מאגר ביומטרי: עוד קצת מהפרטיות שלנו
אם איסוף המידע על ידי הרשויות בארצות הברית הסעיר אותנו, ואם יש לנו תריסים בבית כי אנחנו לפעמים מעדיפים לשמור על הפרטיות, אנחנו צריכים לחשוב טוב לפני שניתן אצבע למאגר הביומטרי
פרשת PRISM הסעירה זה מכבר את העולם - ארצות הברית, בחסות חוק וצווים סודיים, אספה מידע על אזרחים מהעולם דרך שירותי מייל, רשתות חברתיות ושאר נתונים דיגיטליים. פתאום המידע שחשבנו שהוא הכי פרטי כמו תכתובות אישיות שלא היינו מפרסמים על הקיר בפייסבוק, הופך להיות נחלת הממשלה. בהסבר שזה נועד למנוע טרור, הפרטיות נפגעה.
אין ספק, מדובר בעידן טכנולוגי מסוכן לפרטיות: בו אם הממשלה לא מרוסנת היא יכולה לגשת למידע ולבצע עליו ניתוחים שונים כדי לאסוף עלינו מידע למטרות שונות. האם זה ימנע טרור ופשיעה? יכול להיות. אך השאלה החשובה יותר היא האם יש דרך פחות פולשנית ומורכבת להגיע לאותן תוצאות.
רק בישראל
בישראל קיימות מצלמות מעקב שמנסים להגביל, וחוק נתוני תקשורת שיכול במקרים מסוימים יכול לחשוף את המיקום שלנו. והנה מוסיפים עוד סכנה לפרטיות: מחר יחל הניסוי הביומטרי הגדול. מי שירצה בכך יוכל לתת טביעות אצבע ולהצטלם בשביל לקבל תעודת זהות חכמה ביומטרית. תעודה כזו תקשה על התחזות ויהיה קשה לזייף אותה.
אך בישראל לא הסתפקו בתעודה, בניגוד למדינות אחרות בעולם שבהן "אין מדינה מערבית ודמוקרטית שבה יש מאגר מידע שבו שמורות טביעות ביומטריות של כלל אזרחי המדינה או תושביה", כך לפי הכנסת. בישראל ביקשו להקים מאגר של כל הנתונים הללו. מאגר זה אמור להיות זמין למספר מצומצם של אנשים, ולמטרות ספציפיות של זיהוי והנפקת תעודה, או זיהוי פלילי. אך למרות שמרבית המאגרים שלנו הכלכליים והרפואיים מוגנים, חלקם גם דולפים. כך קרה עם האגרון - מרשם האוכלוסין שדלף לרשת.
יש לזכור כי למרות ההבטחות של הרשות לניהול המאגר הביומטרי שהוא ישמר מכל משמר, קיים חשש שהוא יהיה יעד לפריצה בשל גודלו, היקפו ומספר האנשים שדרוש לתחזק אותו. החל מרגע נטילת הפרטים בלשכת האוכלוסין, דרך העברתם למאגר, שמירתם שם והנפקה של תעודת זהות, המאגר עלול להיות חשוף לגורמים פנימיים וחיצוניים שיחשפו אותו בזדון או כתוצאה מרשלנות.
לא ברור לגמרי איך ידעו אם הניסוי הצליח בסיומו - וחשוב מכך, האם היה מצליח גם ללא מאגר ביומטרי.
אין מה להסתיר?
וגם אם לא ידלוף המאגר, עשוי להעשות בו שימוש לא נאות. סעיף 6 בחוק המאגר הביומטרי לדוגמה, מאפשר לשוטרים ליטול אמצעי זיהוי מאדם ללא תעודת זהות ולבקש לזהותו מול המאגר. שימושים מופרזים וללא ביקורת עלולים בהחלט להתחרש כשאפשרות כזאת תיפתח.
כמו כן, אם חוק המאגר הביומטרי עבר בסופו של דבר בכנסת בנוסח הנוכחי, לא מן הנמנע שהוא יוכל להתרחב בחסות איומים כאלה ואחרים - וגופים נוספים יקבלו גישה לנתונים שלנו שכבר אי אפשר יהיה להסיר מהמאגר.
יגידו התומכים במאגר כי אדם שלא עשה שום דבר ושאין לו מה להסתיר - גם אין לו מה לפחד, ולכן אין סיבה שיחשוש למסור טביעות אצבע. אך בהחלט יש לכל אחד מאיתנו מה להסתיר. אך פרטיות היא זכות בסיסית ולא נועדה רק לתת מקלט לפושעים. זאת הסיבה שהעולם זעק כאשר נחשפה פרשת פריזם. זאת הסיבה שיש תריסים על החלון וסיסמה למייל. וזו הסיבה שגם כשאנחנו מעלים תמונה לפייסבוק או לאינסטגרם אנחנו קובעים לעצמנו את הגבול.
וגם אם נשאיר את המפגינים או מתנגדי המשטר למוחות הקונספירטיביים - אזרחים שלא בהכרח פשעו עלולים להפגע. בעידן הנוכחי, לשלב את הנתונים שמסרנו כבר, גם נתונים על כל אזרח ישראלי, עלול להיות מוגזם בידיים הלא נכונות, אם קיבלו אותו מכוח חוק, או שגנבו אותו.
לפנייה לכתב/ת 
