שחזור מהעבר: האמן ששיפץ את מצדה וקיסריה
את האמן משה יפה ומשפחתו למדנו הכיר בפרקים הקודמים. בפרק ה-4 והאחרון, נתוודע למשה כמשחזר עתיקות בכמה מאתרי הדגל של ישראל, ביניהם קיסריה ומצדה. תמונות ועתיקות
כפי שראינו בפרקים קודמים, משה יפה היה אמן בנשמתו, את הביטוי לכך הביא בעבודת הבניין, פיסול, ציור, צילום וכתיבה.
עיקר פרנסתו משך חייו הייתה הבנייה. הוא החל בבניית כבישים ובתים, ואט-אט עבר לעסוק בבנייה
ושחזור אתרים ארכיאולוגים בארץ. המפגש הראשון היה בשנות ה-30, בחפירה וגילוי עתיקות בית שערים.
הארכיאולוגים הכירו בכישרונו של משה בגילוי ושחזור, ועל-כן העמידו אותו בראש קבוצות החופרים. כאשר נקש על אבן הסלע, ידע משה האם נמצאים שרידים תחתה. "שחזור", אמר משה, "אינו בנייה מחדש 'כמו' המקור. 'שחזור' הינו בניית החורבות עם אותם חומרי בנייה שבהם הן נבנו, ללא כל שימוש בחומרים מאוחרים ועל-פי עקרונות סטטיקה (עמידה בפני עומסים) ויציבות הבנייה שבהם השתמשו הבנאים הקדמונים". רק כאשר חסרו אבני בנייה מקוריות נעשתה השלמה.
עוד טיולים לעבר בערוץ התיירות:
- הטובים לדאונים: פרחי הטייס הראשונים של צה"ל
- צילום שורש: על רופא השיניים הראשון בעמק
- זכרונות מנהריים: סיפור 'מחשמל' על גבורה וציונות
- חפציבה: סיפורו של המתבולל שהקים קיבוץ בא"י
בשנות ה-50 פנתה מחלקת העתיקות אל משה כדי שיהיה אחראי על שחזור עתיקות קיסריה. לצורך זה הביאה מחלקת העתיקות מומחה - מהנדס מאיטליה - שהכין תוכנית שחזור למבנים. משה קיבל את תוכניות העבודה של מהנדס זה, ועל סמך הממצאים במקום אמר לארכיאולוגים שתוכניות אלו הן בנייה מחדש אבל לא שחזור.
משה ביקש לשחררו מעבודת השחזור במקום. הארכיאולוגים שהכירו ביכולותיו ובניסיונו, הסכימו לקבל את דעתו. המומחה האיטלקי שביקר בקיסריה לאחר השחזור, הכיר בטעותו.
בפרק האחרון בסדרה זו על משה יפה ומשפחתו, נכיר את עבודתו כמשחזר עתיקות בכמה מאתרי הדגל של ישראל, ביניהם קיסריה ומצדה.
1. סוף שנות ה-50, משה בונה מחדש את חורבות העיר הרומית קיסריה. גג מבנה הנסמך על קשתות שבנה משה.
2. קיסריה, משה הקים תבנית עץ לבניית קשת שער. בגמר בניית הקשת פורקה תבנית העץ והקשת נשארה לעמוד יציב.
4-3. בשנות ה-60 היה משה מעורב בשחזור המבצר הצלבני - בלוואר (כוכב הירדן).
4.
6-5. בראשית שנות ה-60 עסק משה בשחזור הערים הנבטיות עבדת ושבטה.
6.
7. בשנת 1964 נמצא משה עם משלחת החפירות על מצדה בהנהלת פרופ' יגאל ידין. שלוש שנים רצופות היה על מצדה ולביתו היה מגיע בסופי שבוע. בתצלום: משה בונה תבנית שער על מצדה.
8. משה (הדמות הרחוקה) קשור בחבלים בין שמים לארץ, בונה קיר תומך על מצוק מצדה.
9. צילום של משה דרך פרצה בחומת מצדה לכיוון מחנה משלחת החופרים, לרגלי המצדה ממערב.
10. חצובה להרמת אבני בנייה בעת השחזור
11. פיגום שנבנה לצורך תיקון ותמיכת אמת המים, שאספה והוליכה מים למאגרים על ההר.
12. ארוחת בוקר על שפת המצוק. מימין: יגאל ידין. עומד: שמריה גוטמן.
13. משה עובד על קיר ארמון הורדוס.
שיר שכתב משה על חוויותיו מתקופת העבודה במצדה:
"הראש מורם, מבט מוּקסם / והשפתיים בִּרְעָדָה / מ - צ - דה! / עלֶה, טָפֵּס אל מול שמיים,/ הֵאחז בַּצפרניים,/ הלב יֵהוֹם -/ על פי התהום./ הִצמֵד, בַּל תִמוֹט,/ מעלה, מעלה לעלות / עד אשר יוּתן האות. / לַחורבה ארכין ראשי,/ לחש חרישי./ - הַסְכֵּת! / מתחת קיר שהתמוטט / - חַטֵט!/ חַטֵט בִּרְטֵט,/ ביד דְרוּכָה,/ - הבֵּט !/ בַּחשיכה, בתוך בְּרֵיכה,/ מתחת לְעָפר דורות,/ על מדרגות,/ - אֵימָה !!/ גולגולת וְצָמָה,/ חֵלְקֵי גלימה,/ סנדל ונעל של עולל./ ... / מתוך שׁוּחָה,/ מתוך עיי מערכה,/ מול שמֵי שָׁדָי בְּתוכָחָה / זועקת עצם חַרוּכָה:/ - אֵיכָה?"
14. תבנית לשחזור גג מבנה על מצדה. כדי לעלות אבנים לגג, נבנה מנוף מפיגום עץ וחבלים.
15. מתוך "מצדה" ספרו של יגאל ידין: "משה יפה, הבנאי הראשי שלנו, יש לו שובך יונים בביתו, ובאחד הימים הביא עמו יונה קטנה מאד לניסיון". בתמונה: מנסה יגאל ידין, ללא הצלחה, להכניס יונה לאחד התאים הקטנים, שסברו בתחילה שהיוו חלק מקולומבריום (שובך).
16. בראשית שנות ה-70 חזר משה למשרה מלאה בביתו. שיר שכתבה אסנת, בתם של מיכל ומשה:
"כשהגיע היום ומשה לפנסיה יצא / תיכְּסו הם עצה וּמצאו מוצא:/ לגדל הם התחילו עדר כבשים / קריירה חדשה הם פתחו בדיר מרשים./ בקפדנות ניהלה מיכל את ספר העדר,/ כל המלטה נרשמה בו על פי סדר./ מדי בוקר בא לביטוי עיקר תפקידה / כשאת הדיר גרפה וטאטאה מאד בקפידה./ במגפיים עד ברכיים, מריצות מלאות הובילה / ונקיון למופת אחריה בדיר השאירה./ וכשחזר משה מן המרעה עם כבשים / הביא לה מתנות - מקלות מגולפים".
18-17. שדות המרעה של שייח אבריק.
18.
19. מיכל יפה במרפסת ביתה שבשייח אבריק. על הקיר תלויים כלי עבודת הגינה, שבה הרבתה לעסוק כתחביב.
בשנת 1986 הלך משה לעולמו. מיכל המשיכה את חייה בשייח אבריק עד שנת 2006, אז עברה לחיות ליד ילדיה - עַתַי ואסנת - בקיבוץ נתיב הל"ה. בשנת 2010 הלכה גם היא לעולמה.
20. ענת, בתם הצעירה של משה ומיכל, במרפסת הבית בשייח אבריק שבו היא חיה גם כיום.
לכל הכתבות במדור טיול לעבר