בוזגלו: הייתי ילד ונדלקתי על הרעיון לצאת לאירופה
נזכר בפרידה ממכבי ת"א: "הייתי חנוק, רציתי רק ללכת" . מסכם שנתיים לא פשוטות בבלגיה: "לא יכולתי לחיות בלי לשחק" . מגדיר לאבא גבולות חדשים: "הוא הפיק לקחים. יהיה בסדר", ושולח איתות לאוהדי הפועל באר־שבע: "אפשר לעשות דברים יפים". מאור בוזגלו מסתער מחדש על הכדורגל הישראלי
מאור בוזגלו בן 25. כבר לא ילד, אבל עדיין לא ענק. אחרי שנתיים בסטנדארד ליאז' הבלגית, שלוו בלא מעט עליות וירידות, משברים ומהפכים - קיבל הקשר החלטה דרמטית - וחתם בהפועל באר שבע של אלונה ברקת ואלישע לוי. בחירה מפתיעה, זה נכון, אבל לא פחות הגיונית מכל צעד אחר. צל"ש או טר"ש? את זה נגלה בקרוב.
עוד ב-ynet ספורט:
פגשנו את מאור בבאר־שבע יחד עם אשתו מירן, שהתלוותה אליו בדרך לאירוע גיבוש שאירגנה הפועל באר־שבע לשחקנים ומשפחותיהם. בוזגלו מתנסח בזהירות. מדבר על ההחלטות השגויות, האכזבות, תופעת השיבה הביתה של הלגיונרים, הפרידה ממכבי ת"א וכמובן – האמונה בהפועל באר־שבע.
למה דווקא הפועל באר־שבע?
"אליניב ברדה התקשר אליי בשבוע שעבר ושאל אם אני מעוניין להגיע. בתקופת השהות שלנו בבלגיה נוצר בינינו קשר טוב מאוד. הוא המליץ על המועדון והעיר, וגם אני מרגיש שבסיטואציה הנוכחית באר־שבע זה המקום שהכי מתאים לי. ויתרתי על הרבה כסף. ההחלטה הייתה בקטע של לשחק. חיפשתי מאמן שיאמין בי ויעזור לי להחזיר לעצמי את הביטחון".
ההצטרפות שלך ושל ברדה מעלה את רף הציפיות
"הפועל באר־שבע זה לא רק ברדה ובוזגלו. יש כאן הרבה שחקנים טובים, וכל יום אני מתרשם לטובה מהחבר'ה פה. צריך לעבוד על הביחד, ואם זה ילך בצורה טובה התחושות שלי אומרות שניתן יהיה לעשות דברים יפים. עם השילוב הזה של קבוצה טובה וכל מה שיש כאן במועדון, התמיכה של אלונה והיכולת של אלישע, אפשר לפרוץ כמה גבולות. לאט ובטוח".
האחורה פנה שלך לא היה מוקדם מדי?
"הטעות הייתה לבחור כתחנה ראשונה מועדון ברמה גבוהה. הייתי צריך להתחיל במועדון יותר קטן ואז להתקדם, אבל זה לא הדבר החשוב כרגע. אני מאמין שבסופו של דבר הדברים הטובים שלקחתי מהשנתיים האלה יסייעו לי להציג יכולת טובה".
לא העדפת לחפש קבוצה אחרת באירופה?
"היו לי כמה הצעות מאירופה, לרבות מהליגה הספרדית, אבל בשביל אירופה הייתי צריך לחכות. מאחר שהייתי במצב של לקבל החלטה, החלטתי ללכת על בטוח. ההצעה מבאר־שבע הכי נראתה לי ואני מרגיש שזה המקום הכי מתאים להפגין בו את היכולת הטובה שלי, אחרי שבשנתיים האחרונות דברים לא הכי הסתדרו לי".
אתה עדין עם עצמך. בשנה הראשונה בקושי שיחקת ובשנייה היו לך שער ושני בישולים
"אני לא מאלה שמחפשים תירוצים. בשנה הראשונה הגעתי רק במחזור השישי בגלל הבעיות במכבי ת"א ולקח לי חודשיים להיכנס לכושר. אח"כ באה הפציעה ברצועה הצולבת והשנה ירדה לטמיון. השנה השנייה מבחינת מספרים לא הייתה הצלחה, אבל מבחינת היכולת ומבחינת דברים אחרים שתרמו לי להמשך אני חושב שזאת הייתה שנה טובה. היו בסטנדארד גם דברים שלא בדיוק קשורים לצד המקצועי, אבל אני מעדיף לא לדבר על זה בשלב הזה. יבוא יום ואסביר".
יש לך הסבר לנהירה הביתה של הכדורגלנים הישראלים?
"כל אחד והשיקולים שלו. כדי להצליח באירופה צריכים לקרות הרבה דברים שלרוב לא תלויים בך. שחקן שלא משחק עושה מה שביכולתו כדי לשחק. בכדורגל בארץ יש שיפור ומגמה חיובית, הרמה טובה יותר, המתקנים החדשים מסייעים. ברור שחזרת הלגיונרים צריכה לעשות טוב לליגה ואני מקווה שכך יהיה".
בדרך לגוטמן עוצרים אצל אלישע
נתת עונה מצוינת בסכנין, אבל מאז לא מימשת את הציפיות שהיו ממך
"אני לא מסכים. בשנה הראשונה במכבי ת"א היו לי מספרים יותר גבוהים מסכנין, וזה אחרי תקופה ארוכה שבה מכבי לא הצליחה במיוחד. הבעיה במכבי היא שאם זה לא אליפות אז לא זוכרים הרבה. בעונה השנייה שלי שם עברתי פציעה לא פשוטה והעניינים השתבשו".
מה השתבש?
"אמנם סיימתי מלך הבישולים, אבל העונה השלישית לא נפתחה כ"כ טוב וזה נהיה כמו מסטיק. הייתי חנוק, רציתי רק ללכת. בדיעבד עשיתי החלטה פזיזה מדי. הייתי צריך לקחת את הזמן ולחשוב טוב יותר. הייתי ילד ונדלקתי על הרעיון לצאת לאירופה".
אז אתה מצטער על המהלך?
"מכל דבר לומדים ולכן אני לא יכול להגיד שאני מצטער. עשיתי דברים יפים בסך הכל, אבל הבעיה הייתה שאולי לא הייתי מספיק מוכן. הייתי אחרי תקופת אימונים אישית, ללא מחנה אימונים והכנה מתאימה. הגעתי למועדון שמחפש תוצאות מיידיות עם מנטליות קשה מבחינת סטנדרטים. לא יכולתי לחיות בלי לשחק".
בדיעבד, אחרי האליפות הגדולה של מכבי ת"א, אתה לא מרגיש פספוס?
"אני לא חושב על דברים ככה. שחקנים במכבי ת"א תמיד היו טובים. השינוי העונה היה בהנהלה והצוות שהפך את המועדון מחובבני למקצועני. בגלל זה הם לקחו אליפות. הם לא התרגשו, פעלו בלי התרגשויות אחרי הפסד או ניצחון והייתה להם דרך שבגללה הם הצליחו".
החזרה לארץ היא איתות לאלי גוטמן?
"בודאי שכן. אני מאוד רוצה לחזור לנבחרת דרך באר־שבע".
על קללות, הצלחות וחדרי הלבשה
מה ייחשב עבורך להצלחה העונה?
"לא אצא בהצהרות. ההצלחה הכי טובה תגיע אם נבוא בשיא הריכוז ונגרום הנאה לאוהדי הפועל באר־שבע, שכל כך רעבים להצלחות. התוצאות יגיעו לבד".
האוהדים רעבים להצלחות, אבל שני הפסדים רצופים ומתחיל בלגן
"אין ספק שכל קהל, ולא רק של באר־שבע רוצה את הצלחת הקבוצה. כשקצת לא הולך מתחילים לקלל ולהיות מתוסכלים. אנחנו צריכים לדעת להתמודד ופשוט לבוא ולהציג כדורגל טוב. צריך סבלנות. יש שחקנים חדשים וצריך לתת להם זמן להתחבר".
אי אפשר בלי כמה מילים על אבא יעקב. אחרי כל מה שעברת, אתה מצפה ממנו לקחת צעד אחורה?
"אבא שלי מלווה אותי לאורך כל הקריירה ועושה את המקסימום שיהיה לי טוב. עם זאת, היו גם דברים שעליהם לא היו בינינו הסכמות,
ואני בטוח שאבא למד מהדברים שהיו בעבר, הפיק לקחים, התבגר והכל יהיה בסדר בעניין הזה. אבא שלי ואני שני אנשים שונים, אני יותר שקט ומתון והוא בן אדם שאומר כל מה שהוא חושב. בכל מקרה, אף אחד לא יוכל לקחת את מה שאבא שלי עשה למעני ויש לו חלק מאוד גדול בהצלחה שלי".
אלונה ברקת השקיעה הרבה כסף בהפועל באר־שבע, אבל המועדון עדיין לא מצליח להתרומם
"קודם כל, אוהדי באר־שבע וכל אחד שקושר את עצמו עם המועדון הזה, צריך להגיד תודה לאלונה על כל מה שהיא מנסה לבנות ומה שהיא משקיעה. אבל בדיבורים אני לא יכול להגיד לך איך עושים את זה יותר טוב".
ובכל זאת, איך עוברים ממשבר להצלחה?
"צריך לעבוד קשה. שחקנים טובים יש, אז הדבר הכי חשוב זה להשאיר חדר הלבשה נקי מאגו ולעבוד על הביחד – כי זה מה שהופך קבוצה מטובה למצוינת. צריך גם מזל, שהוא גם מרכיב חשוב שיאפשר להתחבר טוב יותר, ואז אפשר להגיד שאנחנו בדרך הנכונה".
תחזית?
"סיכומים עושים בסוף".
לפנייה לכתב/ת 
