בלי בית, בשיטוט מתמיד: מי אתם נערי הגבעות?
הם עזבו את הבית וגרים באוהלים, בלי מסגרת ובלי מרות - גם לא רבנית. ד"ר שימי פרידמן שחקר את צעירי ההתנחלויות, סבור כי "נוער הגבעות" אינו שונה מנוער בסיכון, ויש לטפל בהם על ידי שירותי הרווחה, "אבל הם לא מבצעי 'תג מחיר"
כתובות הנאצה הבוקר בכפר אבו גוש, מעלות את מה שמכונה "פשעי שנאה" נגד אוכלוסייה שאינה יהודית לכ-200 בשנה האחרונה בלבד. "תג מחיר" ו"נוער הגבעות", הם מושגים שמתגלגלים בקלות יתרה זה אחר זה. אלא שלדברי שימי פרידמן, מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת אריאל, מדובר בטעות גמורה.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
"בשל בורות רבה, בתקשורת ובחברה בישראל רווח מונח מטעה, וחייבים להבחין בין 'נוער הגבעות', 'צעירי הגבעות' ואנשי 'תג מחיר'", אומר פרידמן, שחקר את הנושא במסגרת עבודת הדוקטורט שכתב באוניברסיטת בן גוריון. "'נוער הגבעות' הם צעירים בגילאי 15-20, שנכון להגדירם 'נוער בסיכון', וכמותם יש בכל עיר בארץ. אלה נערים הסובלים מקשיים קלאסיים של מתבגרים, ללא מחשבה אידאולוגית מנחה".
שלב מעבר
ד"ר פרידמן המטפל בשנים האחרונות ב"נוער ברזלים" ובחבורות רחוב בראשון לציון, מעיד כי "יש קווי דמיון רבים בין נוער הגבעות לעשרות צעירים מהציונות הדתית", פרידמן אומר. "הם בשיטוט מתמיד ללא מטרה. הם עזבו את הבית, עם או בלי טריקת דלת. אלה שגרים בירושלים – יגיעו ל'כיכר החתולות', ואלה המתגוררים מחוץ לקו הירוק, יגורו לרוב באוהלים. מרחבי הפרא של יהודה ושומרון מעניקים למתבגר את התחושה שהכל מותר, שאפשר לנסות הכל, כי אין גבולות פיזיים".
עד כמה הדת ממלאת תפקיד בחייהם?
"גם אם יש להם כיפה על הראש, היא רק סמל שעליו חלקם מתקשים לוותר. למעשה,
הם נמצאים בתקופת בירור לגבי זהותם הדתית. חלקם שומרים מצוות באופן חלקי, וחלקם לחלוטין אינם שומרי מצוות. הם לא רואים ברבנים סמכות, ובוודאי שאינם פועלים על פי הוראותיהם, גם לא של אלה הנחשבים למובילי דעה".
איך ניתן, אם בכלל, לטפל בהם?
"רובם המוחלט לא באמת יעשו מעשים קטסטרופליים. חברותם ב'נוער הגבעות' היא שלב מעבר, חלק מתהליך ההתבגרות שלהם. חלקם אפילו מדברים בבגרות על מה שיקרה ביום שאחרי עזיבת הגבעות.
"אני לא טוען שצריך להתעלם, וגם לא שהם טלית שכולה תכלת: חלקם בעלי תיקים פליליים על עבירות של שריפת שדה, עימות אלים עם רועי צאן פלסטינים, או גרימת תקר לצמיג ג'יפ של מג"ב". עם זאת, פרידמן מבחין בינם לבין עבריינים אידיאולוגיים מאורגנים: "הם לא ירססו גרפיטי של 'מוחמד חזיר' בכפר ערבי, ולא יפגעו במסגד. זה לא מעסיק אותם", לדבריו.
"לא צריך לטפל בהם עם הראש בקיר, בעזרת לוחמי יס"מ, אלא לבחור במודל שמקובל בעשרות ערים בארץ, של אנשי רווחה המטפלים בנוער בסיכון. במקום לשלוח אליהם ניידות משטרה, צריך לשלוח להם ניידות רווחה וקידום נוער".
מחיר ההתנתקות
נקודת השבר שהאיצה את תופעת ההתיישבות הפירטית על גבעות יהודה ושומרון, הייתה ההתנתקות מעזה. לדברי פרידמן, אובדן האמון ברבנים, בחברי הכנסת הדתיים ובכלל ההנהגה הדתית-לאומית, הוביל להתגבשותה של קבוצה חדשה, לצד נוער הגבעות, שאותה הוא מכונה "צעירי הגבעות".
"מדובר באנשים בתחילת שנות ה-20 לחייהם", כך פרידמן, "חלקם רווקים וחלקם בשנות נישואיהם הראשונות. בניגוד לנוער הגבעות שגר במבנים ארעיים, אוהלים או דיקטים, צעירי הגבעות מתגוררים בקרוואנים, שבדרך כלל מחוברים לחשמל ולמים".
פרידמן סבור כי גם צעירי הגבעות אדישים כלפי הרבנים ומובילי הדעה של הציונות הדתית, בעיקר בשל מה שנתפס בעיניהם ככישלון ההתנתקות, ובשל היחס שלהם אל הצעירים שישבו בכלא באותה תקופה. "הם היו בטוחים שהרבנים ואנשי הציבור הדתיים ישחררו אותם מהכלא, ואחרי שזה לא קרה, הם מאסו ברבנים ולא רואים בהם סמכות".
ומי מבצע את פעולות "תג מחיר"?
"קבוצה שאני מתייג אותה כקטגוריה מתווכת בין שתי הקבוצות הנ"ל", אומר פרידמן. "מדובר לרוב בצעירים בגילאי 16-22, שלאו דווקא מתגוררים בגבעות יהודה ושומרון. חלקם גרים בערים ומקיימים שיגרה נורמטיבית, ומאוד קשה לאפיין אותם.
"זו אוכלוסייה הטרוגנית, שמוּנעת מאידאולוגיה משיחית, קצת 'כהנא חי' וקצת מחשבות על מחאה חברתית, מחאה נגד סמכות המדינה. הם לא מאורגנים כקבוצה בגבעה, הם לא נמצאים תחת סמכות של רב, אלא נהנים מה'מרחבים האפורים', כפי שכינה אותם ד"ר אורן יפתח-אל מאוניברסיטת בן גוריון. זה משהו חדש לחלוטין, ולכן קשה לאתר אותם".
* הכנס ה-23 למחקרי יהודה ושומרון, מטעם אוניברסיטת אריאל והמו"פ האזורי השומרון ובקעת הירדן, ייערך ביום חמישי 13 ביוני, בקמפוס אוניברסיטת אריאל
לפנייה לכתב/ת 
