אז מי באמת רצח את ארלוזורוב? השבוע לפני
גם הוועדה של בגין לא פענחה את התעלומה הציונית הגדולה שכבר בת 80 שנה. ועוד: הלילה שבו פוצצו הגשרים, האישה הראשונה בחלל שקצת נרדמה שם, ומה היה לנשיא להגיד על אלטון ג'ון שברח מישראל? המסע השבועי אחורה בזמן
השבוע לפני - לכל הכתבות
לפי עדותה של אשתו סימה, ברצח השתתפו שני גברים. האחד האיר את ארלוזורוב בפנס והשני ירה בו ירייה אחת שפצעה אותו קשה. הוא מת שעות אחדות לאחר מכן מפצעיו בבית החולים "הדסה" בתל אביב. בעדותה הראשונה בפני חוקר משטרתי אמרה האישה כי הרוצחים נראו כמזרחיים ומאוחר יותר, בעת שניתנו לה תמונות לזיהוי, ביקשה שיציגו בפניה תמונות של ערבים. אך תוך זמן קצר נעצרו שלושה אנשים - אברהם סטבסקי, בית"רי שהגיע בדרך בלתי חוקית לישראל מפולין. אב"א אחימאיר, עיתונאי, היסטוריון והוגה דעות שהיה המנהיג האידאולוגי של "ברית הבריונים" וצבי רוזנבלט, גם הוא איש בית"ר.
לפי כתב האישום סטבסקי היה האיש שהאיר בפנס ורוזנבלט הוא זה שירה את הירייה. אחימאיר הואשם בהסתה לרצח. במהלך החקירה זיהתה סימה ארלוזורוב את רוזנבלט במסדר זיהוי. סטבסקי טען שהיה בעת הרצח בירושלים ולן במלון. בעל המלון ובתו העידו כי הוא נכנס לחדרו במלון בשעות הערב ושהוא לא יצא ממנו כל הלילה. אחימאיר זוכה בשלב מוקדם של הדיון המשפטי, לאחר שהוכח כי בעת הרצח גם הוא היה בירושלים ורבים ראו אותו. רוזנבלט זוכה גם כן, לאחר שהוכח כי היה בעת הרצח בכפר סבא.
רק האליבי של סטבסקי לא התקבל הואיל והחוקרים פיתחו תאוריה שלפיה הוא יצא מהמלון בחשאי. במשפטו הוא טען כי הבלש הבריטי רמז לסימה ארלוזורוב על זהותו. סטבסקי הורשע ונידון למוות רק על סמך העדות, אך זוכה בערעור שבו נקבע שאין להרשיעו על סמך עדות יחידה זו. 14 שנים לאחר מכן נהרג סטבסקי על ספינת הנשק אלטלנה.
בין לבין, במהלך החקירה הודה ערבי כי הוא זה שרצח את ארלוזורוב, אך האיש חזר בו, ככל הנראה בשל לחץ שהפעילו עליו החוקרים הבריטים. גם קצין המשטרה יהודה ארזי, ששירת אז בבולשת הבריטית, סבר כי ערבים רצחו את הבכיר.
במרוצת השנים הועלתה תיאוריה נוספת ולפיה שר התעמולה הנאצי, יוזף גבלס, הזמין את הרצח כיוון שארלוזורוב היה מיודד בנעוריו עם אשתו, מגדה גבלס, שאביה החורג היה יהודי. ספר שיצא לאור בצרפת טען כי גבלס פעל באמצעות אוהדי הנאצים מהמושבה הגרמנית שרונה, ששכרו רוצח ערבי. ארלוזורוב עצמו פעל עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה להעברת יהודים ורכושם לארץ ישראל. בין היתר, כך נטען, הוא ניסה לנצל את הקשרים שהיו לו בעבר עם מגדה גבלס ואפילו שוחח איתה.
במרס 1982, בעקבות פרסום ספרו של שבתי טבת "רצח ארלוזורוב", הקים ראש הממשלה מנחם בגין, את ועדת בכור - ועדת חקירה ממלכתית לחקר הרצח. מסקנות הוועדה היו שסטבסקי ורוזנבלט חפים מפשע, אך שהחשדות נגדם לא היו נטולי בסיס. עם זאת קבעו השופטים כי הראיות והחומר שהובאו לפניהם לא איפשרו להם לקבוע מי היו הרוצחים והאם זה היה רצח פוליטי מטעם מפלגה כלשהי או לא. קרוביו ומקורביו של ארלוזורוב דחו את מסקנות הוועדה, שמתחה ביקורת על רעייתו ששינתה גרסאות בעדויותיה.
בדיון הציבורי-פוליטי בישראל קיימת מחלוקת לגבי השפעתו של רצח ארלוזרוב על ההיסטוריה של התנועה הציונית ומדינת ישראל. יש הרואים ברצח עדות מכרעת לאלימות המושרשת בתנועות הימין, אחרים רואים בו בסיס ל"עלילת דם" מופרכת שטפלה מפא"י על מתנגדיה ובאמצעותה ביססה את מעמדה כמנהיגת התנועה הציונית.
לפני שהוועדה החלה לפעול כתב בגין מאמר ב"ידיעות אחרונות" בזכותו של סטבסקי. הוא תיאר אותו כאיש טוב לב, בעל אינטיליגנציה טבעית, אוהב ישראל, אוהב ציון ואוהב האדם. בגין כתב כי לאחר הרצח נעצר סטבסקי ואנשי ההגנה שאלו אותו "רוצח - למה עשית זאת?" סטבסטקי השיב "חף מפשע אני".
כש-11 גשרים פוצצו בארץ ישראל
12 שנים לאחר מכן, גם כן בשעת לילה, יצאה לפועל אחת הפעולות המורכבות של הפלמ"ח. בלילה שבין 16 ל-17 ביוני 1946 תקפו לוחמי הפלמ"ח באופן מתואם 11 גשרים מרכזיים לאורך גבולות ארץ ישראל אשר חיברו בין הארץ למדינות השכנות לה: שני גשרים בקרבת מטולה, גשר בנות יעקב, גשר מסילת ברזל מעל הירמוך, גשר שייח' חוסיין שבקרבת מעוז חיים, גשר א-דאמיה מעל נהר הירדן, שני גשרים על נחל כזיב, גשר אלנבי ושני גשרים על נחל עזה בקרבת הגבול עם מצרים.
מתוך 11 הגשרים המותקפים נהרסו או נפגעו במידה חמורה עשרה. על לוחמי הגדוד הראשון של הפלמ"ח הוטל לפוצץ שני גשרים מעל נחל כזיב, אולם במהלך תקיפת הגשר הראשון התגלו התוקפים על ידי נוטרים ערבים. במהלך קרב היריות שהתפתח במקום פגע אחד הכדורים במטען של חומר נפץ. הפיצוץ הביא להתמוטטות הגשר, אך גם למותם של 14 לוחמים ומפקדים.
אחרי "ליל הגשרים" פורסם ב"ידיעות אחרונות" כי הצבא הבריטי התרכז סביב יישובים יהודיים. יממה לאחר הפעולה הכריזו הבריטים על עוצר ו-200 אלף תושבי תל אביב והשכונות ישבו כלואים בבתיהם במשך כל שעות היממה. ראש העיר ישראל רוקח פנה לשלטונות הבריטיים כדי שיבטלו את העוצר. במקביל, מפקד הצבא הבריטי בארץ הודיע על איסור לחיילים ולקצינים להיכנס לשום מקום יהודי בכל רחבי הארץ, כגון לבתי מלון, בתי קפה, בתי אוכל וקולנוע - עד שלא יוחזרו חמישה קצינים בריטים שנחטפו אז.
מבצע ליל הגשרים עורר התנגדות וביקורת גם בקרב מנהיגי התנועה הציונית, בהם חיים ויצמן, אשר ראה בו חריגה קיצונית מגבולות המאבק הראוי בבריטים.
האישה הראשונה בחלל
ב-16 ביוני 1963 המריאה לחלל האישה הראשונה, הקוסמונאוטית הסובייטית ולנטינה טרשקובה. היא המריאה בחללית ווסטוק 6, אף שלא הייתה טייסת.
טרשקובה שברה אז את השיא האמריקני שבו החזיק גורדון קופר, כשהשלימה 31 הקפות של כדור הארץ, לעומת 23 של האסטרונאוט האמריקני. הקוסמונאוטית גרמה לבהלה, כשבמהלך הטיסה הפסיקה לשדר ידיעות על הנעשה בחללית. דובר סובייטי גילה כי הקשר נותק לזמן רב מדי, אולם לפתע חזרה טרשקובה והסבירה כי היא נרדמה.
בטור של אראל גינאי כמה ימים לאחר שהקוסמונאוטית עשתה היסטוריה, הוא כתב כי לא לשווא שיגרו הסובייטים את האישה הראשונה בהיסטוריה לחלל דווקא בעת כינוסה של מליאת הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית בקרמלין: בוועידה זו המיועדת למציאת דרכים ליצירת "אדם עליון" קומוניסטי מדווחים מנהיגי ברית המועצות לנאספים כי הכוונה אינה רק "לגברים עליונים", אלא גם לנשים מסוגה של טרשקובה.
טרשקובה עצמה התראיינה לפני כמה ימים, לרגל 50 שנה לטיסתה לחלל. במסיבת עיתונאים ברוסיה הציבה האישה, כיום בת 76, את המטרה הבאה שלה: להגיע למאדים.
כשאלטון ג'ון ברח מישראל
30 שנים לאחר מכן, באמצע חודש יוני 1993, הגיע הזמר אלטון ג'ון לישראל, לקראת הופעה בפארק הירקון. אבל אחרי שלוש שעות שבהן היה בארץ הוא עלה למטוסו הפרטי וטס חזרה ללונדון.
המטוס של כוכב הפופ נחת בנתב"ג ב-15 ביוני ב-21:30 בערב. הוא ירד מהמטוס ונכנס לתוך מרצדס שחורה שהובילה אותו אל חדר האח"מים. מאוחר יותר התלונן ג'ון כי בניגוד להבטחות שניתנו לו, היו הליכי הכניסה שלו לנמל התעופה מסובכים והוא עוכב בבדיקת הדרכונים מעל ומעבר למצופה.
כשהגיע בלימוזינה למלון בתל אביב הוא הוקף בצלמי עיתונות. מאבטחיו סילקו את הצלמים בברוטליות. צלם אחד ומעריצה בת 14 מרמת גן נפגעו קל. בחצות כבר היה הזמר בחדר האח"מים של שדה התעופה. אנשיו קיבלו הוראה להעמיס את הציוד בחזרה למטוס, ואלטון ג'ון דרש בתוקף לעזוב את הארץ. כל הניסיונות של האמרגנים הישראלים שהפצירו בו לחזור מהחלטתו - עלו בתוהו.
ואז החל מסע השכנועים שהזמר יחזור לארץ. שר הבריאות חיים רמון שלח לזמר פנייה אישית נרגשת, וטען כי הופעתו נועדה לקדם את המלחמה באיידס.
שר התחבורה ישראל קיסר הורה למנהל נתב"ג להקל על ההליכים ברישום של הזמר ומלוויו בכניסתם הבאה לישראל. השגריר הבריטי הבטיח לדאוג לסידורי האבטחה ורק נשיא המדינה עזר ויצמן הפטיר: "מי צריך אותו בכלל".
בסופו של דבר הזמר שב לארץ יומיים לאחר שעזב ואמר לקהל הרבבות בפארק הירקון: "אני מתנצל בפניכם. אני מתנצל על אי הנוחות שנגרמה לכם ומודה לכם שהבנתם אותי. אני מצטער גם על החלק שלי במה שקרה. העיקר שעכשיו אנחנו כאן. עשינו את זה. בואו נמשיך הלאה". ומה היה לקהל להגיד? "אלטון, אתה גדול".
לפנייה לכתב/ת 
