בורחים מהנאצים: הנרייטה סאלד והצלת ילדי צ'כיה
עם הכיבוש נאצי, מצאו עצמם יהודי צ'כוסלובקיה בבעיה. מספר בני נוער, בעידוד הנרייטה סאלד ועליית הנוער, נקלטו בקיבוצים והשתלבו בכל ענפי המשק. משימת הצלה לאומית, 1939
בחודש מרס 1939, כשנה לאחר סיפוח חבל הסודטים (האנשלוס) האוסטרי, השתלטה גרמניה הנאצית על כל צ'כוסלובקיה ללא ירייה אחת, על ידי טענות שקריות ותחת מטריית הפייסנות של הבריטים והצרפתים.
כבר אז היה ברור מה הולך להיות עם יהדות צ'כוסלבקיה. עליית הנוער, והנרייטה סאלד בראשה, החליטו על מבצע הצלה של בני הנוער מארץ זו.
עוד במדור טיול לעבר :
- תסביך מצדה: כך ניצלו חייו של שמעון פרס חבר, אתה חופר: יגאל ידין והמשלחת לחקר מצדה עם מצלמה ואופנוע: מסע הרופא שתיעד את הארץ
אף אחד בכל העולם לא היה מוכן לקבל אליו יהודים, המחפשים מקלט מפני השואה העומדת להתרגש על העם היהודי. המקום היחידי היה פלשתינה-א"י, ואז לא המדינה לא היתה קיימת פרט לישוב היהודי החדש שחרד בפני הבאות, אבל גם הוא התקשה בבעיות בטחון וכלכלה משל עצמו באותם הימים.
היחידים שיכלו לעשות מעשה היו הקיבוצים בא"י. הם התגייסו לכל משימה ציונית קולקטיבית על אף הדלות החומרית בה היו. "היחד" הוא שאפשר להתגייס למשימות מסוג זה.
"מוכנים למשימת ההצלה הלאומית"
גבעת ברנר, עין חרוד, אלונים וקיבוצים נוספים קלטו לתוכם קבוצות בני נוער שעליית הנוער הביאה מאירופה. קיבוץ בית השיטה, שחלק מחבריו מוצאם מגרמניה והולנד ושרק שנתיים קודם התיישב באדמות שאטה וחבריו התגוררו עדיין באוהלים, פנה לעליית הנוער: "אנחנו מעוניינים ומוכנים למשימת ההצלה הלאומית".
בחודש אוקטובר 1939 הגיעו לקיבוץ בית השיטה 35 בני נוער בגילי 17-16 מצ'כוסלבקיה, וממשפחות עמידות ומתבוללות ללא הוריהם, ללא ידיעת השפה ועם מעט ציוד אישי.
אריה בן-גוריון נבחר להיות מדריכם עם שני מורים ושתי מטפלות חברי הקיבוץ. בתחילה חשבו לפנות את מגורי החברים עבור הקבוצה, אבל משראו שלא יספיק המקום הוחלט לשכנם בצריף חדר האוכל שעמד בבנייתו: קירות וגג ללא רצפה עדיין.
אריה התגייס בכל מאודו למשימה. המדריך הווה, למעשה, תחליף להורי הנערים, כאשר הוא רק בן 24. לאוהל שבו גרה חברתו הטרייה - כמעט ולא הגיע. 24 שעות הוא נמצא בקרב חניכיו.
1. ביום ראשון, 22 לאוקטובר 1939, הגיעה קבוצת הנוער מצ'כיה לקיבוץ בית השיטה. הוחלט לשכנם בצריף חדר האוכל שהיה בשלבי בנייה. מיטות עוד לא היו גם לא מזרונים. אריה לוקח את קבוצת הנערים, מציידם בשקים מבד גס. יורדים לשדה התירס וכל אחד הכין לעצמו מזרון מרופד בעלי תירס.
2. הנהלת עליית הנוער עם הצוות החינוכי בבית השיטה, 1940. בוחנים כיצד נקלטה קבוצת הנוער מצ'כיה בבית השיטה. מימין: הנרייטה סאלד, תקווה שריג חברת בית השיטה - מדריכה, יהודה לייב מגנס, אברהם ברגנפלד חבר בית השיטה - מדריך.
בפגישה זו נוכחו חברי הנהלת עליית הנוער, כשחלק מהנערים כבר דיבר עברית ושמחו על כך מאוד.
3. אריה ב.ג. (מימין), ליד דגם מוקטן של קיבוץ בית השיטה, מסביר ליהודה לייב מגנס והנס בייט מהנהלת עליית הנוער איפה נקלטו בני הנוער בקיבוץ. במרכז עומד יוזיק חוגים - מזכיר בית השיטה, משמאלו הנס בייט מצביע, ומגנס בחליפה.
4. גם להנרייטה סאלד הסביר אריה ב.ג. איך נקלטה חברת הנוער בקיבוץ. במכונית יושבת גם תקווה שריג. בבית השיטה היו אוכלים כמאמר השיר: "יום ראשון בלבוס יום שני בולבס....ולשבת קוגל של בולבס". רק במקום בולבס אכלו בבית השיטה חצילים.
יום אחד הפגינו בני הנוער הצ'כי עם שלטים ליד חדר האוכל: "לא רוצים יותר חצילים". בסוף חודש דצמבר 1939 הבחין אריה בתכונה והתרגשות של חניכיו. "אריה", הם ביקשו, "השאר אותנו הלילה לבד". אריה הבין והסכים אבל בחצות הליל בא בהיחבא לראות את חניכיו. סביב נרות הם חגגו את חג המולד.
שנתיים ימים, זה הזמן שהקציבה עליית הנוער לבית השיטה להקנות בהם את ערכי הציונות. אריה החליט: בדרך הקשה נעמוד בלוח זמנים זה. המעשה: קבוצת הנוער הצ'כי יורדת לבית הערבה, קיבוץ בן שנה לחוף ים המלח, תנאי מחייה קיצוניים, ולמרות זאת הקימו ישוב ועשו חקלאות יש מאין.
5. המגורים בבית הערבה
6. הם עבדו בכל וגם בביצורים
7. כדי להכשיר את הקרקע המלוחה, שטפו ושטפו עם הרבה מים מהירדן. נער מחבורת הצ'כים.
8. את האשלג שהופק במפעל ליד סדום, הובילו בדוברות לקליה בצפון ים המלח - שם פרקו, מילאו בשקים ושלחו לירושלים. בתצלום: בני הנוער פורקים אשלג מדוברה בקליה.
9. אריה עם חניכיו.
10. מבית הערבה יצאו בני הנוער לטיולים בסביבה המדברית בהדרכתו של אריה.
13-11. הווי של הנוער בבית הערבה.
12.
13.
15-14. טיול שיט בים המלח בספינה מצדה.
15.
16. החזרה מבית הערבה לבית השיטה. כאשר הנרייטה סאלד שמעה על "סדרת החינוך" שהעביר אריה לחניכיו בבית הערבה, כינסה פגישת חירום ונזפה באריה על המעשה ה"לא אחראי" להוציא בני נוער רכים לתנאי מחייה כה קשים.
למרות זאת, כאשר זמן מה מאוחר יותר פרץ משבר חינוכי בחבורת עליית נוער אחרת שלמדה בקיבוץ יגור בבית הספר טיץ, פנתה הנרייטה לאריה לבוא ליגור ולהציל את המפולת החינוכית. חניכיו מצ'כיה של אריה בבית השיטה זכרו לטובה כל חייהם את חווית בית הערבה.
27-17. בחוזרם לבית השיטה, השתלבו החניכים בכל ענפי המשק של הקיבוץ. והיום: בבית השיטה נותרה מהקבוצה חברה אחת - עדה ישראלי (90) היא מספרת:
"לאחר שנתיים התפזרה הקבוצה למקומות שונים: לקיבוצים אחרים, לעבודה במפעל נשר, ללימודים. לאחר מלחמת העולם יצאו חלק לאירופה לחפש את משפחתם ועם קום המדינה התגייסו לצה"ל. לפני עשור קיימו חברי הקבוצה כינוס ובאו אליו 15 חברים שהיו כבר בני 80".
18.
19.
20.
ואתם, הגולשים, אם יש בידכם פרטים אודות קבוצת הנוער הצ'כי הראשונה בארץ - ספרו לנו.
- מרבית התצלומים נעשו בידי אריה ב.ג. תודה לחגי בנו שמסר את התצלומים ועזר בתיעודם.