חשפו את הבן המאומץ וישלמו לו 400 אלף שקל
בני משפחתו הביולוגית של ד' עלו על עקבותיו, יצרו עמו קשר בניגוד לרצונו ואף הפיצו את דבר אימוצו בפומבי. בית המשפט: זכותו לא לדעת מי הוליד אותו, הם אנסו אותו להכירם
עוד בחדשות ynet:
דרום ת"א: סודני דקר שישה, אחד נפצע קשה
זהירות, נחשים: כך תתמודדו עם הסכנה
'המוות יכול לבוא בכל רגע'. פלסטינים למען אסד
תיעוד מחריד: תאונה חזיתית והרוגים בשומרון
על פי פסק הדין, במשך מספר שנים ניסו כמה מבני משפחתו הביולוגית של ד', יליד שנות ה-90 שנמסר לאימוץ לעלות על עקבותיו, עד שלבסוף הצליחו להתחקות על עקבותיו ולאתרו בכוחות עצמם. כשהגיע ד' לגיל 18, קיוו בני המשפחה הביולוגית כי הוא יפתח את תיק האימוץ שלו ויצור עימם קשר. כשד' בחר שלא לעשות זאת, יצרו בני משפחתו הביולוגית קשר עימו ועם משפחתו המאמצת כשמלאו לו 19, זאת למרות שד' לא רצה לברר כלל פרטים אודות משפחתו הביולוגית.
ד' לא היה מעוניין בקשר, אך המשפחה שחלמה עליו כל השנים, חגגה לו ימי הולדת בהעדרו, וכתבה לו מכתבים רבים לתיק האימוץ לא וויתרה. משפחתו המאומצת הסכימה לפגישה אחת עם בני המשפחה הביולוגית, וחשבה שבכך העניין יסתיים. אך על פי פסק הדין, במהרה הפכו הפניות להטרדות, למרות דחיות מצד ד' ומשפחתו המאמצת: שיחות טלפון רבות, דרך פנייה אל גורמים שלישיים המכירים את ד', ועד להגעת אחיו הביולוגי של ד' למוסד בו למד, מה שגרם לד' לברוח מהמקום. בהמשך הגיש ד' תלונה במשטרה על הטרדה טלפונית, ואף הוצא צו נגד המשפחה הביולוגית האסור עליה להתקרב או ליצור עימו קשר.
תוך כדי יצירת הקשר בין המשפחות נחשפה עובדת האימוץ במעגל החברתי הקרוב לד', ובהמשך – נחשף דבר אימוצו בפומבי באתרי אינטרנט הפתוחים לכלל הציבור, כולל סרטון ותמונות, לאחר שהמשפחה הביולוגית יזמה כתבה בעניינו.
בית המשפט: פלשו לחייהם
ד' והוריו המאמצים תבעו בעקבות החשיפה את הוריו הביולוגיים וכמה מאחיו שיצרו עימו קשר, בגין הנזקים שנגרמו להם לטענתם כתוצאה מהקשר שנכפה עליהם ומחשיפתו לעולם. כמו כן, הוגשה התביעה נגד "התנועה למען עתיד ילדינו" – שבאתר האינטרנט שלה פורסמה הכתבה בעניינו של ד', בגין מעורבותם בחשיפת האימוץ וזהות המאומץ והוריו המאמצים.
ד' ומשפחתו המאמצת טענו להפרת חוק האימוץ, לפגיעה בפרטיות ובכבודם. המשפחה אף תבעה את רשויות הרווחה בטענה שאישרו למשפחה הביולוגית פרטים שסייעו להם לאתר אותו. כך טענה המשפחה לנזקים נפשיים ורגשיים, בעיקר בד' שנאלץ להיכנס לסערת משבר וזהות בעל כורחו. מנגד טענו בני המשפחה הביולוגית כי איתרו אותו בדרך חוקית ואקראית, כי הם פעלו בתום לב וכי המשפחה המאמצת לא הסתירה את היותו מאומץ, וכי זו שיתפה עימם פעולה.
השופטת נילי מימון, סגנית נשיאת בית המשפט לענייני משפחה, קיבלה לבסוף את מרבית טענות ד' ומשפחתו המאמצת כנגד הוריו ושניים מאחיו הביולוגים. היא קבעה כי היחשפותם של בני המשפחה הביולוגית בפני ד' והוריו המאמצים, בלא שרצו בזה "אילצה אותם להתמודד עם טלטלה רגשית מורכבת וקשה. בני המשפחה פלשו לחייהם, הציבו מול עיניהם את עובדת קיומם, וחייבו את התובעים להכיר בהם".
השופטת הוסיפה וציינה כי זכותו של מאומץ – "לא לדעת מי הוליד אותו... זכות יש למאומץ להימנע מן ההתמודדות הקשה, לעיתים קשה מנשוא, עם שאלות, תהיות, מבוכה ובלבול נפשי ורגשי הכרוכים בגילוי הוריו ומשפחתו הביולוגיים".
השופטת הוסיפה כי ד' בחר לספר את סיפור חייו בדרכו שלו, "אולם בחירתו זו נתקלה במעשיהם של בני המשפחה הביולוגית, אשר ערערו את שליטתו באופן ניהול חייו... באו הנתבעים, הכניסו עצמם שלא לרצונו למהלך חייו ואנסוהו להכירם".
כך קבעה השופטת כי זכויותיו של ד' נרמסו, שראו רק את רצונם בקשר לנגד עיניהם, וכי המשפחה הפרה את חוק האימוץ וחוק הגנת הפרטיות, ובכך התרשלה. בנוגע לעמותה שפרסמה את הכתבה החושפנית, נקבע כי עברה על חוק האימוץ ועל חוק הגנת הפרטיות, והתנהלה ברשלנות. באשר לרשויות הרווחה, נקבעה כי לא הוכחו הטענות נגדן.
כך פסקה השופטת כי המשפחה תפצה את ד' והוריו ב-400 אלף שקל והעמותה שפרסמה באתרה את הסיפור תוך חשיפתו של ד', תשלם פיצוי בסך 150 אלף שקל.
לפנייה לכתב/ת 
