חפציבה: סיפורו של המתבולל שהקים קיבוץ בא"י

פרנץ לדרר (צבי דר) נולד למשפחה מתבוללת בשנת 1898 בקארלסבד, שבחבל בוהמיה שבצ'כוסלובקיה. זמן מה לאחר לידתו, עברה המשפחה לטֶפְּלִיצֶה (Teplice) שבמערב המדינה.

כבר בבחרותו נתגלה צבי כדמות כריזמטית, שסחף אחריו את בני הנוער. הרעיון הציוני החזיר את צבי ליהדותו. בשנת 1913 כבר היה למדריך מרכזי בתנועת הנוער הציוני בלאו-וויס בטפליץ. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התנדב לשרת את צבא הקיסר, ומהר מאוד נהיה לקצין בעל עיטורי הצטיינות מקרבות החזית האיטלקית.

עוד טיולים לעבר בערוץ התיירות:

• עמק השווה? על מלחמת החינוך של משמר העמק
• נחיתה נעימה: הטייסת הגרמנית בא"י, 1917
• מהתנועה בפולין לגולני בארץ: סיפורה של משפחה
  

בתום המלחמה חזר לטפליצה. אביו רצה שיעסוק במסחר, אבל רוחו של צבי כבר היתה בארץ ישראל. חבריו לתנועת הנוער יצאו להכשרה חקלאית בכפר צ'כי וקראו לעצמם קבוצת "עבודה". הם התחברו לקבוצה בשם "מהפכה" בברלין, במטרה לצאת לארץ ישראל ולהקים בה ישוב עברי.

הקבוצה הגיעה בתחילה לחוות חפציבה שליד חדרה. עקב שירותו הצבאי הגיע צבי לארץ אחרי חבריו, בסוף שנת 1920, כשלהט העשייה הביא אותו לחבריו בגדוד העבודה, שעבדו ב-1921 בסלילת כביש טבריה-מגדל. משם נשלח כציר לוועידת ייסוד ההסתדרות בחיפה.

לאחר ייסוד ההסתדרות, חזר צבי והצטרף לחבריו שעברו מחוות חפציבה לעמק, ועבדו בהקמת מושב נהלל - שם אירגן צבי את חבריו להקמת יישוב משלהם.

המוסדות המיישבים רצו לשולחם להקים מחדש את חולדה, אבל צבי שכנע את המוסדות להקצות להם מקום מבראשית. אולם היה חסר כסף לרכישת הקרקע, וצבי יצא ב-1922 למגבית בקרב יהודי צ'כוסלובקיה, וגייס כספים לרכישת קרקע בגוש נוריס-שאטה עבור ארבעה ישובים: עין חרוד, תל יוסף, חפציבה ובית אלפא. בשנה זו התיישבו הקיבוצים חפציבה ובית אלפא לרגלי הגלבוע.

ידו בכל ויד כל בו

בעוד הקיבוצים השכנים השתייכו לגופים תנועתיים, חברי חפציבה שמרו על עצמאותם. צבי היה למנהיגם וסבר שיש להתקיים רק מהעבודת החברים, לא להיות חייבים ולהסתפק במועט.

מבחינה רעיונית הם היו סוציאליסטים. שיחות הקיבוץ היו מתנהלות בגרמנית, וצבי עסק בכל: גם בעבודה פיזית, גם כגזבר, מזכיר ואיש הבטחון של חפציבה. כבר מראשיתו של הישוב חיפש צבי דרכי שלום עם השכנים הערבים. הדלות ותנאי המחייה היו קשים מנשוא. צבי החל לאחד את ישובי האזור לפעילות משותפת, בכדי להתגבר על קשיים אלו.

שמו הטוב של צבי גרם לו להיות איש ביצוע במשימות לאומיות החל משנות ה-40. בתחילה נקרא לנהל את מפעל "כופר היישוב" - גיוס הון להקמת כוח מגן עברי. לאחר מכן עבר להיות מנהל בית חרושת "וולקן", ועם הקמת המדינה ארגן את מפעלי התעשייה הצבאית ועמד בראשה עד 1967. ביום העצמאות ה-20 של המדינה, היה לחתן פרס ביטחון ישראל. צבי נפטר ממחלה בשנת 1969 .

כל השנים שמר על קשר עם חבריו בחפציבה ושם גם נקבר.

הנה הפרק הראשון על-אודות האיש ופועלו: "עשייה בעמק".

1. פרנץ לדרר (צבי דר) בתום מלחמת העולם הראשונה בהכשרה חקלאית בצ'כוסלובקיה.

2.  קיבוץ חפציבה בימיו הראשונים, 1923, לרגלי הגלבוע דלות חומרית ואושר רוחני.

3. מיד עם ההתיישבות, הבין צבי שכדי לעשות חקלאות יש לעלותה על פסים מתקדמים ולהביא מיכון חקלאי. חפציבה היתה מראשוני הישובים שהכניסו מיכון בחקלאות. כבר אז ראה צבי את הצורך לשתף את ישובי האזור ברכישה והפעלה של ציוד זה. כך נרכש הקומביין הראשון המשותף לחפציבה ולבית אלפא. בתמונה: צבי ורוזה אפשטיין מתדלקים את האינטרנציונל (תרתי משמע).

4. 1931, צבי זורע.

5. בכרם חפציבה, 1934.

6. צבי היה מזמין ומארח בחפציבה את כל גדולי הארץ והעולם שהכיר. באחד הימים ביקש הנציב העליון הבריטי, סר ארתור ווקופ, לבקר את צבי בחפציבה. בקשה הייתה לו: "אל תכבדוני באוכל מיוחד, רק מה שאתם אוכלים".

כאשר הגיע לקיבוץ (נראה בתצלום), קיבלהו החברים שישבו סביב שולחנות ערוכים בכל טוב. השתומם ווקופ ושאל את צבי: "האם זה האוכל שאתם אוכלים כל ימות השנה?" צבי השיב בשלילה. "אבל ביקשתי במיוחד לאכול רק את האוכל שאתם אוכלים בדרך כלל כל השנה"! השיב לו צבי בפשטות: "ואנחנו רצינו פעם אחת לאכול את האוכל שאתה אוכל כל השנה".

7. בבואם של חברי חפציבה ובית אלפא להתיישב, מצאו במקום נביעות לאורך הגלבוע שבחודשי החורף גרמו לביצות וקדחת. צבי החל בפעולות תכנון לניקוז השטחים. תעלת הניקוז הראשית היתה צריכה לחצות את השטחים של תל-יוסף, ולצבי היה קשה לשכנע את חברי תל יוסף להרשות מעבר התעלה בשדותיהם. כ

שנחפרה התעלה, יכלו גם חברי תל יוסף להגיע בחודשי החורף לרכבת העמק . בתצלום: חפירת תעלת הניקוז F. (כאשר ביררתי מדוע סומנה במפה התעלה באות F, הסתבר שהיא נקראה תעלת פרנץ).

8. המחסור הבסיסי, עם ראשית ההתיישבות בגוש נוריס, היה מים לשתייה ולצורך פיתוח החקלאות בחודשי

הקיץ היבשים. מעיין חרוד ונביעות נוספות חולקו בתעלות לשישה ישובים.

בראשית שנות ה-30 יזם צבי חיפוש מים בדרך של קידוח בארות. בתצלום: פרופ' פיקארד ליד קידוח באר א' של חפציבה. מספרים שלפרופ' פיקארד היתה התמחות מיוחדת למציאת מקום קידוח מים: הוא היה מסתובב עם "מקל גישוש", ובמקום שבו היה המקל מתחיל לזוז קבע פיקארד כאן יש בעומק האדמה מים.

9. קידוח ידני של באר א' חפציבה.

10. 1933, המשאבה מונעת טרקטור בבאר א', כאשר נתגלו בה המים. למרות שמימון עבודת החפירה נעשה על ידי חפציבה ובית אלפא, כבר אז הציע צבי להקים אגודת מים אזורית ולשתף את כל גילויי המים בין כל ישובי גוש חרוד.

11. צבי עם סוס ועגלה ליד תחנת הרכבת שאטה (היום נמצאת התחנה בתוך חצר בית הסוהר. באזור יש תנופת בנייה עצומה של רכבת ישראל. אולי יפרקו את בית הסוהר, יגלו ויפעילו מחדש תחנה זו!?).

12. אשתו של צבי, הלנה, עם בתם הבכורה חוה.

13. חוה ואמנון - האחים לדרר - בחפציבה, 1930.

14. הלנה וחוה בחפציבה, 1938.

15. 1927, צבי (משמאל) מארח את נשיא צ'כוסלבקיה, תומאס מסריק, בחפציבה.

16. ביקור הנשיא מסריק בצריף בית הילדים.

17. שנות ה-50, צבי בפעילות לאומית. בתצלום: עם דוד בן-גוריון. על כך בפרק הבא.

• לכל הכתבות במדור טיול לעבר