מגיפת שלשולים והקאות: האם יש טיפול מונע?
הקיץ הגיע ואיתו גם נגיפי השלשולים וההקאות. בתי החולים בארץ מדווחים על מאות מבוגרים וילדים שהגיעו למיון - כאשר רובם סובלים ממצבים של התייבשות. איך תזהו כי מדובר במצב המחייב פנייה לעזרה רפואית ואיזה טיפול ניתן לתת בבית? מדריך
הקיץ כבר הגיע ועמו גם הנגיפים הגורמים לדלקות מעיים: מדיווחים שהגיעו ל-ynet ממרפאות וחדרי המיון בכל הארץ עולה כי מאות נדבקו בשבוע האחרון ולקו בשילשולים והקאות, שגרמו במקרים רבים גם להתייבשות. התפרצות הנגיף אמנם מתרחשת מדי קיץ, אך הפעם היא הופיעה בפרק זמן קצר ביותר ועם שיעורי תחלואה גבוהים במיוחד.
עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet
מדוע נדבקים, כיצד אפשר להתמגן, והאם יש טיפול? לפניכם תשובות לכל השאלות:
מה גורם להתפרצות?
זיהום של דרכי העיכול (ובשמו הרפואי: גסטרו-אנטריטיס) הוא מחלה הנגרמת על ידי הנגיפים רוטה (האופייני יותר לעונת החורף), נורו-וירוס וקלצי-וירוס. נגיפים נוספים הגורמים למחלה הם אדנו-וירוס, אסטרו-וירוס, קורונה-וירוס, פסטי-וירוס וטורו-וירוס.
עוד כתבות בנושא מחלות קיץ ב-ynet:
- מכת השלשולים וההקאות: למה זה קורה ואיך לטפל
כיצד נדבקים?
במעבר הנגיפים מידיים נגועות בזיהום צואתי אל הפה. ההדבקה נעשית לרוב לאחר שטיפת ידיים לא נאותה בתום שהות בשירותים, מגע של ידיים מזוהמות עם מזון, או החלפת טיטולים ולאחריהם מגע עם מזון.
תוך כמה זמן מתפרצים התסמינים?
הנגיפים לרוב דוגרים בגוף במשך כיומיים, ואז גורמים לכשבוע של שילשולים מימיים, חוסר תיאבון, הקאות, כאבי בטן, עם או בלי חום גבוה.
איך גורמים הנגיפים להקאות?
ההשערה היא שעם כניסתם של הנגיפים לרירית הקיבה ומשם לזרם הדם מתרחשת בגוף הפרשה של המעביר העצבי סרוטונין, המגרה הפרשה של כימיקלים בגזע המוח. כימיקלים אלו גורמים להתכווצות של הקיבה ושל הסרעפת ומכאן לבחילה ולהקאות.
וכיצד נגרמים השלשולים?
המנגנון הגורם לשלשולים ברור יותר. הנגיף חודר לרירית המעיים, מפריש רעלנים הגורמים להפרשה מוגברת של נוזלים ולהפחתת ספיגת הנוזלים.
תהליכים אלה מגבירים את תכולת הנוזלים במעיים, מה שיוצר את השלשולים הגורמים גם להתייבשות ולאובדן מלחים. הזיהום הויראלי גורם גם לפעילות ערה של המעיים, מה שמגביר את הפרשת השלשולים.
מהן הסכנות?
החשש בהקאות מרובות היא התייבשות בשל חוסר קבלת נוזלים, מלחים וסוכרים לגוף אם עקב חוסר תיאבון ורצון לשתות ואם בשל אובדן הנוזלים בהקאה.
הסכנה גם בשילשולים היא התייבשות, בשל אובדן נתרן ואשלגן – שני מלחים החשובים מאוד לתפקוד רקמות הגוף. חלק מהחולים סובלים מאובדן נוזלים רב כל כך, עד שנדרש לאשפזם ביחידות לטיפול נמרץ תחת ניטור קפדני והחזר הנוזלים והמינרלים.
מה הם סימני ההתייבשות?
חולשה, אפתיה, מיעוט במתן שתן, ריריות פה ולשון יבשים, ואצל תינוקות וילדים – בכי בלי דמעות. אצל תינוקות עד גיל שנה וחצי המרפס (אותו שקע בקדמת הראש) יהיה שקוע, ומתח העור באיזור הבטן (טורגור) יהיה צנוח. במקרה של סימני התייבשות כאלה, יש לפנות לחדר המיון.
האם יש תרופות נגד המחלה?
לזיהום נגיפי אין תרופות אנטיביוטיות, שכן אנטיביוטיקה פועלת רק נגד חיידקים. הטיפול היחיד הוא החזרת הנוזלים לגוף ומנוחה.
מה הטיפול בבית?
לפני שתרוצו לרופא בקופת החולים או לבית החולים, ישנם כמה דברים שתוכלו לעשות בבית כדי לסייע לחולה להתגבר על הנגיף ולמנוע התייבשות: הפתרון הטוב ביותר הוא שתייה מרובה בתוספת של מלחים וסוכרים.
אם החולה ממאן לשתות או מראה סימני התייבשות, יש להביאו למרפאה או למוקד הרפואי שם יקבל עירוי נוזלים לתוך הוריד. כאמור, לזיהום נגיפי אין תרופות אנטיביוטיות ולכן הטיפול היחיד הוא החזרת הנוזלים לגוף ומנוחה.
אך עוד לפני שתרוצו איתו לרופא בקופת החולים או לבית החולים ישנם כמה דברים שתוכלו לעשות בבית כדי לסייע לחולה להתגבר על הנגיף ולמנוע התייבשות:
נוזלים, נוזלים ועוד נוזלים: אם החולה סובל משלשולים מימיים או מהקאות מרובות, תנו לו לשתות כמויות קטנות של 30 מ"ל נוזלים מדי 20 דקות. חשוב לזכור כי בשל רגישות רבה של הקיבה מתן כמויות גדולות מדי של נוזלים יעורר את תחושת ההקאה. לפיכך הקפידו על כמויות קטנות בכל פעם.
מים מעורבים בתמיסת אלקטרוליטים: הימנעו מלתת לחולה מי ברז, מים מינרליים או מיצים ממותקים: אלה דלים מאוד בנתרן ואשלגן ועלולים לדלל את כמות המלחים בדם.
העדיפו לתת מים מעורבבים בתמיסת אלקטרוליטים (מינרלי, אלקטרו-רייס, אורסט או הידרן). תמיסות אלה משפרות את ספיגת הנוזלים בגוף ומאזנות אותו מבחינת רמת המלחים והמינרלים. ככל ששתיית התמיסות תחל בשלב מוקדם יותר, כך תפחת חומרת המחלה.
מזון יבש ומלוח: אם החולה מסוגל לבלוע, תנו לו מזון יבש ומלוח (במבה, ביסלי, בייגלה וכו'). מזון כזה יגרום לו לתחושת יובש בפה שתגרור שתיה, ובמקביל - המלחים שבמוצר יסייעו להחזרת המחסור בנתרן.
הקפידו על היגיינה מקסימלית: כדי למנוע הידבקות של בני משפחה אחרים הקפידו על היגיינה מקסימלית: יש להקצות מגבת נפרדת לחולה ולהקפיד על רחיצת ידיים יסודית במים ובסבון לאחר החלפת חיתול, שהייה בשירותים ומגע עם מזון. יש להשליך את החיתול לשקית ולאטום אותה היטב לפני שזורקים לפח.
מתי יש לפנות לטיפול רפואי?
בעצה אחת עם הרופא ולאחר בדיקתו, ניתן להפחית את מידת ההקאות באמצעות נר "פראמין" או "מוטיליום". אם מופיעים סימני התייבשות קשה (אי מתן שתן במשך 10 שעות ומעלה, יובש ניכר בחלל הפה, בכי ללא דמעות תוך כדי הקאות או שילשולים מרובים) יש להגיע לחדר מיון.
לפנייה לכתב/ת 
