שח, רקמה ואוכל מפרימוס: הקייטנות בשנות ה-30

'נוהג מוזר ואנכרוניסטי' עשתה לה עיריית תל אביב בשנות ה-30: לתמוך ולקיים קייטנות לילדי העיר בימי החופש הגדול.

היוזמה לכך באה מצד "ועד ההורים המרכזי" של העיר. אלבום צילומים שהגיע לידי מתאר פעילות 'מוזרה' זו.

עוד טיולים לעבר בערוץ התיירות:

• משה יפה: החלוץ שעלה לישראל ולמד בבצלאל
• זייד ויפה: חברות שהחלה על גבעות שייח אבריק

• שחזור מהעבר: האמן ששיפץ את מצדה וקיסריה

  
  

1. זאת הקייטנה הראשונה המתועדת באלבום, 1931 - 'קייטנת ביה"ס תלפיות'. זאת הייתה יוזמה של עיריית תל אביב עוד בטרם קם ועד ההורים המרכזי.

2. צינור מים ציבורי בחוף הים.

3. מלתחה לילדים. ראו את כובעי השעם שהיו אז בשימוש (למה חדלו לייצר כובעים טובים כאלה?)

4. לאחר מכן קם והיה "ועד ההורים המרכזי", או כפי שכתוב בחותמת: "מועצת ועדי ההורים של בתיה"ס העממיים בתל-אביב". היה זה גוף התנדבותי שאסף תרומות וגייס אנשים ומתנדבים לפעילות ציבורית הקשורה לחינוך ילדי העיר.

5. הנה צוות חברות לארגון הקייטנה, יושב ומתכנן את המזון שיוגש לילדים.

6. שוקלים ומכינים את המצרכים הדרושים.

7. הכנת האוכל.

8. בישול האוכל על מתקני גז ופרימוסים.

9. שינוע הארוחה מהמטבח לחוף הים. אפילו גשר עץ התקינו לצורך זה.

10. שורות שולחנות פרסו לחוף הים, אוכל לילדי תל אביב.

11. זאת קייטנת בתיה"ס לבנים ע"ש אחד העם לבנות נ"צ והמעורב. כ"ו אלול תרצ"ג (שנת 1933), צלמניה פ. קפלינסקי, אלנבי 9.

12. בית מדרש למורים בבית כרם. כנראה שמארגני הקיטנה בתל-אביב שכרו מבנה זה בירושלים, כך עפ"י השלט.

13. הקיטנא של תרצ"ה (1935). התקשורת הייתה דרך עיתון הקיר 'חבריא'.

14. חוג התעמלות לבנות.

15. חוג רקמה.

17-16. חוגי משחקים: שח-מט, דומינו, ארצנו, מכנו, קליעה למטרה.

17.

18. מלאכת יד.

19. הקייטנה לוותה בביקורת רפואית.

20. מטבח בישול האוכל לקייטנה.

21. חדר האוכל.

22. חדר המנוחה (הילדים היו כנראה בקייטנה משך כל היום).

23. מחזור קייטנה ב', אב-אלול תרצ"ה

ואתם הגולשים, אולי תמצאו את הסבים והסבתות שלכם בתצלומים.

לכל הכתבות במדור טיול לעבר