רענן כץ: "התרגלתי, אני לא קופץ כמו פעם"
הדרמה בסדרת הגמר – "תודה לאלוהים על ריי אלן". העסקים – "כולם יודעים ש־RK זה מותג". היחסים עם מזרחי ופדרמן - "הם עברו את הגבול, אבל החיים נמשכים". אחרי ששם על האצבע טבעת אליפות שלישית, רענן כץ, מבעלי מיאמי היט, יורה לכל הכיוונים ונהנה מכל רגע
מחצית במשחק מספר 6 של סדרת הגמר, מיאמי בפיגור 6 נקודות. רענן כץ נכנס לסוויטה שלו באמריקן איירליינס ארינה וממהר לטלוויזיה לחפש את הערוץ שמציג סטטיסטיקה. "זה לא נראה טוב", קובעת אישתו פיליס, "דאנקן פשוט הורג את בוש". כץ, כמעט בלי לשים לב, מתחיל לסובב את טבעת האליפות מהעונה שעברה שמונחת לו על האצבע. "לברון חייב להתעורר", הוא אומר, "אחרת זה נגמר היום".
עוד ב-ynet ספורט:
- פרסום ראשון: אליניב ברדה סיכם בהפועל ב"ש ל-3 שנים
- חם בהפועל ת"א: שחקנים בכירים נגד רן בן שמעון
- ראש מטה המאבק להצלת בית"ר מגלה: כך סילקנו את גאידמק
- אלירן עטר המריא לצרפת: "מכבי ת"א עמדה במילה שלה"
- מלך ברזיל: עוד שער מרהיב לניימאר, הקורבן התורן - איטליה
לברון התעורר. ו־50 שעות מאוחר יותר כץ נתן ל־MVP חיבוק על הפרקט וחגג אליפות שלישית עם ההיט, ש־20 אחוזים מהבעלות עליהם שייכים לו. מחר, כשהשחקנים והגביע ייסעו באוטובוס ברחבי העיר, כץ ומשפחתו יהיו ברכב פתוח ממש מאחוריהם. "התרגלתי, אני לא קופץ כמו פעם", הוא קובע, "חיבקתי את השחקנים, נהנינו, אבל אני לא הולך איתם למשל לארוחת ערב, יש הפרדה, תרבות אחרת לגמרי. במכבי הבעלי בית נכנסים לחדר הלבשה ומתערבים בכל שטות שיכולה להיות, אבל פה יש לך את פט ריילי כג'נרל מנג'ר, איש הכדורסל מספר 1 באמריקה, אתה יכול להגיד לו מה לעשות?".
אין דבר כזה לבוא לאימון ולזרוק מילה ללברון?
"מה פתאום. אני בא למשחקים ליהנות וללכת הביתה. מיקי אריסון (אחיה של שרי אריסון – א"ק) הוא בעל הבית הראשי ואני מספר שתיים. הוא דואג להכל ובשבילי זה הכי טוב. הסיבה שהקבוצה הזו נבנתה עם שלושת הכוכבים שלה היא כדי לקחת כמה שיותר אליפויות. לכן יש לנו את השחקן הכי טוב בליגה וגם את מי שלדעתי הוא השחקן השני הטוב בליגה, דוויין ווייד".
כמעט פיספסתם את זה.
"תודה לאלוהים על ריי אלן. עד הדקה האחרונה התחושה הייתה 'אוי וויי', אבל אז הסתכלתי על דאנקן וראיתי שהוא הרוג לגמרי. הוא ופארקר עוברים חצי מטר ממני ונראו כאילו הם חצי מתים, לא יכולים להזיז את הרגליים".
אליפות שנייה ברציפות, כמו שהיה לך במכבי.
"עם מכבי היה יותר גדול כי זו הייתה הפעם הראשונה ואפשר לומר שחזרתי למכורה. השמחה הייתה משהו שלא אשכח לעולם והייתי יותר קשור לשחקנים. הנה, רק עכשיו אירחתי את ליאור אליהו ויוגב אוחיון בסדרת הגמר. גם מיאמי חשובה לי, אבל אני לא קופץ ומתחיל לצעוק על שחקנים ומאמנים וכל השטויות האלה. האמת, גם במכבי לא עשיתי את זה. אני לא מתנהג כמו החברים שלי, בלי להזכיר שמות".
דונאלד טראמפ פינת RK
"החברים שלי" אלה מילות הקוד של כץ לשותפיו ההיסטוריים במכבי ת"א. הכדורסל, גם במיאמי וגם אז במכבי, הוא בעיקר תחביב עבור כץ, משהו בשביל הנשמה. את הכסף, והרבה כסף, הוא עושה מכ־50 מרכזי קניות שנמצאים בבעלותו בפלורידה ובניו־אינגלנד. גם המשרד שלו, בעיר החוף סאני איילנדס שמצפון למיאמי, מעוטר בעיקר בתמונות של מרכזי הקניות שלו. על הקירות יש רק זיכרון אחד ממכבי – שער מדור הספורט של "ידיעות אחרונות" המנתח רגע אחרי רגע את נס ז'לגיריס.
כשרכב הלינקולן של כץ, עם סמל מיאמי היט על לוחית הרישוי, נוסע בחופי פלורידה, קשה לפספס את הנוכחות שלו, או לפחות את נוכחות ראשי התיבות של שמו. אנחנו, בישראל, התרגלנו לראות את האותיות RK על גופיות השחקנים בקבוצות שכץ תרם להן כסף, אבל בפלורידה מדובר במותג. בכל מתחם, ולכץ יש לא פחות מ־650 אלף מטרים מרובעים של מרכזי קניות, הלוגו RK בולט. גם אחד הרחובות נושא את שמו. מצד אחד של הכביש מגדלים של דונלד טראמפ, ומהצד השני רענן כץ. כשהוא נכנס למתחם הספורט הקרוי על שמו, הילדים רודפים אחריו ושואלים "RK אתה הולך למשחק היום?". אין אדם שלא מכיר, אין אחד שלא רוצה ללחוץ יד.
כץ שולט בכל פרט בעסקים. מסביר שעץ הדקל הזה בכניסה למתחם עלה 4,000 דולר וההוא 5,000. מצביע על האספלט שהולכים להחליף בשבוע הבא ומדקלם את שמות שוכרי החנויות במתחמים שלו. כשהוא מזהה משאית שפורקת סחורה בקדמת החנות ולא מאחוריה הוא מיד מתקשר לנזוף. מטפל בעצמו בהכל.
הוא גדל בקיבוץ דפנה ("אבא שלי היה מורה עני ואמא עקרת בית") ובגיל 15 המשפחה עברה לאזור המרכז, אז גם שיחק 3 שנים במכבי ת"א. אחרי הצבא, בסוף שנות ה־60, טס לארה"ב ומאז לא חזר – לפחות לא כדי לגור. "באתי לפה בלי כלום", אומר כץ, "היה לי דוד עם ביזנס גדול שהזמין אותי אליו לקיץ. חשבתי שהוא יטפל בי יפה, אבל הוא אמר לי 'תתחיל מלמטה'. הייתי מעמיס עצים על מכוניות. בין לבין הייתי במחנה אימונים של בוסטון סלטיקס וביום האחרון לקחו את ג'ון האבליצ'ק הגדול במקומי. לא עזבתי את הכדורסל. שישה חודשים שיחקתי עם הקבוצה הלבנה שהתמודדה מול הארלם גלובטרוטרס".
אתה עדיין משחק?
"אני מקבל את אולם הספורט שתרמתי לשעה, פעמיים בשבוע. מביא קורבנות שמשחקים נגדי ומי שמנצח אותי מקבל כרטיסים למשחק הבא של מיאמי. אך פעם לא הייתי צריך לתת למישהו כרטיסים כי לא הפסדתי".
הכסף מהכדורסל היה תחילת העסק שלך?
"כל שבוע הייתי מקבל 200 דולר, הכי הרבה מהשחקנים הלבנים. הייתי חוסך 175 וחי על 25. אחר כך מישהו נתן לי הלוואה בריבית גבוהה. קניתי דירות ושיפצתי אותן בעצמי. תוך 6 שנים היו לי 1,800 דירות ובשנות ה־80 עברתי למרכזי קניות. היום רבע שעה נסיעה לכל כיוון מפה הכל מלא במרכזים שלי".
אתה ממש השליט של האזור.
"לגמרי".
אתה מקבל החלטות עסקיות בעצמך או מתייעץ?
"מחליט בשנייה. זו אחת הבעיות שהיו לי במכבי, שאני לא מסוגל להקשיב לאנשים שלא יודעים מה שאני יודע ומצד שני חושבים שהם יותר חכמים. קשה לעבוד עם שותפים".
על בעיות, חלומות וג'ף רוזן
כמעט ארבע שנים עברו מאז עזב כץ את מכבי ת"א. מה שהתחיל כתקופה מופלאה, בה זכתה מכבי פעמיים באליפות אירופה והעמידה את אחת הקבוצות הגדולות שראתה היבשת, הסתיים בריב בין הבעלים בסופו מכר כץ את חלקו לשותפיו. "להם יש צורת מחשבה ישראלית ולי יש צורת מחשבה אחרת", הוא מסביר, "ואני לא אומר את זה כביקורת אלא כי זה פשוט ככה. כשאני הייתי בקבוצה אז בשנתיים הראשונות עשינו תקציב בצורה נכונה וזכינו באליפות אירופה. בשנה השלישית הפסדנו בגמר רק בגלל וויל סולומון שמעולם לא ראה זריקה שלא אהב".
למה נכנסת לזה בכלל?
"כדורסל תמיד היה החיים שלי ובאתי ממכבי אז רציתי לקנות חמישה אחוזים בשביל ההרגשה הטובה. שמעון מזרחי אמר לי שיש שותף בבעיה ושאל אם אני יכול לקחת עוד תשעה אחוזים. היו שותפים אחרים שלא היו מרוצים – עלית, קובי אלכסנדר, הרצל חבס – אמרו לי תקנה גם אותנו. בעלית, שהחזיקה בעשרה אחוזים, אמרו שאם אני לא קונה הם מפסיקים את התמיכה. פתאום היו לי 43 אחוז. דייויד פדרמן אמר 'זה לא יפה, כולנו חברים אז נעשה שליש לכל אחד וניקח ממך עשרה אחוז'. הם בכלל רצו להוריד את התקציב, אבל בעקבות הכניסה שלי העלינו אותו ב־2.5 מיליון דולר. ככה לקחנו את פארקר, וויצ'יץ' ושאראס. אם לא הייתי שם, כל ההיסטוריה של מכבי ת"א הייתה שונה".
מתי דברים התחילו להשתבש?
"פתאום ראיתי שאני לא מעורב בהחלטות. היו מודיעים לי 'החתמנו שחקן', מודיעים ולא שואלים. לאט לאט היו בעיות. אולי שגיתי והייתי צריך ללכת קודם, אבל לא הייתי מסוגל".
מכבי יכולה להתנהל יותר טוב?
"הם למדו את הלקח שלהם. אני שברתי שיא עולמי. השיא של אוסיין בולט ב־100 מטר אולי יישבר, אבל שלי אף פעם לא. אני היחיד שהשקיע כסף בספורט הישראלי ויצא עם רווח. וכל מה שהרווחתי אז מושקע היום חזרה בארץ. בירושלים, חולון, גליל ועכשיו בנבחרת ובאקדמיה לכדורסל".
כמה הרווחת?
"יצאתי ממכבי ברווח של מיליון דולר".
אתה בקשר עם אנשי מכבי?
"אני בידידות עם שמעון מזרחי ודייויד פדרמן".
הם אמרו עליך דברים לא נעימים, למשל שאתה איש חולה.
"הם עברו את הגבול, אבל 'נו הארד פילינגס'. מי שדיבר שטויות עניתי לו אז. נפגעתי מהם, ודאי, אבל החיים נמשכים. בשבילי מכבי הייתה הנאה, לא החיים. אצלם זה החיים".
איך קיבלת את פרשת מוני פנאן?
"אין לי מילה רעה אחת להגיד עליו באופן אישי, אבל הסיפור הזה הוא אחת הבעיות שהיו לי במכבי. כל דבר היו מסתירים. אמרו 'אל תשאל'. שאלתי מה זה ומה זה, אומרים לי יותר טוב שלא תדע".
מי אמר?
"מי לא אמר. בלי שמות".
זה נשמע חאפרי.
"כן. קח את ג'ף רוזן. דיברתי איתו לאחרונה. הוא זכה באליפות ולא יכול לבוא לארץ. הוא עשה כמה שטויות, אבל אתה רוצה להשוות את זה למה שאני יודע ממכבי? יש הבדל בין מישהו שהורג אותך או רק מוריד לך אצבע".
ובעניין הבנק של פנאן?
"לא ידעתי כלום. אני מסתכל לך בעיניים ואומר את זה. ידעתי שיש ערפל, ערפל סמיך, אבל לא מה הולך".
פה ושם בארץ ישראל
התקופה במכבי נגמרה מזמן, אבל כץ עדיין נמצא בכותרות. הנה, רק בחודש שעבר הוא הפך לספונסר של נבחרת ישראל. גם אם היה רוצה, כץ מתקשה להתנתק. הוא פשוט אוהב כדורסל. וגם כדורסל ישראלי. בלוגו החברה שלו, למרות שמדובר בחברת נדל"ן, יש כדורסל. הוא הולך יחד עם אשתו פיליס ולפעמים קרובי משפחה אחרים (יש לו 4 ילדים ו־9 נכדים) לכל משחק בית של מיאמי, כולל משחקי קדם העונה. תמיד במקום שלו בשורה הראשונה. "אין לי שום טובת הנאה ממה שאני נותן לכדורסל בישראל אלא רק הרגשה טובה", הוא אומר, "מהלוגו על הגופיות של השחקנים אני לא אשכיר אפילו חנות אחת".
אז למה לשים אותו?
"זו הכרה במה שאתה עושה".
כמה נתת עד היום לקבוצות בארץ, לא כולל מכבי?
"יותר ממיליון דולר".
מה עם הדיבורים שתיקח את הפועל ירושלים?
"אני אספר משהו. מפעל הפיס מקים את הארינה בירושלים. הם רוצים 5,500 מקומות ולא 11 אלף כמו שצריך. זה לא מעניין אותי כי ככה תמיד תהיה מספר 2. נפגשתי עם ניר ברקת שאמר שבעתיד יגדילו. זה בזבוז כסף הכי גדול שיכול להיות. אמרתי לו שאם אין מספיק כסף אני אתן 5 מיליון דולר ושבתמורה יקראו לזה RK ארינה. לא אכפת לי שמפעל הפיס ימלא את האולם בפרסום בפנים ובחוץ, אבל ששם האולם, כמו שיש נוקיה ארינה, יהיה RK ארינה. אבל מפעל הפיס לא רוצים. הצעתי אותו דבר לגליל ולחולון. בלי אולם ששווה את זה אין טעם לקחת קבוצה".
השם שלך חשוב לך?
"זה לא אגו. תשווה את מרכזי הקניות שלי לאחרים. אני לא אגיד שאני
הכי טוב באמריקה, אבל כן ב־2 האחוזים העליונים. כשרואים את הלוגו הזה יודעים ש־RK זה מקום טוב לעשות ביזנס. זה מותג. הכדורסל בלוגו החברה עוזר מאוד ושהחברים שלי במכבי לא יספרו שלא יוצא להם שום דבר מהביזנס. נגיד אני רוצה להשכיר מקום לוולמארט אז אני יכול להרים טלפון למספר 1 ברשת ודבר ראשון מתחילים לדבר על כדורסל. ככה מתחילה השיחה וזה עוזר לעסקים. זה אותו דבר אצל החברים בארץ".
אתה לא מתגעגע?
"טוב לי איפה שאני. אתה לא רואה?".
לפנייה לכתב/ת 
