דם אמיתי 6: עוד מנה מאותו הדבר
טלנובלת הניבים בכיכובם של סוקי וביל חזרה לעונה שישית. לירון סיני שצפתה בפרק הפתיחה חושבת שלמרות ש"דם אמיתי" הפסיקה לקחת עצמה ברצינות, עדיין מדובר בתענוג
לפעמים כיף לשנוא את "דם אמיתי". הסדרה מבית היוצר של אלן בול ("עמוק באדמה") יצרה ציפיות לחובבי הערפדים כשהיא רק התחילה, אי שם ב-2008. סדרת טלוויזיה נוטפת סקס, שגם משתעשעת בעולם פנטסטי, שותלת מסרים פוליטיים על קבלת האחר, גזענות, פמיניזם, הומופוביה ומה לא, וגם שמה את לואיזיאנה הווייט-טראשית על המפה.
מה עוד חדש בערוץ הטלוויזיה של ynet:
רחוב סומסום: בובה שאביה יושב בכלא
במקום שרון גל: גדי סוקניק יגיש את לילה כלכלי
עוד עדכונים לפני כולם - בעמוד הפייסבוק של ynet
אלא שמאז, איפשהו בין משני הצורה למכשפות, פיות, אנשי הזאב, אנשי הפנתר ועוד מרמור קטן של סוקי (אנה פקווין) על איך היא רק רוצה חיים נורמליים, הסדרה הפסיקה לקחת את עצמה ברצינות. מעונה לעונה היא הפכה לבדיחה והפתיחה של העונה השישית רק מחזקת את הזווית הזו.
צפו בטריילר לעונה השישית של "דם אמיתי"
עכשיו, כשמספר העונות המופרכות עולה על מספר הפרקים ה"רציניים", אפשר לבחור אם להמשיך לכעוס, לטעון לטלנובלה עם ניבים ולהפסיק לצפות, או לשים את הדרישות הגבוהות בצד, להישען אחורה, ולקבל מנה מרוכזת של טראש מודע לעצמו לעילא.
הפרק שפותח את העונה, בשם "who are you, really?" פוגש את חבורת הערפדים וסוקי בע"מ, בדיוק בבלאגן שסיים את העונה החמישית. להזכירכם, האות'וראטי ("הסמכות" בתרגום חופשי) ששמרה על הערפדים דיפלומטיים ומנומסים התפוררה לחתיכות, כשביל (סטיבן מויר, בעלה של פקווין במציאות שמצפה יחד איתה לתינוק כרגע, וביים את הפרק) שתה את כל הדם של לילית, והפך לעירום מאוד, אכזרי מאוד ומדמם מאוד.
מי זו לעזאזל לילית? לפי "דם אמיתי", הדמות המיתית המוכרת היא גיבורת התנ"ך של הערפדים, והם מתייחסים אליה כמו לאל עם ניבים ובלי בגדים. מה זה אומר על ביל? גם ביל עוד לא בדיוק יודע, אבל בתחילת הפרק הוא פשוט מתפקד כמו מפלץ שיצא משליטה. ההיסטריה מובילה לסצנת פתיחה רוויית אקשן כשכל הדמויות הקבועות מנסות לברוח ולהישאר בחיים, מהבניין העולה בלהבות בו הם הוחזקו.
עיקר העניין שהשינוי בביל יצר, הוא ההשלכה שלו על המשולש הרומנטי שנסחב מהעונות הקודמות בינו לבין סוקי ואריק (אלכסנדר סקארסגרד). חמש עונות המשכנו להניח שסוקי לא תתגבר על ביל, הוא תמיד סומן כערפד הטוב, זה שעבר הרבה ומנסה להיות נחמד ודוגל בדו-קיום, אבל הקו של הפרק הזה ממשיך את השינוי שהדמות שלו עברה בעונה הקודמת, למישהו הרבה יותר אפל, והרבה יותר רצחני.
אין לדעת אם השינוי של הדמות יחזיק מעמד, אבל בינתיים הוא מרענן את הנעשה בסדרה ואפילו הוביל לסצנה אחת שהייתה מפתיעה ודרמטית במיוחד. כשביל איים לפגוע באריק, סוקי העיזה לתפוס מקל ושיפדה אותו. לרגע משכנע אחד נראה היה שסוקי באמת חיסלה את ביל, אבל להפתעות בטלנובלות (גם ערפדיות) יש רף מסוים שלא עוברים.
לגבי שאר הדמויות, החלוקה בפרק בין חבורת הערפדים שבורחים מביל, סוקי וג'ייסון, לבין השאר הבהירה מי מעניין, ומי סתם משמש כרעש רקע. הפרק שמר על קצב מהיר, אבל חוץ מלאפייט, בן דודה הדיווה של טארה, כל מי שהוא לא פיה, ואין לו ניבים, הרגיש כמו סתם פילר.
לראייה, חרחורי הגסיסה של לונה, החברה של משנה הצורה סאם, לא לקחו יותר מחצי דקה ולא גרמו לחלוחית. האינטריגות בין פאם ונורה, אחותו של אריק שנראה כאילו הצטרפה לסדרה כדי לדבר במבטא פסאודו בריטי ולהישאר -משכו יותר תשומת לב. הן נצבעו בגוון משעשע כשכל כמה סצנות אריק התערב וניסה להשתיק אותן.
למעט משבר האישיות של ביל, עוד שינוי שנבנה מהעונה הקודמת הוא המתיחות הגואה בין בני אדם לערפדים. המון רפרורים לשנאת זרים בכלל ומהגרים והומואים בפרט היו בפרק הזה, כולל קבוצות שקוראות לסובלנות והבנה ונתקלות בזלזול.
אצל רוב הדמויות אנחנו הולכים לקבל העונה עוד מאותו הדבר. סוקי שוב סילקה ערפד מהבית, הפעם את אריק - בניסיון נואש להשיב לעצמה את החיים הנורמליים יותר שהיו לה לפני כל ההסתבכויות. ברור שזה לא הולך לקרות.
ג'סיקה עדיין מבולבלת, טארה עדיין מעצבנת, פאם ממשיכה לנסות להיות ביץ' ולגלות רגעים של חסד. ג'ייסון עדיין מטופש, והמסתורין סביב הערפד מהעבר שרודף אחרי סוקי וחיסל את ההורים שלה ושל ג'ייסון - עדיין לא ממש מעניין.
פילר אחד שכן משפר את המצב הוא הילולת להקת הזאבים שאלסיד (ג'ון מנגליינו) מנהיג מעכשיו. אחרי סצנה קצת דוחה של לעיסת המנהיג הקודם (כשהוא נראה כמו בן אדם) קיבלנו שלישייה שכללה עירום פרונטאלי (של הנשים בלבד, אכזבה), כשריקי, החברה החדשה של אלסיד, ביקשה להבהיר לבחורה אחרת שרק היא קובעת מי עושה מה לבן הזוג שלה.
אז מה בדיוק מהנה ב"דם אמיתי"? שעם כל הכבוד לאלגוריות על קבלת האחר ועל כתות, הסדרה הזו סובלת ממקרה חמור של חוסר בושה בכל הנוגע לאובר-דרמה ולארוטיקה ולא עוצרת לרגע להתנצל על כך. אין לדעת לאן זה ימשיך ללכת, אבל עדיין מדובר בתענוג, מופרך ומפוקפק ככל שיהיה.
