סוכנויות רכב ויהלומים: 185 מיליארד של הון שחור

בשנת 2013, הכלכלה השחורה בישראל מוערכת בכ-185 מיליארד שקל, שוות ערך ל-18.9% מהפעילות הכלכלית של מדינת ישראל, כך עולה ממחקר על הכלכלה השחורה בישראל שפורסם היום (ג') על ידי ויזה אירופה.

• האב עבד בשחור: האם לשלול מיתומיו פיצויים
• הכלכלה השחורה באירופה שווה 2.1 טריליון יורו
  

הכלכלה השחורה היא תופעה המונית ומורכבת מעבודות שאינן מוצהרות וממכירות שאינן מדווחות. חלקה של הכלכלה השחורה במשק הישראלי תואמת את חלקה במדינות הים התיכון (איטליה, ספרד, יוון, פורטוגל וטורקיה), אך גבוהה ממדינות מערב אירופה, צפון אמריקה ואסיה המפותחת.

מהמחקר שערכה ויזה עולה כי התחומים העיקרייים בהם מתבססת הכלכלה השחורה הם ייצור יהלומים - אחד מן הענפים הגדולים בעולם, וענף היצוא הגדול ביותר בישראל (28%), אך מוגבל מאוד בשקיפות פיננסית. בניין - עובדים מקבלים באופן רשמי שכר מינימום, אבל זוכים בנוסף לזה, לבונוס במזומן שאינו מוצהר ובתדירות גבוהה. עדיין נותר מספר משמעותי של קבלנים ללא רישיון, למרות החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה.

וכן סוכנויות רכב ומוסכים - חלק מכלי הרכב מטופלים באזורים כפריים, רחוק מהישג ידן של רשויות המס. ושירותים אישיים ובעלי מקצוע - עדיפות לתשלומים במזומן.

134 עסקאות אלקטרוניות לנפש לשנה

עורכי המחקר טוענים כי הגורמים העיקריים לכלכלה שחורה בארץ הם מיסוי גבוה באופן יחסי, נטל מס שאינו מאוזן, סחבת מנהלית בהשוואה למדינות החברות ב-OECD, כמו גם הכללה פיננסית בלתי מספקת של מיגזרים כגון ערבים וחרדים.

העורכים מציינים כי המשבר הכלכלי בישראל יכול לשמש כמניע עיקרי לממשלה, כדי שזו תנקוט בצעדים למיגור הכלכלה השחורה, בעודה בוחנת כיצד לאחד תקציבים ולעודד התאוששות.

לדברי עורכי המחקר, עידוד התשלומים האלקטרוניים עשוי להפחית בצורה ניכרת את התופעה ובמקביל להגדיל את התקבולים ממסים.

מערכות תשלומים אלקטרוניות מסייעות מאוד לצמצם את הכלכלה השחורה - אולם עם כ-134 עסקאות אלקטרוניות לנפש בשנה, ישראל מדורגת מתחת לממוצע האיחוד האירופי, מה שמצביע על פוטנציאל נוסף לשיפור.

"שבירת מעגל הקסמים של כסף מזומן דורש פעולה משותפת של הרשויות הציבוריות, בנקים, קמעונאים ומערכות התשלומים – תוך מתן עדיפות ראשונה לצעדים וליוזמות אשר יצמצמו עסקאות במזומן ויגדילו את המחזור הפיננסי", אומרים עורכי המחקר.

כאמור, בישראל נרשמו בשנת 2011, 134 עסקאות אלקטרוניות לנפש, מתוכן 95 תשלומים בכרטיס אשראי, כאשר כמות הכרטיסים בישראל עומדת על פחות מכרטיס אחד לאדם (0.77) ו-14 מסופים לכל 1,000 תושבים. "הטמעה של תשלומים אלקטרוניים אינה הבעיה", נכתב בדו"ח. "אמנם קיימת תשתית מוצקה בישראל, אך השימוש של לקוחות בתשלומים אלקטרוניים והטמעתם בקרב סוחרים עדיין טעון שיפור, בעיקר באזורים כפריים".

הטענה היא כי אם התשלומים האלקטרונים ימשיכו לצמוח בקצב שנתי של 10% בשנתיים הבאות, הם יכולים לתרום לקיטון משמעותי בכלכלה השחורה, עד ל-17% מהתמ"ג עד סוף 2015, בהנחה והשימוש בתשלומים אלקטרוניים ימשיך לגדול ולא תהיינה השפעות כלכליות חיצוניות משמעותיות על הכלכלה הישראלית. "ללא גידול בשימוש בתשלומים בכרטיסי אשראי, כפי שנרשם עד כה, הכלכלה השחורה הייתה מצטמצמת אף פחות. לכן, ניתן להסיק כי תשלומים בכרטיסי אשראי תרמו לקיטון בכלכלה השחורה בכ-16 מיליארד שקל, משנת 2010".

עודד סלומי, מנכ"ל ויזה אירופה בישראל אמר היום: "כשמשתמשים במזומן, יותר קל להסתיר הכנסות, אך כשמשתמשים באמצעי תשלום אחרים, ובמיוחד בכרטיסי ויזה, הסיכוי להסתרת הכנסות יורד באופן דרמטי. על-מנת לצמצם את הכלכלה השחורה בישראל ולהגדיל הכנסות לממשלה ממקורות מס, אנו מציעים לנקוט בצעדים אשר יגדילו את השימוש בכרטיסי אשראי".

בויזה אירופה ינסו כעת לשכנע את מקבלי ההחלטות בישראל, לבצע מספר מהלכים כדי לחזק את היקפי התשלומים האלקטרוניים, בהם מאמץ ממוקד להוספת מסופים בתמיכה של פעילות ממשלתית (כגון תמריצים, חובת פריסה מגזרים מסויימים, וכו').

עוד מציעים שם הנחה או דחייה במע"מ עבור רכישות קמעונאיות, ששולמו עם כרטיסי אשראי בנקודת המכירה, תוך התמקדות ראשונית במגזרים אשר כבר כיום משתמשים באופן תדיר בכרטיסי אשראי.

המלצה נוספת היא הקטנת תקרת החובה החוקית לשימוש בתשלומים אלקטרוניים, העומדת כיום על 20,000 שקל, לטווח התואם יוזמות ממשלתיות דומות באירופה, בין 1,500 ל 5,000 שקל. כך גם הדרישה כי תחול גם על עסקאות B2C  (בין עסקים לצרכנים) וגם על C2C (בין צרכן לצרכן) ותלווה באכיפה וענישה. כיום על-פי חוק רק עסקאות B2B (בין עסקים לעסקים) כפופות לתקרה של 20,000 שקל.