"אמרה התורה 'לא תרצח'". ציטוטי הכרעת הדין
הרכב השופטים שהרשיע את דניאל מעוז ברצח הוריו נורית ונח תיאר על פני 334 עמודים כיצד החריב הנאשם את חייה של משפחה מאושרת: "ערכי כיבוד הורים - כאבק היו לרגלי הנאשם. המעשה גדע את פתיל חיי ההורים ופילג את המשפחה לשניים"
"לא בכדי הקדימה התורה את הדיבר 'כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ' לדיבר 'לֹא תִּרְצָח' (שמות, פרק כ, פסוקים י"ב-י"ג). דבר זה מלמדנו כי בדומה למחוקק, גם עמדת המשפט העברי היא כי איסור הרצח הוא חמור יותר, שבעתיים, עת מדובר ברצח הורים". הכרעת הדין של הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים, שהרשיע הבוקר (ב') את דניאל מעוז ברצח הוריו נורית ונח, משתרעת על 334 עמודים. היא מגוללת את השתלשלות אירועי הרצח, את תולדות שינויי הגרסה של הנאשם ואת ההשלכות הקשות של המעשה: חורבן חייה של משפחה נורמטיבית, פילוג בין האחים, וטרגדיה שספק אם ניתן להתאושש ממנה.
- לקריאת הכרעת הדין המלאה - לחצו כאן
על שינויי הגרסאות של מעוז. בהכרעת הדין טענו השופטים שגרסתו של מעוז, שלפיה אחיו ניר הוא הרוצח, לא זכתה לאמון מצדם: "ראשית, הייתה זו גרסתו הרביעית של הנאשם. שנית, הגרסה נמצאה מלאה בסתירות פנימיות ותמיהות רבות שלא אפשרו ליתן בה אמון.
שלישית, הגרסה כלל לא השתלבה ואף עמדה בסתירה לחלק ניכר מהמסכת הראייתית בתיק. עוד מצאנו כי גרסת הנאשם
עומדת בסתירה גם לכלל הראיות הנוגעות למערכת היחסים בינו לבין ניר לאחר הרצח".
על הראיות בתיק. "בית המשפט ניסה לתור אחר קיומו של ספק סביר כלשהו, או אחר קיומה של תזה חלופית המתיישבת עם המסכת הראייתית, ואשר יש בה כדי להעיד על כך שלא הנאשם היה זה שדקר עשרות דקירות סכין את הוריו מולידיו והותירם מתבוססים בדמם עד צאת נשמתם; ברם, ספק סביר, כאמור, לא נמצא".
על המניע למעשה. "המניע למעשיו - שאינו רכיב נדרש מבחינה משפטית - היה, ככל הנראה, חפצו לקבל את חלקו בעיזבון הוריו המנוחים, על רקע חובות ההימורים שאותם צבר, ואשר עתידים היו להמשיך ולתפוח".
על ליל הרצח. "בשעה 23:00 או בסמוך לכך דקר הנאשם את הוריו המנוחים עשרות דקירות סכין בכל חלקי גופם. דקירה אחר דקירה. אחת ועוד אחת, כאשר הם מתגוננים - עד שנפחו את נשמתם ומתו. הנאשם לא הסתפק בכך, אלא החל, בסמוך לאחר הרצח, לנסות לטשטש את עקבותיו בדרכים שפורטו בהרחבה לעיל. הנה כי כן, הוכחה לפנינו מסכת עובדתית שאין בה כדי לבייש תסריט אימים קולנועי, אלא שהפעם, ולמגינת הלב - התרחש הדבר במציאות".
על הפשע המוסרי. "ערכי כיבוד הורים - כאבק היו לרגלי הנאשם. ידענו כי קדושים הם החיים ויש לכבדם בכל צורה, אך לא מצאנו סימן וזכר לידיעה זו באמתחתו של הנאשם; אמרה התורה: 'לא תרצח' - אך הנאשם סכר אוזניו ועיניו, ורצח בדם קר את שני הוריו. זעקה הארץ ורעשו השמיים; דם אם חולת סרטן, דם אב, דם זוג הורים נשפך סתם כך, באכזריות שאין דומה לה, על ידי בנם".
על הרס המשפחה. "קודם לרצח המזוויע הייתה משפחת מעוז משפחה נורמטיבית, מתפקדת ככל משפחה אחרת. משפחה חמה ומלוכדת. כל אחד מההורים נשא במשרה בכירה: האב בתחומו והאם בתחומה. המעשה הנורא גדע באבחות סכין את פתיל חיי זוג ההורים, פילג בצורה נוראה את בני המשפחה לשניים, וכרה תהום עמוקה ביניהם: מן העבר האחד - הנאשם; מן העבר האחר - יתר אחיו ובני משפחתו".
על רדיפת האח התאום. "אין חולק כי לפנינו טרגדיה משפחתית קורעת לב, שרגשות אנושיים הומים כרוכים בה מכל עבר. משכך, למצער אמור היה הנאשם לחוש רגשות נורמליים-טבעיים של כאב, אשמה וחרטה. דא עקא, שהנאשם לא ניחם על מעשיו, אלא ביקש גם לפגוע בשמו הטוב של אחיו התאום".
ההחלטה. "בהתייחס לכל האמור, לאחר שייחסנו לכל אחת מן הראיות הרלבנטיות את משקלן הראוי, ולכולן במאוחד את זה הכולל, ומשהוכחו יסודותיה המשפטיים של עבירת הרצח... הרשענו פה אחד את הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, קרי - רצח (שתי עבירות) והשמדת ראיה, לפי סעיף 242 לחוק".
דניאל מעוז מתעקש: לא רצחתי את הוריי
אחרי הקראת הכרעת הדין יצא מעוז מאולם הדיונים בפנים חתומות והוא סירב להתייחס לשאלות העיתונאים. מעוז מצדו אמר אחרי מתן הכרעת הדין: "אני דניאל מעוז לא רצחתי את הוריי ז"ל, הרשעתי היא טעות טרגית. מגיע להוריי שהאמת תצא לאור. צר לי שלא כך.
אם הייתם מבינים את הקשר האיום שקיים בין שתיקה לאלימות, הכול גלוי וידוע בפני הקדוש ברוך הוא, אמת מארץ תצמח. הסיבה היחידה שהרוצח נמצא באולם (בכך חזר דניאל על טענתו שאחיו התאום ניר ביצע את הרצח. א"מ) זה וידוא הריגה".
נח ונורית מעוז נרצחו ב-13 באוגוסט 2011 בביתם בירושלים. לפי כתב האישום שהוגש על-ידי עו"ד יובל קפלינסקי מפרקליטות מחוז ירושלים, הבן דניאל שנהג להמר וחב מאות אלפי שקלים בגין הפסדיו, חיפש ביום הרצח מידע הנוגע לקבלת כספי ירושה אחרי רצח.
כמו כן הוא חיפש מידע על מעשי רצח של הורים בידי ילדיהם ורצח על רקע לאומני. בפרקליטות טענו כי חובות ההימורים היוו המניע לרצח שאותו ביקש דניאל מעוז לדמות לפיגוע לאומני.
לפנייה לכתב/ת 
