עזבו את מורסי בשקט
טוענים שהנשיא שלנו לא עמד בהבטחותיו. גם אצלכם הבטיח יאיר לפיד לא להעלות מסים, אז הבטיח. חוקר מצרי כותב
הם טוענים שהוא לא עמד בהבטחותיו. כולנו יודעים שהבטחות בחירות לא תמיד מקיימים, כי מה שרואים מכס השלטון לא רואים מכאן. ראינו את זה בבחירות בארה"ב עם הנשיא ברק אובמה שהבטיח המון הבטחות ולא קיים אותן, ועם זאת בחרו בו לקדנציה שנייה. שלא לדבר על הבחירות בישראל ועל כל הזעם על מדיניות ממשלת נתניהו הקודמת. גם אתם בחרתם בו שוב. ומה עם יאיר לפיד שהבטיח לא להעלות את המסים? זה הדבר הראשון שעשה כשנכנס לתפקיד.
עוד בערוץ הדעות
מוושינגטון לבאר שבע, יש תקווה לגאווה / ליאור הברישראבלוף בתל אביב - פתרון מצוין / ישי בלנק
האופוזיציה במצרים לא רוצה להיכנע לתוצאות הבחירות ומנצלת את העוני ברחוב המצרי ואת כלי התקשורת כדי להתסיס את הרחוב נגד הנשיא החדש, כי הוא מזרם איסלאמיסטי. אין ספק שהיו לנו חששות משלטון האחים המוסלמים, כולנו פחדנו שיכניס את המדינה למלחמה עם ישראל. עובדה שזה לא קרה. אני לא מגן על שלטון האחים המוסלמים וגם לא על הנשיא. אני מגן על הדמוקרטיה. מה שוות בחירות אם מי שמפסיד אינו מקבל את התוצאות? אני מודה שהאחים המוסלמים עשו הרבה טעויות בניהול המדינה וזה נובע לדעתי משתי סיבות: הסיבה הראשונה היא שאין להם ניסיון בניהול מדינה. זו הפעם הראשונה שהם בכלל נושאים בתפקידי מפתח בשלטון.
הסיבה השנייה היא שהם מנסים לרצות את כולם, גם את המתנגדים, וגם את התומכים - וזו טעות בעיניי. אני זוכר שבמלחמת עזה האחרונה, העם הישראלי רצה שצה"ל ייכנס לעזה, ושמעתי את שר הביטחון אהוד ברק אומר שלא צריך להקשיב לרחוב בכל דבר. כולנו זוכרים את המהומות בבריטניה לפני שנה כשראש הממשלה דיוויד קמרון הודיע: "לא ניתן לסוגיות של זכויות אדם להפריע לנו". זה בעצם הקלף שבו משתמשת האופוזיציה נגד המשטר במצרים. היא ממשיכה לתקוף את המשטר תחת הכותרת של חופש הביטוי וזכויות האדם.
שלטון מתחלף רק בקלפי
האופוזיציה מנסה לשדר לעולם החיצוני שרוב העם המצרי לא רוצה את הנשיא, וזה לא נכון. מי שבאמת אוהב את מצרים יודע שזו אינה הדרך להחליף שלטון. שלטון רק מתחלף דרך הקלפי. האם אי פעם ראינו שמפטרים מאמן אחרי שקבוצת כדורגל חוטפת שער במחצית הראשונה, או שמחכים שהמשחק ייגמר?
אחרי המהפכה כולם פה דיברו על אימוץ המודל הטורקי. לאחרונה כולנו ראינו מה עשתה טורקיה עם המפגינים בכיכר תקסים, ואיך פתחה בגל מעצרים נגד המפגינים. לא הייתי יכול לתאר לעצמי שאפילו המשטרה במצרים הייתה עושה את זה. המשטרה כאן חוטפת בקבוקי תבערה ואש חיה כמעט מדי יום ולא מעזה להגן על עצמה מחשש מהקולות של ארגוני זכויות אדם ו"המהפכנים".
האופוזיציה כאמור מוכנה לעשות הכול כדי שלא יהיה נשיא איסלאמיסט. שמעתי הצהרות שזו תחילת יציאת האיסלאם במצרים. המצב מסובך מאוד וכדי להגיע לשקט, כולנו חייבים להסכים על שיטה אחידה ויחידה - דמוקרטיה אמיתית או משהו אחר. צריך לכבד את בחירת העם, לא משנה מי הנשיא, ולתת לו הזדמנות מלאה ליישם את תוכניתו. בסוף הקדנציה שלו, אם העם יסיק שהנשיא לא הצליח במשימתו, הוא לא ייבחר שוב.
בנוגע לישראל, אני יכול להבין את החששות מעליית שלטון איסלאמי במצרים, אבל מדינאים ישראלים מבינים היטב שלא רק השלטון במצרים משפיע על היחסים בין שתי המדינות. יש הרבה גורמים שמשפיעים. אני רק מבקש מהתקשורת הישראלית להציג את התמונה המלאה במצרים, ולא רק את מתנגדי המשטר, כי כמו שיש מתנגדים - יש המון תומכים.
עמר זכריא, חוקר מצרי לענייני ישראל
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
