האוצר: הביקורת על ניהול התקציב אינה מבוססת

• המחקר בכנסת: פספוס שיטתי בחיזוי גביית המס
  

אגף המחקר והמידע של הכנסת הציג ניתוח של מדיניות המסים בשנים האחרונות וטען כי מדי שנה קיים פער בין תחזית גביית המסים בתחילת השנה לבין הגבייה בפועל. מחברי המחקר ציינו כי מבקר המדינה כבר העיר למשרד האוצר כי אנשיו צריכים להתייעץ עם בנק ישראל לפני קביעת תחזית הגבייה.

במסמך התגובה שחיבר, מציין שראל כי ההערה בנוגע לחובת ההתייעצות עם בנק ישראל מיותרת, שכן הערת המבקר ניתנה לפני כעשור ומאז מתייעצים עובדי משרד האוצר עם צמרת בנק ישראל. "אין טעם לחזור על המלצת המבקר שניתנו מלפני עשור, שעה שהמלצה זו מיושמת ביחס לתקציב המוגש כעת לכנסת".

יתר על כן, שולל שראל את הטענות בנוגע לפער מתמיד בין תחזית הגבייה לגבייה בפועל. "יש להבין כי התחזית אינה תחרות ניחושים וטיב התחזית לא נמדד רק על בסיס הפער בינו לבין נתוני הביצוע בפועל. התחזית בנויה על הנחות מקרו-כלכליות, על הנחה ששינויי החקיקה המוצעים על ידי הממשלה יתבצעו במלואם, ועל הנחה שלא יבואו שינויים אחרים לדיני המס במהלך שנת התקציב. סטייה מהנחות אלה, לדוגמה: כתוצאה ממשבר עולמי או כתוצאה מאי-אישורם של שינויי חקיקה על ידי הכנסת, תביא לפער בין התחזית לבין הביצוע בפועל, בלי שיש בפער זה כדי לערער על טיב התחזית". 

בדו"ח של מרכז המחקר והמידע נטען גם כי מהשוואה בין תחזית הגבייה השנתית ל-2013 לקצב הגבייה החודשי עד כה, עולה כי לאוצר יחסרו 2 מיליארד שקלים בסוף השנה. "השוואה זו לא נכונה", כותב שראל, "כי היא משווה נתון שנתי הכולל הכנסות ממע"מ יבוא ביטחוני לעומת נתונים חודשיים שאינם כוללים הכנסות אלה;

"השוואה זו פשטנית - כי היא מתעלמת מעונתיות הגבייה ומשינויי חקיקה שנכנסים לתוקף בחודשים מאי-יוני ואשר צפויים להוסיף כ-2.7 מיליארד שקל להכנסות בחודשים יוני-דצמבר; ומכאן שהמסקנה המשתמעת מהמסמך – כאילו ניתן להסיק מנתוני ינואר-מאי כי חסרים 2 מיליארד שקל – אינה מבוססת".  

ראש אגף הכלכלה והכנסות המדינה באוצר מתייחס גם לביקורת שנמתחה בדו"ח על כך שהכנסות המדינה ממסים עקיפים (מסים המוטלים על מוצרי צריכה) גבוהות מדי ביחס להכנסות ממסים ישירים (המוטלים על משכורות והכנסות מהון והשקעות). מחברי הדו"ח טענו כי מדובר במדיניות מיסוי שאינה "פרוגרסיבית", כלומר, אינה תורמת לצמצום הפערים בחברה.

שראל כותב בתגובה, כי "מדיניות מסים אינה נקבעת לפי פרמטר בודד. בנוסף לשיקולים של פרוגרסיביות, מערכת המס צריכה לדאוג גם לשיקולים של צמיחה ותעסוקה. מסים נמוכים על העסקת עובדים מוזילה את עלות העבודה ותורמת לצמיחה ולתעסוקה"

"בנוסף", כותב שראל, "ההשפעה על הפרוגרסיביות נובעת לא רק מהחלוקה בין נטל המס הישיר לנטל המס העקיף, אלא גם מגורמים נוספים, למשל מידת הפרוגרסיביות בתוך המסים הישירים, תחום שבו מערכת המס בישראל נמצאת ברמה גבוהה יחסית למקובל במדינות המתקדמות. הניתוח במסמך מרכז המחקר מתעלם מכך".