חוות דעת בכנסת: גבייה בעייתית ברשויות מקומיות

העסקת חברות גבייה פרטיות מטעם הרשויות המקומיות של חובות תושבים עבור ארנונה, אגרות וקנסות חניה היא קלוקלת ואיננה ראויה, כל זמן שאיננה מוסדרת כחוק. בו זמנית, הצעות חוק ממשלתיות ופרטיות מתגלגלות שנים רבות מבלי להגיע לקו הסיום. תמונה זו מתארים משפטני ועדת חוקה, חוק ומשפט בראשות עו"ד סיגל קוגוט בחוות דעת אותה הגישו לוועדה לדיון שיתקיים היום (ב') על הליכי הגביה ברשויות, ומתפרסמת לראשונה ב-ynet.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה של ynet :

• כך נוצר הגירעון: פספוס שיטתי בחיזוי גביית המס
• עיריית רמת-גן תבעה את האיש הלא נכון, ותשלם
• הציבור משיב לרשות המסים: כך תשתפר הגבייה
  

המסמך מתבסס על הערכת מרכז השלטון המקומי לפיה יותר ממחצית הרשויות מעסיקות חברות פרטיות. לרוב, החברות מנהלות את כל מערך הגבייה, ולעתים הן עוסקות בחלק ממנה כגון בגביית פיגורים. "לצד יתרונות השיטה - בייעול מערך הגבייה ומניעת לחצים על עובדי הרשות ונבחריה - גבייה זו בעייתית, בין היתר, מאחר שהיא מגלמת אינטרסים מנוגדים ועלולה להביא לפגיעה בזכויות החייבים", קובעים המשפטנים.

הדו"ח קובע כי אין הקפדה על קיום הליכי גבייה הוגנים ויש פגיעה בזכויות חייבים. צילום אילוסטרציה(צילום: דורון גולן)

הם מציינים ש"התמורה אותה מקבלות חברות הגבייה מבוססת על אחוזים מההכנסות מהגבייה וגם על תשלומים שחברות הגבייה גובות מהחייבים עבור פעולותיהן, ובכך הן יוצרות תמריץ כלכלי גבוה להפעלת הליכי הגבייה הפרטיים ללא האיזונים הנדרשים". הם מדגישים כי לפני 10 שנים פירסם מנכ"ל משרד הפנים חוזר עם "נוהל העסקת חברות גבייה", אבל ביקורת של מבקר המדינה מלפני ארבע שנים חשפה שלא מיישמים אותו כראוי.

חוזר המנכ"ל התיר להעסיק חברות גבייה שייבחרו במכרז לביצוע "פעולות שאינן כרוכות בהפעלת שיקול דעת, אלא רק בהתאם להנחיות מפורטות". בפועל נמצא כי "אין הקפדה על קיום הליכי גבייה הוגנים ויש פגיעה בזכויות חייבים".

המבקר התריע, התיקון לא נעשה 

מבקר המדינה אמנם הורה להרחיב את פעולות הפיקוח והבקרה ולהקפיד שלא יועברו לחברות הגבייה סמכויות הכוללות שיקול דעת, אולם משפטני ועדת החוקה לא מצאו שום התקדמות ממשית בכיוון זה. הם מציינים כי אפילו הנחיה חדשה שפירסם לא מכבר גם היועץ המשפטי לממשלה, איננה מתייחסת כלל לסוגיה זו.

לעומת המלצת המבקר להסדיר את פעולת החברות הפרטיות בחקיקה ראשית, מגלה חוות הדעת סחבת שאפיינה את שורת ניסיונות הנפל להחדיר עניין זה לספר החוקים.

הניסיונות החלו לפני תשע שנים בעקבות עתירה לבג"ץ. ב-2004 הכין משרד הפנים טיוטה של הצעת חוק, אבל היא הופצה רק ב-2009. שר הפנים חתם עליה כעבור שנתיים, ב-2011. לוועדת החוקה ולוועדה לפניות הציבור של הכנסת נמסר אז כי היא "עתידה לעלות בקרוב לוועדת השרים לחקיקה".

שנה חלפה ובפברואר 2012 נמסר לכנסת כי משרד האוצר ביקש להורידה מסדר היום בטענה שלא נעשה תיאום וועדת השרים דחתה את הדיון. בירור שערכו משפטני הוועדה לקראת ישיבתה היום העלה כי "העניין התעכב בשל הבחירות לכנסת וחילופי הממשלות וטיוטת החוק אמורה לעלות בקרוב לוועדת השרים אבל טרם נקבע מועד לדיון".

המסמך מוסיף כי בינתיים אושרו ב-2011 בוועדה משותפת של ועדות החוקה והכספים תקנות הקובעות את סכומי ההוצאות המרביות אותם רשאים גובי החובות לגבות בנוסף לסכום החוב. מדובר בהוצאות הכרוכות בהליכי האכיפה, כגון משלוח דרישת תשלום לחייב בכתב, עיקול בידי צד שלישי, עיקול רכב, הוצאה והובלת הנכסים המעוקלים מבית החייב. התקנות פורסמו לפני כשנתיים. מה קרה מאז?

האוצר והמשפטים לא הגיבו לפניות 

משפטני הוועדה בדקו ומצאו כי "למשרד האוצר הוגשו תלונות של אזרחים על הפרת התקנות בידי חלק מהרשויות המקומיות. התלונות הועברו לטיפול משרד הפנים. מהתלונות עלה כי חלק מהרשויות מפרשות את התקנות בצורה בעייתית ולא נכונה. חלקן טענו כי התקנות אינן חלות על חברות הגבייה הפרטיות שמפעילות את אמצעי האכיפה, או שההוראות אינן חלות על חוב מס שנוצר טרם כניסת התקנות לתוקף".

המשפטנים מצטטים את משרד האוצר, שמתנגד לפרשנויות האלה. אבל פניותיהם לקבל את תגובות משרדי הפנים והמשפטים טרם נענו לטענתם. בלית ברירה הם מסכמים את חוות הדעת בעמדתם שלהם. היא מכשירה את התקנות וקובעת כי "הפרשנות הנכונה היא שכל אמצעי אכיפה שהרשות המקומית או חברת הגבייה נוקטות בו לאחר כניסת התקנות לתוקף, צריך לעמוד בהוראות התקנות, אפילו אם אמצעי האכיפה ננקטים לגביית חוב ישן".

הדיון בנהלי הגביה שהתקיים היום במסגרת יום השלטון המקומי בכנסת, נערך בהמלצתם כדי לתת למשרדי הממשלה הזדמנות להשמיע חדשות מעשיות איך לאכול את תפוח האדמה הלוהט הזה. אבל חדשות לא היו שם. בסיכום הדיון הסתפקה ועדת החוקה בקריאה לשר האוצר לבטל את הסמכות שמשרדו נתן לרשויות המקומיות בפקודת המסים, לגבות את חובותיהן גם באמצעות החברות הפרטיות.

"ראוי שהרשויות יגבו את חובותיהן באפיקים המקובלים של משלוח דרישות תשלום, ובעת הצורך, בפנייה לבתי המשפט ובאמצעות ההוצאה לפועל, כפי שצריך לברר ולגבות כל חוב", אמר יו"ר הוועדה ח"כ דוד רותם (הליכוד-ביתנו).