כמה זמן לוקח לסיים תואר ראשון ושני?
הלמ"ס: בשנת תשע"ב קיבלו 69,500 בני-אדם תארים אקדמיים ממוסדות ההשכלה הגבוהה - פי 3 מבשנת 1995. חצי מהבוגרים קיבלו תואר ראשון לאחר 3 שנות לימודים, ומשך הלימודים הממוצע בתואר שני היה 2.9 שנים. מה היה תחום הלימוד הנפוץ, ואיזה חלק תפסו מדעי הרוח?
הרבה יותר אקדמאים בישראל: בשנת הלימודים תשע"ב קיבלו 69,500 בני-אדם תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל. מתך בוגרים אלה, 35,300 קיבלו תארים מהאוניברסיטאות, 3,800 מהאוניברסיטה הפתוחה, 23,700 מהמכללות האקדמיות ו-6,700 מהמכללות האקדמיות לחינוך. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בצהריים (ה').
בקרב כלל מקבלי התארים, 68.2% קיבלו תואר ראשון, 28% קיבלו תואר שני ו-2.3% קיבלו תואר שלישי. מספר מקבלי התארים בשנה שעברה היה גדול פי שלושה מאשר בשנת 1995.
4 שנים בממוצע לתואר ראשון
משך הלימודים הממוצע של מקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות בשנת תשע"ב עמד על ארבע שנים. בשנה זו, מחצית מהבוגרים קיבלו תואר לאחר שלוש שנות לימודים, כאשר 30% מהם – למדו לתואר במשך ארבע שנים, ו-10% מהם למדו לתואר במשך חמש שנים.
משך הלימודים הממוצע של מקבלי תואר שני היה 2.9 שנים. תחום הלימודים בו משך הלימודים הממוצע היה הקצר ביותר היה משפטים - שנתיים, ואילו הארוך ביותר היה בתחום השפות הספרותיות והלימודים הרגיונאליים - 4.5 שנים.
באותה השנה, משך הלימודים הממוצע בקרב מקבלי תואר שלישי היה 5.8 שנים. משך הלימודים הארוך ביותר היה בתחום מדעי הרוח - קרוב ל-7 שנים בממוצע, ואילו הקצר ביותר היה במדעי הטבע והמתמטיקה, וכן במשפטים - 5 שנים בממוצע בכל תחום. מבחינת המועצה להשכלה גבוהה, אגב, הזמן המירבי לסיום כל תואר מבלי לקבל קנסות, הוא חמש שנים.
בשנת תשע"ב, תחום הלימוד העיקרי אותו למדו כלל בוגרי תואר ראשון היה מדעי החברה – 29.5%. בקרב כלל מקבלי תואר שני, תחום הלימוד הנלמד ביותר היה עסקים ומדעי הניהול – 28.8%. תחום הלימוד הנלמד ביותר בקרב מקבלי תואר שלישי היה מדעי הטבע ומתמטיקה – 41.2%. חלקם היחסי של מקבלי תארים בתחום מדעי הרוח היה גבוה בכל התארים והוא נע בין 22% ל-24.8%.
מה לומדים לתואר ראשון?
באוניברסיטאות נלמדו בתשע"ב כל תחומי הלימוד, במיוחד מדעי החברה – 35%. תחומי לימוד נוספים ששיעוריהם היו משמעותיים היו מדעי הרוח – 16.5%, הנדסה ואדריכלות 15.6%, מדעי הטבע ומתמטיקה – 13%. שיעוריהם היחסיים של רפואה וחקלאות היו הקטנים ביותר – 2.3% ו-1.2% בהתאמה.
באוניברסיטה הפתוחה למדו 61.7% מהסטודנטים מדעי החברה ו-25% עסקים ומדעי הניהול.
במכללות האקדמיות המתוקצבות נלמדו רוב תחומי הלימוד, במיוחד מדעי החברה – 31.2%, הנדסה ואדריכלות – 25.9%, עסקים ומדעי הניהול – 17.3% ומדעי הרוח – 12.9%. שיעור הבוגרים שלמדו מקצועות עזר רפואיים היה הקטן ביותר – 3.8%.
במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות, תחומי הלימוד שנלמדו בעיקר היו משפטים – 35.7%, עסקים ומדעי הניהול - 31.5% ומדעי החברה – 23.1%. 0.7% בלבד למדו מקצועות עזר רפואיים.
מה לומדים בתואר שני
ומה לגבי התואר השני? באוניברסיטאות נלמדו בעיקר התחומים עסקים ומדעי הניהול – 21.9%, מדעי החברה 21.6% ומדעי הרוח 20.4%. חקלאות היה תחום הלימוד שנלמד בשיעור היחסי הקטן ביותר – 1% בלבד.
באוניברסיטה הפתוחה תחום הלימוד הנלמד ביותר היה עסקים ומדעי הניהול – 71.5%. בנוסף, 14.3% למדו מדעי הרוח ו-9.4% - מדעי החברה.
במכללות האקדמיות המתוקצבות התחומים הנלמדים ביותר היו מדעי החברה – 39.9% ועסקים ומדעי הניהול עם 35.4%.
קרוב לממוצע
בשנת 2011, שיעור הישראלים, שקיבלו תואר ראשון או שני עלה, ועמד על 40% . גם השיעור הממוצע של מדינות ה-OECD עלה והגיע ל-39% . באותה השנה, המדינה בה שיעור זה היה הגבוה ביותר, הייתה פולין – 58% - והמדינות שבהן שיעור זה היה הנמוך ביותר, היו מקסיקו (21%) וטורקיה (23%).
עוד עולה מהנתונים כי רוב הבוגרים היו נשים. הנשים היו בשנת הלימודים הקודמת 59% ממקבלי תואר ראשון, 58.8% ממקבלי תואר שני ו-51.9% ממקבלי תואר שלישי.
בנוסף, בשנת 2011 ברוב מדינות ה-OECD שיעור מקבלי התארים בקרב הנשים היה גבוה יותר משמעותית מאשר בקרב גברים. לעומת זאת, בטורקיה ויפן, שיעור מקבלי התארים היה גבוה יותר בקרב הגברים, מאשר בקרב הנשים.