הדברים הקטנים שעושים טורניר גדול / על גמר היורו
היה זה ערב קסום על טהרת הכדורגל. הקהל נכנס לאקסטזה עם המשחק המהנה ביותר שנערך בארץ הקודש. ואחרי שבועיים מענגים מסתבר שהיחידים שמזלזלים בנו - הם אנחנו. תודה לך לוזון, אבל עכשיו מתחילה העבודה האמיתית...
עוד ב-ynet ספורט:
- הדרך של טביב לבית"ר סלולה
- מכבי בלחץ: ריקי היקמן ייבחן במילווקי באקס
- איפה הם ואיפה אנחנו: איראן עלתה למונדיאל
- סוסה נחת בישראל, התקבל ע"י 4 אוהדי מכבי בלבד
אלה היו אנשים שלא ממש עניין אותם אם בגמר הזה צפו מאות מיליונים ברחבי העולם, כמו שהתעקשו למכור לנו בהתאחדות לכדורגל, או שמא רק פרבר קטן באנדלוסיה שכר לעצמו לווין פיראטי כדי לראות שידור חי וישיר מהלבנט.
ולא היה אכפת להם אם זה גמר יורו לנבחרות צעירות, או גמר המונדיאל הטוב בהיסטוריה. הם ריחפו על ענן אופוריה קוסמית של ערב קסום. כזה המספק קריאות "איצקו, איצקו" לכוכב הספרדי הגדול וגל מכסיקני מרגש, כאילו כאן אצטדיון האצטקה.
קהל שתקן ולא מנוסה במעמדים האלה, שנכנס לאקסטזה עם המשחק המהנה ביותר שנערך בארץ הקודש, בערב שכולו הכרזה: הכרזה על אהבת המשחק, הכרזה על כדורגל נפלא ועל הדרך - הכרזה על מותו של אצטדיון ר"ג. יחי האצטדיון הלאומי החדש, טדי.
הסטארט-אפ הספרדי
היו הרבה דברים גדולים, אפילו אדירים בערב הזה. אבל זהו גמר שלימד אותנו בעיקר את חשיבותם של הדברים הקטנים. להגביה. לעצור על החזה.
נגיעה קלה לשער. לא יותר, לא פחות.
עם כל השיטה האדירה שמונחלת אצל הספרדים החל מקבוצות הילדים ועד לבוגרים, זו שעוברת כחוט השני לכל אורך הדרך, אותה שיטה שמשתקת את כל שאר אירופה כבר שנים והפכה לנוסחה המצליחה ביותר לתארים, לא אלה הדברים שעשו אותה מי שהיא.
הדברים הקטנים הם שעושים אלופה גדולה. ודברים קטנים הם שעושים טורניר גדול.
מסתבר כי מאז האירוח האחרון של אירועי אוניברסלי כאן בישראל - אליפות אסיה 64 - עברנו דרך ארוכה. מהמקום בו אנחנו נמצאים למקום בו אנחנו רוצים להיות. שוב הוכח כי היחידים המזלזלים בנו, הם אנחנו. שעם הרבה עבודה קשה ומטרה עילאית מעל לראש, הכל אפשרי. כי אם עשינו את זה עם סטארט-אפ שנמכר במיליארד דולר, אז עם מיני-יורו לא?
תודה לוזון. עכשיו, תתחיל לעבוד
מאות אנשים מוכשרים שזכאים למחמאות אדירות, עבדו יומם וליל במסירות וברצינות, העניקו תקווה לעתיד. זיק של אופטימיות לקראת העונה הקרובה ואלה שאחריה. אבל אם מחר בבוקר כל הטוב הזה ייעלם, השבועיים הללו פשוט לא שווים כלום.
האם יתייחסו באותה השקעה גם למפגש בין הפועל עכו לרעננה? האם גם במשחקים מרובי קהל אחרים נקבל שאטלים מהעירייה? האם נזכה לראות שוב 4 מיליון שקלים מהממשלה, רק הפעם להעמקת תשתיות בנוער ובבסיס הספורט? האם בהתאחדות ישאירו עליהם את החליפות, המטאפוריות והאמיתיות, ויתחילו להתייחס אל הקהל הישראלי כלקוחות לכל דבר?
כי את היורו הזה יש רק דרך אחת לנצח - לגרום לכל הפרצופים השמחים הללו, לחזור פעם נוספת. רק הפעם - לראות את איתי שכטר ושמעון אבוחצירה, ולא את איסקו ומוראטה.
לעמוד הטוויטר של שרון דוידוביץ' - @sDavidovitch
לפנייה לכתב/ת 
