ההפסד הגדול של חמאס במצרים

אתמול, שעות ספורות לפני הודעתו של שר ההגנה המצרי עבד אל-פתאח סיסי על כך שמפתחות השלטון נלקחו מידי האחים המוסלמים ומוחמד מורסי, התבטא בכיר חמאס בעזה אחמד יוסף בעניין מצרים ואמר כי תנועתו אינה חוששת מנפילת משטרו של מורסי: "אנחנו כן פוחדים מהשינויים הדרמטיים, מכך שהעניינים יצאו מכלל שליטה ויהפכו לשפיכות דמים".

הוא הסביר כי יכולות להיות לכך השלכות גדולות. יוסף צדק בנוגע לכך שלהפיכה צבאית יהיו השלכות, אך חמאס חושש הרבה יותר כעת למצבו לנוכח השינויים. "בחמאס נמצאים בהלם מוחלט", אמר היום (ה') ל-ynet גורם הנמצא בקשר ישיר עם בכירי ההנהגה בעזה.

מנהיגי חמאס בעזה. את האמת יגידו בחדרי חדרים(צילום: רויטרס)

תומכי מורסי מפגינים היום במצרים(צילום: רויטרס)

ברשות הפלסטינית קיבלו בברכה את ההפיכה השנייה של מצרים. אבו מאזן מיהר היום לשלוח הודעת ברכה לנשיא הזמני

עדלי מנסור והביע את תקוותו כי מנסור יגשים את תקוותו של העם במצרים לחירות, כבוד ויציבות. עד כה, יממה אחרי ההפיכה, איש מהנהגת חמאס בעזה או בחוץ לא התבטא ולו במילה על השינויים במדינה.

סביר כי בסופו של דבר ייאלצו מנהיגי חמאס חאלד משעל או איסמעיל הניה לחרוק שיניים ולהוציא הודעת ברכה רשמית שהקשר בינה לבין צפונות ליבם יהיה מקרי ביותר, אולם לשם ההשוואה כדאי להיזכר כיצד בעזה מיהרו לחגוג בלילה של 11 בפברואר 2011, שבו הודח חוסני מובארק מתפקידו. בכירי ההנהגה אצו אז לשמוח לאידו ולומר בפומבי את מה שחשבו ואמרו עליו עד אז רק בחדרי חדרים. החגיגות רק גברו שנה וחצי אחר כך, כאשר האחים המוסלמים, תנועת האם של חמאס, קיבלה את מפתחות השלטון.

צבא מצרים ברחובות קהיר. לפלסטינים אין כוח דומה שיגבה מחאה(צילום: gettyimages)

השינויים במצרים החלו להשפיע על רצועת עזה עוד קודם לכן. זה חודשים שהצבא המצרי פועל ברפיח המצרית נגד מנהרות ההברחה ומקשה על פעילותן. כבר שבוע ימים שפעילות המנהרות משותקת לחלוטין למעט העברה מועטה ביותר של סולר - כך עולה מנתונים של ממשל חמאס בעזה. שיתוק המנהרות מוביל באופן אוטומטי להעלאת מחירי המוצרים השונים ברצועה. מעבר רפיח עובד אמנם, אולם לדברי ראזי חאמד, סגן שר החוץ של ממשלת חמאס, בשבוע האחרון אישרו המצרים ל-600 איש לעבור בכל יום מהרצועה לסיני לעומת 1,200 איש בזמנים רגילים. לדבריו, בימים האחרונים החלו פלסטינים רבים לשוב לרצועה משום שהם פחדו מהנעשה במדינה ומהאווירה העוינת כלפי חמאס.

אין תקווה למחאה עזתית

אבל לא כולם שם מבוהלים מהמצב. גורמים ברצועה שאינם נמנים עם שורות חמאס הביעו את תקוותם כי מה שקרה במצרים ישפיע גם על מה שקורה בעזה. לדבריהם, העובדה שחמאס איבד את הפטרון הגדול הופכת את התנועה למפסידה הגדולה של האירוע ההיסטורי. הם הביעו את תקוותם שגם בעזה תוקם תנועת "תמרוד" פלסטינית נגד ממשלת חמאס. אולם הם מודעים לכך שהתנאי היסודי שהיה במצרים - אינו קיים ברצועת עזה והוא תמיכת הצבא במפגינים. הם מבינים כי ללא עזרת הצבא (במקרה העזתי - מנגנוני הביטחון של חמאס) הם לא יוכלו ולא יצליחו להפיל את השלטון ברצועה.

חוגגים את ההפיכה בכיכר תחריר בקהיר(צילום: EPA)

גורם פלסטיני בעזה אמר ל-ynet כי התושבים ברצועה חוששים מאוד להפגין נגד חמאס משום שמיד אחר כך הם ייעצרו על-ידי מנגנוני הביטחון, ולדבריו, יש הרבה סיבות שבגינן אנשים יוכלו לצאת לרחובות. החל מיוקר המחייה שתלוי במנהרות וכלה בבעיית החשמל ברצועה שפועל במרבית הבתים רק 12 שעות ביממה בממוצע.

חמאס, שהיה עוד קודם לכן כמעט מבודד בזירה הבין-ערבית, מוצא את עצמו כרגע בבעיה נוספת. הפטרון כבר לא בשלטון

והאווירה כיום במצרים עוינת את התנועה. היחסים עם איראן וחיזבאללה נמצאים בשפל כתוצאה מתמיכת הנהגת חמאס במורדים בסוריה, ורק קטאר וטורקיה נותרו המגדלור האחרון בעבורם. אולם, בניגוד לאיראן, שתיהן דואגות שהכסף המוזרם לשיקום הרצועה ישמש אך ורק למטרות אזרחיות ולא צבאיות.

ייתכן שהבידוד הזה יוביל בלית ברירה את ההנהגה להפנות את מרב מאמציה לעבר הפיוס עם פתח. אך לטנגו צריך שניים ולא בטוח כלל שאבו מאזן יהיה מעוניין כעת להעניק לתנועה את הלגיטימיות והתמיכה שהיא זקוקה להם עכשיו, ויותר מתמיד.