לפיד: "החרדים בשוק העבודה ישנו פני החברה"

ישראל יכולה להשתנות בדרך לא אלימה, והיא עושה זאת באמצעות עידוד תעסוקת החרדים, החקיקה נגד הריכוזיות, שיפור התחרותיות ועידוד היזמות ומגזר ההיי-טק - כך אמר היום (ד') שר האוצר, יאיר לפיד, בוועידת הנשיא. הדיונים בוועידה, שנערכת בבנייני האומה בירושלים, נמשכים על-רקע חגיגות יום הולדת 90 לנשיא המדינה שמעון פרס. נאומו של לפיד הועבר בשידור חי ב-ynet.

כותרות נוספות מוועידת הנשיא:

• מאיר דגן: "הזדמנות נדירה לכרות בריתות באזור"
• עיטור הנשיא לקלינטון: "תודה רבה ביל"
• פרס חגג עם חברים: "היה שווה לחכות 90 שנה"
• יום ההולדת שהפך לפסטיבל: הבתמצווש של פרס  
  

בפתח דבריו אמר לפיד: "כשאנחנו שואלים את עצמנו מהו הדבר האחד שמבדיל בין חברות אנושיות מצליחות לחברות שאינן מצליחות. התשובה היא: היכולת להשתנות.

"לישראל יש היכולת הזאת. להשתנות בדרך לא אלימה. יש לנו יכולת להמציא את עצמנו בכל פעם מחדש. עשינו את זה ב-1948, כשקומץ פליטי שואה הפכו לאומה של לוחמים שהקימו מדינה; עשינו את זה בשנות החמישים ושוב פעם בשנות התשעים כשמיליוני עולים הציפו את ישראל ושינו את הדמוגרפיה שלה כמעט בבת אחת; עשינו את זה במעבר מאומת התלמוד לאומת הקיבוץ, מאומת הקיבוץ לאומת ההשכלה, ומאומת ההשכלה לאומת הסטרט-אפ".

"את החלק הזה - האחרון - עשינו טוב במיוחד. יש משהו ב-DNA הישראלי, או - למעשה - בביוגרפיה של העם היהודי, שמתאים במיוחד לעידן הידע. הזכרון היהודי הקולקטיבי, שנוצר ושוכלל במאות רבות של שנים של לימודי תלמוד ותורה, מסתכל על אוטוסטרדת המידע, והכל נראה לו מוכר: הלינקים בין נושא לנושא, התפיסה האינטואיטיבית של ה-DATA, היכולת לחפור עוד ועוד באותו מקום ולמצוא בתוכו שוב ושוב דברים חדשים. הידע הוא נזיל ומשתנה ונמחק ונכתב מחדש ללא הרף. ידידי פרופ' מנואל טרכטנברג מכנה את זה וו-ז'-דו - ההיפך מדז'ה-וו - כלומר היכולת להסתכל על משהו ולראות בו את הדברים שאיש לפניך לא ראה קודם.

"וכשזה קיים ביסודות שלך, כשאתה יודע להשתנות, הקשיים שאתה חווה הם רק תקלות קלות. בעולם שהופך להיות יותר ויותר תחרותי, יותר ויותר שטוח וגלובלי, אנחנו יודעים על עצמנו את מה שאחרים אינם יודעים: שלא משנה מה יקרה, לא משנה מה יהיו הנסיבות, אנחנו נדע למצות מהן את המיטב. בכל פעם שתעמוד בפנינו בעיה, אנחנו נדע – כמעט באופן אינסטינקטיבי – איך להפוך אותה להזדמנות".

ליצור את "ווייז" החדשה

לדברי שר האוצר, "בשנתיים-שלוש הקרובות אנחנו הולכים להשתנות. שוב פעם. המהלך הגדול שאנחנו עושים כדי לגרום לציבור החרדי להכנס לשוק העבודה נתפס היום כפתרון של בעיה, או כמהלך חברתי, אבל הוא קודם כל הזדמנות כלכלית גדולה.

"הצעירים החרדים הקדישו את חייהם לידע ולמידע. הם יודעים לחשוב והם יודעים לחקור, ואם אנחנו רוצים ליצור פה כלכלה המבוססת על חדשנות ויצירתיות, הכניסה שלהם לשוק העבודה היא זריקת מרץ שאפשר להשוות אותה רק למה שקרה ב-1991, כשלמעלה ממיליון עולים משכילים וחרוצים הגיעו הנה מבריה"מ לשעבר והרימו את הכלכלה הישראלית. העוצמה והגמישות האינטלקטואלית של הצעירים החרדים, כשהיא משולבת בחדשנות וביכולת של המשק הישראלי, הולכים לשנות - שוב - את החברה הישראלית".

לפיד הוסיף תחומים נוספים בהם ישראל מתכננת להשתנות. "המהלך הגדול הנוסף שאנחנו הפעלנו כדי להפחית את הריכוזיות במשק הישראלי, גם הוא נתפס כפתרון של בעיה, אבל הוא לוקח משק שהסתאב, שהתאבן, ומחזירים לו את הגמישות שלו.

"ובאותה דרך, הצעדים שאנחנו עושים כדי לשפר את התחרותיות במשק – רפורמות בתחומים של התעופה האזרחית, הרכב, המזון, התקינה - הם דרמטיים, אבל הסיבה היחידה לכך שהם דרמטיים, היא שכל אזרח ישראלי, בין אם הוא תומך במהלכים האלה או לא, יודע שהם יקרו. הם יקרו, כי זו הדרך בה אנחנו עושים דברים, מפני שיכולת ההשתנות שלנו היא הקבוע היחיד בחברה הישראלית.

"ולפיכך יקרה גם המהלך הגדול הנוסף שאנחנו עושים כדי להמשיך להביא לארץ חברות בינלאומיות גדולות כמו אינטל וסיסקו, ובמקביל להמשיך לתמוך בסטארט-אפים ישראליים דרך המדען הראשי ודרך משרד הכלכלה, כדי ליצור פה את "ווייז" החדשה ואת צ'ק-פוינט החדשה, מצטרף למהלכים שאנחנו עושים מול מדינות כמו סין, הודו וברזיל. אנחנו לא לבד בעולם, והיכולת שלנו להשתנות היא חיונית במיוחד מול עולם דינמי, שגם הוא משתנה כל הזמן".

הפאנל בו השתתף לפיד, תחת הכותרת: "האם מחר יהיה יותר טוב?", התקיים בהנחיית העיתונאי אורן נהרי, ראש דסק חדשות החוץ בערוץ 1.  

מוקדם יותר היום העניק הנשיא פרס את עיטור הנשיא לביל קלינטון, נשיא ארה"ב לשעבר. אמש התכנסו מנהיגים, אנשי עסקים ואושיות תרבות בבנייני האומה בירושלים כדי להוקיר את פרס על מפעל חייו. ביל קלינטון, טוני בלייר, ברברה סטרייסנד, רוברט דה נירו, שרון סטון ואחרים שנשאו דברים או ישבו בקהל הפכו את האירוע לנוצץ מאבק כוכבים, ובסיכומו הודה הנשיא הנרגש: "היה שווה לחכות 90 שנה בשביל זה". יום הולדתו של פרס חל בכלל באוגוסט, אך החגיגות הוקדמו ביותר מחודש בגלל ועידת הנשיא החמישית.