ההיסטורי הוא אישי: רצים לחופה בגאווה
מהאלמנה האבלה דרך שתי הלסביות שמיהרו להתחתן ועד שני הגברים שהתנשקו על מדרגות בית המשפט העליון. מאחורי הפסיקה ההיסטורית בארה"ב לפיה ברית הנישואים איננה רק בין גבר לבין אישה מסתתרים הסיפורים האישיים של האושר והעצב והניצחונות והטרגדיות של אלו שנואשים לחיות ולחלום כמו כולם
פסיקת בית המשפט העליון האמריקני בשבוע החולף, שביטלה את "החוק להגנת הנישואים" (DOMA) מ-1996, החוק הפדרלי המגדיר נישואים כברית בין גבר לאישה בלבד, היא מהלך היסטורי שעורר דיון ציבורי בכל העולם. אבל מאחורי המילים הגדולות והאידיאולוגיות השונות, ישנם בני אדם שהוויכוח העקרוני, ההיסטורי, לא ממש מעניין אותם.
הם נאלצו לשלם יותר על כל דבר, כי המדינה לא הכירה, ובמקרים רבים עדיין אינה מכירה בקשר ביניהם. זוהי שרשרת הזוגות שממהרים להינשא, אחרי שנים רבות של חיים כאזרחים מדרגה שנייה. אלו הסיפורים האישיים של האושר והעצב, הניצחונות והטרגדיות, של אלו שנואשים לחיות ולחלום כמו כולם:
האלמנה ה(כמעט) עליזה
אידית וינדזור בת ה-84 מניו יורק, האישה שמאחורי הקרב האמריקני על נישואים גאים, שעתירתה הביאה לביטול החוק המפלה, עתרה לבית המשפט העליון בגלל העיקרון, אבל אל הסוגיה המשפטית הוביל סיפור אהבתה לאישה עימה חייתה במשך יותר מ-40 שנה, תיה ספייר, שהלכה לעולמה ב-2009.
וינדזור, מתכנתת בחברת IBM, וספייר, פסיכולוגית, נפגשו בניו יורק ב-1960 וחיו מאז כזוג לכל דבר, אבל "בארון". ב-2007 הן התחתנו בקנדה, כשספייר כבר סבלה מטרשת נפוצה. כעבור שנתיים היא הלכה לעולמה והורישה לזוגתה את ביתה, בשווי 4.1 מיליון דולר. אף שב-2009 כבר הכירה מדינת ניו יורק בנישואים חד מיניים, וינדזור נדרשה לשלם 363 אלף דולרים מסים על הנכס שירשה. לו הייתה נשואה לגבר ומתאלמנת, לא הייתה צריכה לשלם דבר.
"זה היה הלם. באמצע האבל, אחרי שחטפתי התקף לב, התברר לי שהממשלה הפדרלית מתייחסת אלינו כאילו היינו זרות זו לזו", סיפרה וינדזור. היא החליטה להיאבק באמצעות בתי המשפט. שתי ערכאות נמוכות קבעו שהחוק להגנת הנישואים אינו עולה בקנה אחד עם החוקה האמריקנית וביום רביעי האחרון - היא זכתה, גם אם זוגתה כבר לא תזכה לדעת על הניצחון הגדול.
סן פרנסיסקו: התובעות נגד "הצעה 8" הראשונות להינשא
בהיכל העירייה של סן פרנסיסקו, שעוטר בדגלי גאווה, החגיגה הייתה רבה: 81 זוגות מאותו המין נישאו בעירייה בשעות הספורות שלאחר הסרת "הצעה 8" וההכרה המחודשת בנישואים גאים. הראשונות להתחתן היו שתי הנשים שהגישו את התביעה העיקרית לבית המשפט העליון נגד "הצעה 8", קריסטין פרי וסנדרה סטייר.
פרקליטת המדינה של קליפורניה בכבודה ובעצמה היא שערכה את הטקס, שאורגן בחופזה, והכריזה על השתיים כ"זוג לכל החיים" לתשואות הקהל הרב שבמקום. רבים פרצו בבכי נרגש בעוד סטייר ופרי הקריאו את נדריהן זו אחר זו, בהן קראו זו לזו "אשתי, לבסוף".
בלוס אנג'לס, כבוד החתונה הראשונה נשמר לבני הזוג פול קטאמי וג'ף זרילו, שהצטרפו לעתירתן של סטייר ופרי נגד "הצעה 8". את השניים חיתן ראש העיר לוס אנג'לס אנטוניו ויארייגוסה בכבודו ובעצמו. "חיתנתי לא מעט זוגות במהלך השנים, אבל מעולם לא הייתי כל כך מאושר", אמר ויארייגוסה.
"הודות לשניכם, טקסים שכאלה ייערכו באושר רב בכל רחבי קליפורניה. ההמתנה הארוכה שלכם הסתיימה, סוף סוף. אתם עדיין מאוהבים זה בזה באותה מידה שהייתם מאוהבים כשהכרתם לפני 12 שנה", הוסיף ראש העיר לוס אנג'לס, שהשתנק כמה פעמים מדמעות במהלך הטקס.
לקול תשואות רמות ורחש מצלמות בלתי פוסק החליפו השניים טבעות, התנשקו, והכריזו בדמעות זה על זה "בן זוגי לחיים".
התחתנו בגלל הביטוח, שילמו בגלל האפליה
רוזה ארק מניו יורק סיפרה כי ההיסטוריה היחידה שעניינה אותה היא האישית שלה. זוגתה, מריה, איבדה את ביטוח הבריאות שלה ולכן היה צורך לצרף אותה בדחיפות לתוכנית הבריאות המשפחתית שלה ושל בתן בת השבע. ולכן השתיים עלו על מונית, צירפו שני עדים ומיהרו לבניין העירייה להתחתן.
"מריה נראתה כמי שהולכת לעבור עקירת שן", תיארה רוזה את יום חתונתן, והסבירה שאמנם הנישואים בניו יורק איפשרו לצרף את זוגתה לתוכנית הביטוח הבריאות המשפחתית, אבל מכיוון שהממשל הפדרלי לא הכיר בנישואים, מריה נדרשה לשלם מס רווחים על צירופה לביטוח הבריאות המשפחתי. בעקבות פסיקת בית המשפט העליון הדבר ישתנה.
התנשקו על מדרגות בית המשפט: "נוכל לאמץ ילדים"
אלכס קפלן, עורך דין בן 35 מוושינגטון, עמד לצד בן זוגו, אוליבייר בזדאונט, צרפתי בן 45, והשניים התנשקו על מדרגות בית המשפט העליון כשהגיעה הבשורה על ביטול חוק DOMA. "זהו חלום שהתגשם. ההחלטה הזו עומדת לשנות את חיי המשפחה שלנו".
וושינגטון הבירה כבר מכירה בנישואים חד מיניים ושני הגברים כבר נישאו, אבל בהיעדר גושפנקה פדרלית למערכת היחסים הזו אלו היו חיי משפחה לא שלמים. החלטת בית המשפט העליון תאפשר לקפלן להגיש בקשה עבור בן זוגו לקבלת "גרין קארד" ולהפוך לתושב קבע בארה"ב. "עכשיו נוכל לאמץ ילדים ולהעניק להם את כל היציבות שהם זקוקים לה בעולם", ציין בזדאונט.
מול הקהל בכנסיה: "זה הגבר שאוהב כל חיי"
בריאן מאתרס הוא אמריקני, אבל בן זוגו זה 13 שנה, איזידרו, הוא מכסיקני. לפני כשנה פקע תוקף אשרת השהייה שלו, ולכן ולכן השניים לא התראו בשנה האחרונה. העובדה שהם נישאו בחודש מרס במכסיקו, לא שינתה דבר. בריאן חי בארצות הברית במדינה אייווה. איזידרו במכסיקו. פסיקת בית המשפט העליון תאפשר להם להתאחד בארה"ב.
מול קהל בכנסיה באייווה סיפר בריאן את סיפורו ואמר לקהל המתפללים: "זהו הגבר שאני אוהב לשארית חיי והייתי חייב למצוא את הדרך שבה זה יצליח". בריאן נלחם והגיע למכסיקו בתדירות גבוהה כדי לפגוש את איזדרו. "החוק לא משנה את האופן שאנחנו מרגישים אחד כלפי השני, אבל הודות לשינוי בחוק אנחנו יכולים לממש את הרגשות שלנו ולבלות את חיינו יחד, דבר שלא היה אפשרי לפני כן. זה דבר עצום לחיים שלנו. עכשיו אני מרגיש שהוסר מכשול גדול בחיים שלנו". כעת איזידרו נערך לשוב לביתם שבמדינת אייווה.
בחודש ינואר נישאו במדינת מרילנד דיאן קרול, אמריקנית, ושרה לאמינג, בריטית. שתיהן עובדות כמורה בכנסיה האפיסקופלית וחיות בעיר אנאפוליס. שרה שוהה בארצות הברית הודות לאשרת עבודה תקופתית, על סמך שירותה בכנסיה. היא חששה שכשיפוג תוקפה של הויזה בשנה הבאה, היא לא תחודש - ושרה תיאלץ לעזוב את ארה"ב. "ההחלטה של בית המשפט העליון תשנה את חיינו. עכשיו דיאן תוכל לבקש עבורי 'גרין קארד'", אומרת שרה.
הקרב הגדול ביותר מתנהל, עדיין, בצבא האמריקני. מצד אחד שונה החוק המפלה "אל תשאל, אל תספר", שאסר על הומואים ולסביות לשרת מחוץ לארון בצבא, אבל בהיעדר חקיקה פדרלית, זכויותיהם נשללו מהם.
למשל, מייג'ור שאנון מק'קלוגלין, בת 43, הנשואה לקייסי זה שלוש שנים וחיה
עימה במדינת מסצ'וסטס, אחת מ-13 המדינות המתירות נישואים גאים. לשתיים יש תאומות בנות שנתיים. הן החליטו שקייסי, שהיא מורה להיסטוריה במקצועה, תפרוש כדי לגדל את הילדות, ואילו שאנון הפכה למפרנסת היחידה.
קייסי חזרה לביתה ואיבדה את הביטוח הרפואי שלה, אבל הצבא סרב לצרפה לביטוח הרפואי המשפחתי של שאנון והבנות, והיא נאלצת לשלם מדי חודש 700 דולר נוספים כדי להיות מבוטחת. מייג'ור מק'קלוגלין ציינה ש"להחלטת בית המשפט העליון תהיה השפעה ישירה ועמוקה על חיינו. אני שמחה ומאוד מקווה שהעניין שלנו יפתר במהירות והצבא יעניק לנו יחס שווה לזה שהוא מעניק לשאר המשפחות".