העיר הלבנה, הדור הבא: באוהאוס חדשים בת"א

סגנון מבני הבאוהאוס אמנם מזוהה עם תחילת המאה ה-20, אך מתברר שהוא חי ובועט גם היום ברחבי תל-אביב. לרגל הלילה הלבן, קבלו הצצה ל-3 פרויקטים חדשים בעיר הלבנה

סיוואנה אופיר, אתר בניין ודיורעדכון אחרון: 28.06.13 , 00:15

"העיר הלבנה" הוא כינויה של תל אביב בגלל הסיד הלבן המטויח על בנייניה הרבים המשויכים לסגנון הבינלאומי, שנוצר בהשראת בית הספר לעיצוב ואדריכלות בשם "באוהאוס" שפעל בגרמניה בין שתי מלחמות העולם.

אך אותו סיד לבן איננו המאפיין היחיד של מבנים אלו. הרעיון הוא שאם מדובר בבניין מגורים - אז הוא צריך להתאים למגורים. הוא צריך לתת לדיירים את כל מה שהם צריכים כדי להתגורר בו, כמו אור ואוויר וכמו חדרים פונקציונליים.

מתוך הרעיון החדש הזה נולדו בארץ כמה עקרונות עיצוב. בבניינים נוצרו חלונות סרט, שהם חלונות אופקיים שמכניסים הרבה אור ואוויר, אך עם מחשבה על הצללה. הבניינים הורמו על עמודים שמאפשרים זרימת אוויר וגם משאירים מקום לגינה בקומת הקרקע, ונבנו בבטון מזוין שמאפשר מרפסות רחבות וגם פינות בניין חופשיות מעמודים ולעתים קרובות מעוגלות.

הסגנון הבינלאומי הזה היה נפוץ בבנייה בארץ בשנות ה-30-40 של המאה הקודמת, אך הוא משפיע על האדריכלות גם כיום, הן מבחינה רעיונית והן מבחינה עיצובית. לרגל אירועי הלילה הלבן, ביקרנו ב-3 בנייני באוהאוס חדשים בתל-אביב שכדאי להכיר.

בניין מגורים ברחוב טורי זהב 21, שכונת שפירא

הבניין תוכנן על ידי גל-אור פישביין אדריכלים - ג'ראר גלאור, גיל פישביין ויעלה גל. זהו בניין מגורים חדש בן 4 קומות, המזכיר מאוד את בנייני הבאוהאוס, והוא מגיע לכך לא בכוונה ומזווית מעניינת. העיצוב של הבניין הגיע מתוך רצון ליצור מבנה שייראה קרוב ככל האפשר למבנה אחוזה.

הבניין מורכב משתי קומות דומיננטיות - הראשונה והשנייה. מתחתיהן ישנה קומת קרקע הפתוחה בחלקה מהרחוב ומתחברת לחצר פנימית, ואילו הקומה האחרונה בבניין נסוגה מהחזית ונוכחותה מצטמצמת על ידי מעקה אטום. הגריעה ממסת הבניין בקומת הקרקע, בקומת הגג וגם בצדי המבנה, יוצרת תחושה של בניין סמי פרטי המשדר יוקרה מסוימת.

על מנת להכניס כמה שיותר דירות במגרש, היה צורך בקו חזית ארוך ככל שניתן כדי לקבל כמה שיותר אור ואוויר לחדרים. מירב הפונקציות יושבות על החזיתות החיצוניות, ואילו חדרי השירות והממ"דים פונים לחצר פנימית מאווררת. חצר פנימית אינה שייכת לסגנון הבאוהאוס, כך שנוצר כאן עירוב סגנונות.

לדברי האדריכלים, הבניין יצא קרוב לסגנון הבאוהאוס לא בכוונה. מבנה זה עונה לצרכים מסוימים ואלו הולידו את הצורה. הפינות העגולות של המבנה נולדו מהצורך לרכך את המפגש עם הרחוב ולרכך את המבנה עצמו, הפרגולה נועדה ליצור הצללה, והפרופורציה הצרה והארוכה יצרה את התחושה של חלון הסרט הטיפוסי לבאוהאוס, למרות החלונות האנכיים. צורת הבניין נולדה מהפונקציה ועל כך מדבר סגנון הבאוהאוס - הבניין צריך להתאים למגורים ועל העיצוב שלו לנבוע בדיוק מהתאמה זו.

(צילום: עמית גירון)

שישה גני ילדים בתל-אביב

מדובר בדגם אחד, לפיו נבנים ממש בימים אלה 6 גני ילדים ברחבי תל-אביב שתוכננו על ידי משרד רונה כהן אדריכלים. האדריכלים ביקשו לבנות דגם שיענה על הדרישות הפרוגרמטיות הנוקשות של משרד החינוך והעירייה, אך גם היה להם חשוב שהדגם יהיה שמח, יישקף את תוכנו כגן ילדים ושיהיה בעל אמירה אדריכלית שמשייכת אותו לתל-אביב.

שיוך הדגם לעיר תל-אביב נוצר על ידי התאמה שלו לסגנון הבאוהאוס. תפיסת הבניין היא פיסולית מאוד, כיאה לאפשרות הפיסולית שיצר אז הבטון המזוין. כמו כן, האדריכלים יצרו גרם מדרגות מעוגל וחיצוני לבניין, גם הוא ממאפייני הסגנון.

את הבנייה הלבנה האופיינית לסגנון הבאוהאוס, הם גררו לכיוון של צבעוניות שמחה. תפיסת הצבעוניות עליה נשענו האדריכלים היא של תנועת ה'דה סטיל', שהשפיעה רבות על בית הספר "באוהאוס". תנועה זו שאפה להרמוניה ולסדר, לזוויות ישרות, לשימוש בצורות טהורות ובצבעי ייסוד (אדום, כחול, צהוב, לבן ושחור).

האדריכל ריטבלד, חבר הקבוצה, נתן בזמנו פרשנות תלת-ממדית לאידיאל התנועה. הוא הדגיש את הקו ואת המישור כעצמאיים במרחב, ולא את הנפחיות כולה. הדגשה זו, של הקו והמישור העצמאיים, בולטת גם כאן בתכנון דגם גן הילדים.

(צילום: רונה כהן אדריכלים)

בניין מגורים ברחוב פרישמן 46

זהו מגדל מגורים בן 29 קומות של חברת אירו סאט השקעות, הממוקם בצומת הרחובות פרישמן ודיזנגוף ותוכנן על ידי יסקי מור סיון אדריכלים ומתכנני ערים (אדריכלית אחראית - רחל פללר). לעבר חזית רחוב דיזנגוף תוכנן אגף הממשיך את חתך הרחוב הטיפוסי בן 4 קומות, תוך חיזוק המסחר לאורך הרחוב, ובנסיגה ממנו הורם מגדל מגורים גבוה. בשל מיקומו המיוחד של הבניין המשקיף על העיר הלבנה, הוחלט ליצור בניין שעיצובו יתן ביטוי עדכני לסגנון הבאוהאוס.

בתכנון הבניין נעשה שימוש בציטוטים עדכניים המאזכרים את רוח התקופה של הבאוהאוס, ומתייחסים לסגנונה של ג'ניה אברבוך בכיכר דיזנגוף. הבניין תוכנן בצורה גושנית ופונקציונלית, תוך שימוש בצבע לבן וללא קישוטים. כמו כן, נעשה שימוש בקווים אופקיים ובפינות המעוגלות בקצות המרפסות, המאפיינות את התקופה. ניכר כי הושם דגש רב על שפה עיצובית נקייה המתאימה לרוח האסתטיקה והמינימליזם של התקופה.

לדברי האדריכלים, "צורך הבניין מוליד את דרך הביטוי, והאמנות היא להיות מסוגל לוורסטיליות סגנונית בביטוי הפרוגרמה". הסגנון הבינלאומי שנולד מהבאוהאוס מנסה לשרת אמת מסוימת - הצורה נובעת מהפונקציה. לצורות אלו יש איכויות שנכון להשתמש בהן גם היום, אם הדבר משרת את הבניין בדרך הטובה ביותר. לעומת זאת, כיום השימוש הרווח בסגנון הבאוהאוס נובע מתוך כוונות אסתטיות סגנוניות ומתוך כוונה לשדר יוקרה.