קריאה ראשונה: רוב דחוק לחוק יישוב הבדואים
עוד מבוכה לקואליציה של נתניהו: האופוזיציה עמלה במרץ וכמעט הצליחה להפיל את החוק שאמור להסדיר את ההתיישבות הבדואית בנגב. ח"כים ערבים קרעו את הצעת החוק שאושרה בקריאה ראשונה. ח"כ עפו אגברייה קרא "לצאת לאינתפיאדה"
זה התחיל כמהומה בכנסת על רקע הצעת החוק להסדרת התיישבות הבדואית בנגב ונגמר בכמעט מפלה לקואליציה: חברי הכנסת הערבים נטשו הערב (יום ב') את המליאה במחאה על העלאת "חוק פראוור", שנועד לפנות את היישובים הבלתי-מוכרים בנגב. הח"כים הערבים חזרו למליאה רק לאחר ששר הרווחה מאיר כהן (יש עתיד) סיים להציג את הצעת החוק ובהמשך חלקם קרעו את הצעת החוק מעל לדוכן. החוק עבר בקריאה ראשונה בתמיכה של 43 ח"כים לעומת 40 ח"כים שהתנגדו. ynet העביר שידור חי מהמליאה.
התוצאה הצמודה בהפרש של שלושה קולות בלבד, נרשמה לאחר עבודה ממושכת של האופוזיציה, שנאבקה כדי להפיל את החוק. לפני שלושה שבועות כבר נאלצה הקואליציה להיקלע למבוכה עם בחירת הנציגים לוועדה למינוי שופטים והיום כמעט רשמה הפסד נוסף. יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, ערכה תיאומים ואף ביקשה מחברי האופוזיציה לסרב לקיזוזים ולהצביע נגד החוק. חברי הכנסת של ש"ס קיבלו את בקשת גלאון ויו"ר העבודה שלי יחימוביץ' בנושא והצביעו אף הם נגד החוק.
הרוחות סערו במשכן גם לאחר הצגת החוק. ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש) עלה לדוכן הנואמים ותקף את הצעת החוק. הוא כינה אותה "גזענית" ו"תועבה". שרת התרבות והספורט לימור לבנת קראה לח"כ ברכה "חוצפן" וברכה הגיב לעברה בצעקות: "תסתמי את הפה".
בהמשך ח"כ ברכה קרע מעל הדוכן את הצעת החוק ואמר שמקומה בפח האשפה של ההיסטוריה. גם ח"כ עפו אגברייה (חד"ש) קרע את הצעת החוק ואמר: "אני בעד זה שתהיה אינתיפאדה חדשה, כי אתם עושים נכבה חדשה לבדואים בנגב". ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) ביצע אקט דומה. טיבי אף ציטט את הסופר מחמוד דרוויש, כינה את החוק "גזעני" ואמר כי מדובר בצביעות. טיבי גם ציטט פתגם בערבית "תרטיב אותו ותשתה את המים שלו" ואז שפך מים על הצעת החוק וקרע אותה. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הרחיק את חברי הכנסת המוחים מהמליאה.
"קיוו שהבדואים ייעלמו"
ח"כ ג'מאל זחאלקה (בל"ד) אמר כי הוא "מדבר מזעם כבוש, כעס עצור ותקווה שאכן לא יתקיים ולא יהיה חוק כזה. זה חוק לא הגון, לא מוסרי, לא צודק, לא אנושי. זה חוק שמתייחס לאוכלוסייה גדולה כמספרים ולא מתחשב בדעתם. זה חוק שמכריז מלחמה על הציבור הערבי". גם ח"כ זחאלקה הצטרף לאקט קריעת הצעת החוק ואמר תוך כדי שהורחק מהמליאה: "זה לא יעבור. אתם שקרנים, רמאים וגנבים".
ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) אמרה בדיון כי "לממשלה הזאת קשה להפנים שמדובר באזרחיות ואזרחים של מדינת ישראל. מקדמת דנא עסקו בהכחשה ובהתעלמות מקיומה של האוכלוסייה הבדואית. לא סימנו אותם במפות, לא חיברו אותם לתשתיות. כנראה קיוו שהם ייעלמו. עכשיו משיתים עליהם בחוק הסדר שהוא אפליה על-ידי החוק. עומדים לעקור המונים מהם - מדינה שבה המלה עקור, עקורה, עקירה היא טראומה טרייה. טראומה שיש לי כל ההבנה והאמפתיה אליה, אבל כנראה שכשמדובר בערבים אין בעיה לעקור".
יו"ר מרצ זהבה גלאון אמרה כי מדובר ב"מתווה חד-צדדי שמתעלם מדרישותיהם וצורכיהם של הבדואים וכופה עליהם הסדר, שמשמעו עקירה ונישול של עשרות אלפי אזרחים מכפריהם, תוך הרס המרקם החברתי ואורחות חייהם. זהו הסדר לא שוויוני ומפלה שמטיל סנקציות פוגעניות על מי שלא מי מצטרף אליו".
גלאון אמרה עוד כי "גם האוכלוסייה הבדואית מייחלת להסדר ולפתרון ארוך טווח, אך היא דורשת פתרון צודק, שיכיר בתביעות הבעלות שלה על הקרקע שבה היא חיה כבר עשרות ומאות שנים, וייתן ביטוי לצורכיה הייחודיים של האוכלוסייה המקומית. נקודת המוצא של הצעת החוק היא שהבדואים פולשים ולא אזרחים שווי זכויות, והיא פוגעת פגיעה קשה בעקרון השיוויון ובזכות הקניין שלהם".
"משימה מן המעלה הראשונה"
הצעת החוק להסדרת התיישבות הבדואים בנגב הוגשה על-ידי הממשלה בעקבות מסקנות הוועדה להצעת מדיניות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג ולאחר בחינת הנושא של השר לשעבר בני בגין.
הצעת החוק העוסקת בפן המשפטי של סוגיית הסדרת התיישבותם של בדואים בנגב, לרבות הסדרת תביעות בעלות על קרקעות בנגב, שהוגשו בידי חלק מהם. עמדת המדינה היא כי הדין הקיים לא מאפשר לקבל תביעות אלה, אך בשל התנאים החברתיים והכלכליים המיוחדים בנגב, היוצרים בעיה חמורה
הרובצת לפתחה של החברה בישראל זה עשרות שנים, מוצע לקבוע הסדרים מיוחדים לפתרון המצב, הסדרים הכוללים הענקת תמורה בקרקע ובכסף בשל תביעות הבעלות על הקרקעות.
בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "פיתוח הנגב לטובת כלל תושביו הוא משימה לאומית מן המעלה הראשונה. כדי להגשים את המשימה הלאומית הזאת במלואה יש להסדיר תחילה את סוגיית התיישבותם של הבדואים בנגב, שהיא סוגיה בעלת חשיבות ציבורית רבה. הבדואים בנגב, המונים כיום כ-200 אלף נפשות, הם אזרחים שווי זכויות במדינת ישראל וככאלה הם זכאים למסגרת כלכלית-חברתית שתאפשר להם לממש את ההזדמנויות לצמיחה העומדות לכל אזרחי ישראל. צריך לנקוט אמצעים יעילים כדי לאפשר לבדואים בנגב להיחלץ ממצבם האמור בתוך שנים אחדות ולהעניק להם את הכלים הדרושים כדי להתמודד בהצלחה עם אתגרי העתיד".
לפנייה לכתב/ת 
