה, יהיה צורך בהעלאה נוספת של ההכנסות ממסים כדי לעמוד ביעדי הגירעון לשנים 2015 ו-2016".

את הצעדים שבהם נקטה הממשלה במסגרת תקציב 2013-2014, הכוללים קיצוץ של 18 מיליארד שקל בתקציב והעלאות מסים בהיקף של 15 מיליארד שקל, מגדירים בבנק המרכזי כ"כורח המציאות".

"אמנם בטווח הקצר הם פועלים להאטה בצמיחה של המשק", נכתב בסקירה, "אך בלעדיהם הגירעון בשנים הקרובות היה צפוי לעלות לשיעור גבוה מ-6% תוצר, ויחס החוב לתוצר היה מתקרב בסוף העשור ל-100%. תהליך זה היה מסכן את היציבות הפיננסית של ישראל ומגדיל מאוד את נטל תשלומי הריבית בתקציב".

עוד קיצוץ לצורך איזון התקציב

לטענת כלכלני הבנק, הקיצוצים והעלאות המסים בתקציב החדש צפויים למתן את הצמיחה ב-0.7%. זאת, בעקבות ירידה בהכנסה הפנויה של אזרחי ישראל כתוצאה מהעלאות המסים והקיצוץ בקצבאות. בנוסף, ההפחתה של תקציבי הקניות של משרדי הממשלה השונים תפגע בביקושים במשק.

כמו כן, מציינים בבנק כי הפער בין תקרת התקציב המאושרת לשנת 2015 לבין התחייבויות הממשלה לאותה שנה, עומדת כעת על 6 מיליארד שקל. כלומר, כדי לאזן את תקציב 2015 תידרש הממשלה לקיצוץ נוסף של 6 מיליארד שקל בפעילויותיה.

בבנק ישראל מציינים כי הגורם המרכזי לבעיות התקציביות המצריכות קיצוצים שנה אחר שנה, הוא היעדר מנגנון מעקב המוודא שהחלטות שמתקבלות היום, אינן גורמות לחריגה מתקרת ההוצאה בשנים שבאות אחר כך.

"לאור הסיכון שהתפתח השנה לאמינותה של המדיניות הפיסקלית, ואשר חייב את ההתאמות, חשוב שהממשלה תאמץ בהקדם מערכת אפקטיבית של בקרה על הוצאותיה לשנים הקרובות, כדי למנוע חזרה על התהליך שהוביל לבעיה הנוכחית", נכתב בסקירה.

אך כפי שנוכחנו לדעת השנה, ההוצאות בתקציב הן רק חצי מהבעיה. החצי השני הוא הצורך לגבות מספיק מסים כדי לעמוד ביעד הגירעון של הממשלה. לטענת כלכלני בנק ישראל, אם לא תהיה צמיחה משמעותית וחריגה של המשק בשנתיים הקרובות, הממשלה תזדקק להעלאות מסים בהמשך של 4 מיליארד שקל ב-2015 ועוד 7 מיליארד שקל ב-2016 על מנת לעמוד ביעד הגירעון שקבעה לעצמה.

לחלופין, תוכל הממשלה להתפשר על יעד גירעון גבוה יותר, אך במקרה כזה יקשה עליה לעמוד באתגר של הפחתת יחס החוב לתוצר.

מקורבים ללפיד: לא יהיה צורך בצעדים הללו

בסביבתו של שר האוצר, יאיר לפיד, חלקו היום (א') על נכונותם של הנתונים שפרסם בנק ישראל, שלפיהם ב-2015 יידרש קיצוץ נוסף של 6 מיליארד שקל בתקציב המדינה ועוד הלאות מסים בהיקף של 4 מיליארד שקל. 

לטענת מקורבים לשר, הצעדים הכלולים בתקציב המדינה לשנים 2013-2014 יביאו לצמיחה מוגברת במשק הישראלי ולפיכך לגידול בהכנסות ממסים בשנים הקרובות, כך שלא יהיה צורך בצעדים שעליהם מדבר בנק ישראל.

בסביבתו של לפיד אף מתחו ביקורת על החלטתו של בנק ישראל לפרסם נתונים שכאלה, וציינו כי אילו היו מקבלים את עמדתו של הבנק המרכזי, היו מוטלות גזירות נוספות על הציבור השנה, כמו ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות וביטול הפטור ממס הכנסה על קרנות השתלמות.

עוד ציינו בסביבתו של לפיד, כי הסקירה של בנק ישראל, שבה נטען כי הקיצוץ בתקציב המדינה יגרום להאטה בקצב הצמיחה בשיעור של 0.7% ב-2014, ציינה גם כי היה מדובר בקיצוץ שהוא "כורח המציאות".

בסקירת הבנק, נכתב בנוגע לצעדי הקיצות והעלאות המס כי "אמנם בטווח הקצר הם פועלים להאטה בצמיחה של המשק, אך בלעדיהם הגירעון בשנים הקרובות היה צפוי לעלות לשיעור גבוה מ-6% תוצר, ויחס החוב לתוצר היה מתקרב בסוף העשור ל-100%. תהליך זה היה מסכן את היציבות הפיננסית של ישראל ומגדיל מאוד את נטל תשלומי הריבית בתקציב".