אבסורד הדיאטניות: רוצה סטאז'? שלמי 12 אלף ש'
חושבים ללמוד תזונה? כדאי שתוותרו: התור לסטאז', שבלעדיו אי אפשר לעבוד, עומד היום על שנתיים וחצי. התקבלתם לסטאז' בן השנה? לא רק שלא תתוגמלו, אלא תצטרכו להיפרד מ-12 אלף שקל. משרד הבריאות: "יש יותר מדי בוגרים"
האם צריך לשלם על סטאז'? בוגרי תואר ראשון בתזונה בשלושת מוסדות הלימוד בארץ, גילו כי ייאלצו להמתין לתחילת הסטאז' כשנתיים, ובמהלך הסטאז' לא רק שלא יקבלו שכר ולא יורשו לעבוד, אלא גם ייאלצו להיפרד מ-12 אלף שקל.
את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
לימודי תזונה ודיאטה בארץ מתבצעים בשלושה מוסדות: הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות, מכללת תל חי ואוניברסיטת אריאל. הלימודים נמשכים שלוש שנים, ולאחריהן מתקיימת הגרלה לקביעת מועד ומקום הסטאז'.כדי להשתתף בהגרלה, מתבקשים הסטודנטים לשלם 120 שקל על האירוע, בו מכונסים כל הבוגרים באודיטוריום בתל השומר. כל שמות התלמידים והתלמידות נמצאים בפתקים בקערה, והם נשלפים ומשובצים בבתי החולים ומוסדות הבריאותיים.
עוד כתבות
דו"ח השמנה: ישראליות במקום 2 אחרי טורקיה
דו"ח חמור: 30% מתלמידי ישראל - במשקל עודף
דו"ח: באיזו עיר בארץ בריאים יותר ושמנים פחות?
שנתיים וחצי עד תחילת הסטאז'
אלא שהסטאז' אינו מתחיל מיד עם סיום הלימודים, אלא רק לאחר שנתיים או שנתיים וחצי. הסטאז' נמשך כשישה חודשים: ארבעה חודשים בבית חולים, חודש בקהילה וחודש במוסד גריטארי או מוסד לבריאות הציבור. במהלך הסטאז' עובדות הדיאטניות חמישה ימים בשבוע, מהשעה שמונה בבוקר ועד שלוש ולעתים גם יותר.
כדי לזכות בסטאז', נדרשות הדיאטניות לשלם 12 אלף שקלים. מתמחים שהוגרלו לשיבוץ רחוק מביתם, נאלצים לממן בעצמם נסיעות ודירה. כאמור, במהלך התקופה הזו, הדיאטניות אינן משתכרות כלל, כך שהעלות המעשית של תקופת ההכשרה הזו מגיעה לעשרות אלפי שקלים.
"אנחנו מרגישות עלבון צורב בטירוף הזה שבו כדי לעבור סטאז' אנחנו צריכות לשלם כל כך הרבה כסף ולהיות מובטלות", אומרת ל-ynet שני (השמות המלאים בכתבה שמורים במערכת), הממתינה לתחילת ההכשרה המיועדת רק לעוד שנתיים.
"תקופת ההמתנה הזו קשה ומתסכלת. החיים שלי בהפסקה, עד שאוכל להמשיך מנקודת סיום התואר. בינתיים את שוכחת את החומר, לא יכולה להתחיל לעבוד, וצריכה לשלם כל כך הרבה כסף. כל החברים שלי מתקדמים בחייהם, ואני יושבת ומחכה כשמשרד הבריאות שם לנו רגליים".
"אנחנו מרגישות שרומסים אותנו", אומרת רותם, העובדת כסטאז'רית בדרום הארץ. "אני צריכה לממן את הנסיעות, לממן את הסטאז', אני לא יכולה להחזיק משרה אחרת תוך כדי.
"הפכנו לשקופות בעיני משרד הבריאות. שנים של מלחמות, ומאומה לא משתנה. אני קמה היום בהתלבטות אם להחליף מקצוע, כשלא מאפשרים לי להתקיים בכבוד. בינתיים אני נאלצת למלצר כדי לממן את ההתלמדות".
"יש מודעות גבוהה כל כך לאורח חיים בריא ולחשיבות התזונה ועדיין בארץ אנחנו צריכות לעבור מסלול מכשולים ארוך לא מוסרי ולא הוגן", אומרת מור. "אני ממתינה ובינתיים עובדת במשרה חלקית במעבדה.
"אני לא יכולה לממש את הידע שלי מהתואר, כי אסור לי לעסוק בתחום. כרגע התחושה היא שבזבזתי שלוש שנים מהחיים שלי. אני צריכה להמתין שנתיים וחצי עד לתחילת הסטאז', זמן שבו יכולתי ללמוד תואר נוסף. זה עצוב שהשכלה אקדמית לא עוזרת במקרה שלנו, ושלאף אחד במשרד הבריאות לא מזיז מהדיאטניות".
"ההכשרה המעשית היא לא חלק מהלימודים"
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אכן קיימת בעיה. ידוע לנו כי קיימת תקופת המתנה לה נדרשים חלק בוגרי מדעי התזונה טרם מתאפשר להם ביצוע ההכשרה המעשית (סטאז' בתזונה), בשל מספר התלמידים הרב.
"ההכשרה המעשית בתזונה אינה ולא מהווה חלק מהלימודים לתואר ראשון בתזונה, והיא בגדר הכשרה מעשית נוספת מעבר לתואר. זהו קורס הכשרה המבוצע ע"י משרד הבריאות בתשלום שכר לימוד כמו כל קורס לימודי אחר.
"כיום יש פעילות של משרד הבריאות, בהובלת המנכ"ל פרופ' רוני גמזו, לשינוי המצב. אנו בעיצומו של מהלך לשינוי ורפורמה במתכונת המעשית כך שבשנה הבאה יקלטו כ-230-240 תלמידים להכשרה.
"בשל מספר גדול של סטודנטים המתקבלים ללימודי תואר ראשון בתזונה, נערכים דיונים בין הנהלת המשרד למל"ג למניעת פתיחת בתי ספר נוספים לתואר ראשון בתזונה, ואף משתתפים בדיונים ובהחלטת המל"ג להטמיע את ההכשרה המעשית כחלק מהלימודים לתואר הראשון כמו כל מקצועות הבריאות האחרים".
לפנייה לכתב/ת 
