הבן הנכה לא יכול לנהוג, אך מבצע עבירות תנועה

הבן הנכה אינו נוהג, אבל מבצע עבירות תנועה. בית המשפט המחוזי-מרכז החמיר את עונשה של נהגת שהורשעה פעמיים בנהיגה בשכרות, וגזר עליה פסילת רישיון בפועל ל-12 חודשים - במקום פסילה על תנאי. הסיבה להחמרה - נתונים שהוצגו בעבר בבית משפט לתעבורה וסייעו להקלה בעונשה, היו שגויים. שכן בניגוד לטענת הנהגת כי היא חייבת את רישיונה כדי להסיע את בנה הנכה, התברר כי יש ברשותו רישיון נהיגה. יתרה מכך, כשנה לפני שטענה זאת בבית המשפט לתעבורה, הספיק אפילו לבצע עבירות תנועה.

הנהגת הבהירה: "רק אני נוהגת ברכב"(צילום: shutterstock)

"אני לא נוהג, הרכב הוא ידני"

הנסיבות האישיות של י' ובנה קשות, ועל כך הסכימו כל המעורבים בהליך המשפטי הארוך. "(י') התמכרה לטיפה המרה לאחר שראתה את בנה נכווה בתאונת דרכים", נקבע בבית המשפט לתעבורה, "מאז התאונה, נאלצה (י') להתמודד עם קשיים כלכליים בהיותה מפרנסת יחידה, וכן להסיעו לטיפולים רפואיים". לאור נסיבות אלה, הטיל עליה בית המשפט לתעבורה-מרכז עונש של פסילה על-תנאי בלבד, וזאת למרות שהורשעה בשני מקרים של נהיגה בשכרות.

גזר הדין בעניינה של י' ניתן באוקטובר 2011, ובעקבותיו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. השופטת נגה אהד מציינת כי "מאז הגשת הערעור ניסו הצדדים להגיע להבנות בטרם ישמע הערעור. (ו)בשל סיבה זו נדחה הערעור מעת לעת". הדחייה הזו התבררה כמכריעה עבור י', שכן במאי 2013 חלה תפנית בהליך. נציגת התביעה הודיעה לשופטת אהד כי "הובררו נתונים חדשים, לפיהם הוצגו בבית משפט לתעבורה עובדות שאינן נכונות". ומה הם אותם נתונים חדשים?

"(י') הוצגה בבית משפט לתעבורה כמי שהינה בעלת רישיון נהיגה, והיא, והיא בלבד, יכולה להסיע את בנה לטיפולים רפואיים", מבהירה השופטת אהד. "הגדיל לעשות הבן הנכה, שהיה נוכח בעת הדיון וציין בפני בית המשפט (לתעבורה) - 'אני לא נוהג, הרכב הוא ידני וזה לא מתאים. לא נותנים לי רכב מיוחד'". י' גם הבהירה בעניין זה כי "רק אני נוהגת ברכב".

לא מינימום, כן החמרה

אלא שלפי התביעה, כבר כשנה לפני הדיון בבית המשפט לתעבורה, הוציא הבן הנכה רישיון נהיגה ואף ביצע שתי עבירות תנועה. "אין לי ספק כי העונש שניתן (בבית המשפט לתעבורה) הינו פועל יוצא להצהרות ששמע בית המשפט מפי המשיבה ובנה הנכה", מסכמת השופטת אהד את החלטתה להחמיר את עונשה של י'. "בנסיבות אלה, על ערכאת הערעור (בית המשפט המחוזי) להתערב בעונש".

יש לציין כי למרות שהחמירה את העונש שנגזר על י' בבית המשפט לתעבורה, נמנעה השופטת אהד מלמצות איתה את הדין. על-פי חוק, עונש המינימום שיש להטיל על מי שמורשע בנהיגה בשכרות הוא פסילת רישיון לתקופה של שנתיים. התביעה אף ביקשה לפסול את רישיונה של י' לארבע שנים, שכן היא הורשעה בשני מקרים של נהיגה בשכרות. אלא שהשופטת אהד מבהירה כי בין השיקולים השונים שעמדו בפניה, נכללו גם "הטראומה והטרגדיה שפקדו את י'".