באותות ובמופתים / סיכום סדרת גמר ה-NBA

לברון ג'יימס היה עילאי, האקס פקטורים כיכבו, מאנו ג'ינובילי נעלם וכריס בוש והקהל של מיאמי עשו בושות. דירוג העוצמה מחלק ציונים למצטיינים והמאכזבים של גמר 2013. וגם: אחרי הזכייה של לברון, מי עשרת השחקנים הטובים ביותר בעידן שלאחר מייקל ג'ורדן?

זו הייתה סדרה אדירה בגמר ה-NBA. בלתי נשכחת. עם סוף ראוי, אלופה ראויה, מפסידים ראויים. עכשיו רק צריך לראות מי ראוי יותר ומי ראוי פחות. זמן הציונים.

עוד על גמר ה-NBA ב-ynet ספורט:

10. המלך – לברון ג'יימס

הסברנו זאת בהרחבה, אבל כדאי להזכיר עוד כמה נתונים: לברון השווה את שיא הנקודות למשחק 7 בגמר שהיה שייך בלעדית לטום היינסון מהסלטיקס ב-1957. הוא נכנס לרשימה אחת עם ג'ורדן, שאקיל, בראיינט והאקים אולאג'ואן שזוכים פעמיים ברציפות וגם לוקחים את תואר ה-MVP של הגמר.

ככל הנראה הספורטאי הגדול בעולם כיום. לברון ג'יימס(צילום: רויטרס)

הוא השיג שני טריפל דאבל בסדרה, רשם ממוצע של 25.3 נק', 10.9 ריב' ו-7 אס', ובעיקר – סוף סוף נכנס לקליפים הרגעים הגדולים בגמרים, עם הסל שקבע יתרון ארבע, 27 שניות לסיום. הוא השחקן הכי טוב בעולם, והוא הוכיח את זה. שוב.

עוד ב-ynet ספורט:

איך ברק יצחקי יתקבל במכבי ת"א

9. אם רק תעריכו – אריק ספולסטרה

אז נכון, פט ריילי בנה לו קבוצת חלומות. אבל כמו ההערכה לה זכה פיל ג'קסון בזמנו, גם מאמן מיאמי צריך לקבל קרדיט הראוי. הוא ביצע התאמות נכונות, ידע מתי להשתמש בכריס אנדרסן ומתי לעבור למשחק "סמול-בול" ללא גבוהים בכלל.

אנדרייטד. אריק ספולסטרה(צילום: AP)

ידע לשלוף שפנים מהכובע בזמן (מייק מילר, שיין באטייה), הוציא לחלוטין את טוני פארקר מהקצב בשני המשחקים האחרונים עם הגנת פיק-אנד-רול גבוהה. הוא המאמן שזכה פעם שנייה באליפות, הוביל את הקבוצה למאזן הכי טוב בליגה ולרצף הניצחונות השני בכל הזמנים. אבל בחיים לא יקבל את תואר מאמן העונה.

8. זה כל כך פנדומנטלי – טים דאנקן

בגיל 37 רשם טים דאנקן סדרה עם 18.9 נק', 12.1 ריב' ו-1.6 חס' בממוצע למשחק, כשהוא רחוק כפסע מזכייה באליפות חמישית ותואר MVP של גמר, לשחקן המבוגר ביותר מאז קארים עבדול ג'אבר ב-1985. הוא רשם 30 נק' ו-17 ריב' ו-24 נק' ו-12 ריב' בשני המשחקים הכי חשובים, אבל זה לא הספיק.

האחרון שאפשר להאשים בהפסד של הספרס. טים דאנקן(צילום: רויטרס)

ורק נזכיר עוד שני דברים: 1. הרגש שלו, 2. בקיץ האחרון דאנקן היה מוכן לרדת בכמעט מחצית משכרו כדי להישאר בבית שלו ולעזור לקבוצה שלו. היום, אנחנו אוהבים אותו יותר.

7 . האקס פקטורים – לאונרד, גרין, באטייה, ריי אלן

הראשון נתן הצגה פנומנלית לשחקן בן 21 (14.6 נק', 11.1 ריב'), השני שבר את שיא השלשות בגמר, השלישי קלע 6 מ-8 מחוץ לקשת במשחק הכי חשוב של העונה, והרביעי? הביא אליפות למיאמי.

אחד המהלכים המרשימים של הסדרה. לאונרד קולע מעל בוש(צילום: רויטרס)

ארבעה בלבד שמייצגים את כמות הסיפורים והגיבורים בסדרה הזו. ארבעה שמזכירים את מה שלמדנו מג'ון פאקסון, סטיב קר, רוברט הורי ואחרים – בלי שחקנים משלימים קרי רוח, לעולם לא תזכה באליפות. בגלל זה כדורסל הוא המשחק הטוב בעולם.

6. מספר 3 - דוויין ווייד

"פלאש" רוצה שמהיום תקראו לו "3", על שם הטבעת השלישית. הטבעת בה הייתה לו הכי פחות תרומה מהאליפויות הקודמות (19.6 נק', 4.8 ריב', 4.8 אס'). אבל האיש שהיה פצוע כמעט לכל אורך הגמר ובמשחק מספר 7 נראה היה גמור, צולע, סחוט ומותש - נלחם ונתן הגנה פנומנלית ובדרך לטבעת שלישית.

האליפות הראשונה של ההיט חתומה בלעדית על שמו. דוויין ווייד(צילום: EPA)

5 . קשה לפענח גאונות - גרג פופוביץ'

המאמן הכי ותיק בספורט האמריקני כמעט וניצח את הסדרה הזו במו ידיו, עם עליונות טקטית ואינספור הפתעות אסטרטגיות. אבל הוא גם היה האיש שהפסיד את האליפות במו ידיו.

רצף הטעויות בסיום משחק מספר 6 (להוציא את דאנקן, לא לעשות עבירה, לתת את הכדור למאנו, לספסל את טוני) עלו לספרס בטבעת. גם קשה היה לקבל את ההושבה של הרכז הצרפתי ברגעי ההכרעה במשחק 7. אם כי ניתן להבין. אבל בעיקר, זה מוכיח שאנחנו לא באמת יכולים לפענח גאונים. לא תמיד נוכל לרדת לסוף דעתם. אבל הם שם, בפסגת הכדורסל, ואנחנו כאן, רק כותבים על זה.

קבלת החלטות מעוררת מחלוקת. גרג פופוביץ'(צילום: EPA)

4. ההיעלמות – טוני פארקר

טוני פארקר הוא השחקן חשוב של סן אנטוניו ב-6 השנים האחרונות. אבל בשני המשחקים האחרונים הוא קלע 9 מ-35 מהשדה, נחנק ברגעי ההכרעה ופשוט לא הזכיר את מי שהיה מועמד בשלבים מסויים ב-2012/13 לתואר ה-MVP. אולי זו הפציעה שסחב, אולי זה סתם פשוט "סתם, קורה".

3. קהל הרולקסים – הקהל של מיאמי עוזב

חצי דקה לסיום משחק מספר 6, כשההיט בפיגור 5, החלו רבים מ"אוהדי" מיאמי לעזוב את האולם והזכירו לכולם שחלק גדול מהקהל האמריקני שם רק בשביל "השופוני". מצד שני, את העונש שלהם הם קיבלו – את הסיום הדרמטי של משחק מספר 6, הם לא ישכחו בחיים. מקווים שהקלטתם להם.

שחקן קלאץ' אדיר שלא ממש הופיע לגמר. טוני פארקר(צילום: AP)

2 . סוף הסיפור – מאנו ג'ינובילי

הסדרה הזו הייתה שירת הברבור של מאנו ג'ינובילי. השחקן שזכה בכל תואר אפשרי בעולם דעך בפלייאוף הזה. מלבד משחק מספר 5 שייזכר להרבה זמן, מאנו פגע אנושות בקבוצה שלו. 8 איבודי כדור במשחק 6, החלטות רעות בסיום משחק 7 ועוד. בסופו של דבר, הסיבה העיקרית להפסד של סן אנטוניו שלא היה לה "ביג 3", אלא רק "ביג 2".

משחק 5 - וזהו. ג'ינובילי מאבד עוד כדור(צילום: AFP)

1 . כריס – איך לעזאזל קראו לו סופרסטאר – בוש

סוף סוף הבועה שנקראת כריס בוש התפוצצה. שאקיל אוניל היה הראשון שאמר עוד לפני שנתיים שבמיאמי אין "ביג 3". הפעם קיבלנו הוכחה לכך. נכון, היו לו 2 חסימות קריטיות בסיום משחק 6, אבל התצוגה שלו הייתה מביכה יחסית להייפ סביבו. הגנה גרועה על טים דאנקן, תרומה אפסית ואפילו שלילית ברבעים המכריעים ו-0 עגול בטור נקודות במשחק מספר 7 ב-28 דקות על המגרש.

נסיגה דראסטית ביכולת. כריס בוש(צילום: AFP)

טופ 10 - העידן שאחרי מייקל ג'ורדן

ננסה, ממש בקצרה, לבחור את עשרת השחקנים הכי טובים לאחר 1998 והפרישה של אלוהים משיקגו בולס. טוב = יכולת התקפית, הגנתית, מנטלית, רגעי קלאץ', תארים אישיים וכמובן – טבעות.

10. פול פירס (שני גמרים, אליפות, MVP גמר)

היה צריך לחכות לקווין גארנט וריי אלן כדי להיכנס לרשימת הגדולים בכל הזמנים, אבל נותר עדיין כלא מספיק מוערך בראי הזמן. מהסקוררים הגדולים לאחר מייקל.

גוף קטן, לב גדול, טונות של כישרון. אייברסון(צילום: איי פי)

9. אלן אייברסון (גמר אחר, MVP)

הכישרון הכי גדול עם הכי פחות תארים. קבוצה חלשה מדי, ראש מסובב מדי, אבל יכולת אישית שספק אם היה שני לה בשנות ה-2000.

8 . סטיב נאש (פעמיים MVP)

השחקן הטוב ביותר בהיסטוריה שלא הגיע אפילו לגמר. אחד משלושת הקלעים הטהורים הטובים בהיסטוריה, אחד משלושת המוסרים הכי טובים בהיסטוריה. אבל לא הגיע אפילו לגמר, כבר אמרנו?

פעם סן אנטוניו הייתה הקבוצה הרעה, שחיסלה את האף ואת חלום האליפות של נאש(צילום: איי פי)

7. קווין גארנט (שני גמרים, אליפות, שחקן ההגנה, MVP)

הלב הכי גדול ברשימה. היה צריך לעזוב את מינסוטה המדכאת כדי להשיג הזדמנות אמיתית לתואר אבל הצליח לעשות את הטרנספורמציה משחקן התקפה בלתי עציר לאחד מהכלים ההגנתיים הכי טובים בליגה.

6. ג'ייסון קיד (שלושה גמרים, אליפות אחת)

המאמן החדש של ברוקלין נטס הוביל בעצמו את ניו ג'רזי הבינונית פעמיים לגמר ה-NBA, והיה שותף חשוב בערוב הקריירה שלו בזכייה של דאלאס. האיש שמחזיק בכמות האסיסטים השנייה בטיבה בהיסטוריה, ובכמות החטיפות השנייה בטיבה בהיסטוריה. הרכז הטהור השני הכי גדול בהיסטוריה אחרי ג'ון סטוקטון. טהור.