תסביך מצדה: כך ניצלו חייו של שמעון פרס

בשנת 1933 יצא שמריה גוטמן, ארכאולוג ואיש קיבוץ נען, לטיול באזור ים המלח. המסתורין וההוד של מצוק מצדה בערו בנפשו. הוא מבקש למצוא את השבילים הנסתרים העולים להר, את שרידי הישוב היהודי של המורדים בלגיונות הרומאים שצרו עליו, לחשוף ולהאיר מאורע של העם היהודי מלפני אלפי שנים בחבל מדבר זה.

עוד טיולים לעבר באזור ים המלח:

• מפעלי ים המלח: כך הוקם המפעל הנמוך בעולם
• מירושלים ועד עקבה: בן גוריון מטייל ב-1940
• ציונות במלח: חלוצי הכרייה בחופי קליה
  

חולפות עוד 9 שנים בהן מארגן שמריה קבוצה מחבריו, חברי תנועת הנוער העובד, למסע חקר של צפונות ההר. הגדרת המשימה לא הייתה טיול או מסע-חקר, הם קראו לזה: "סמינר" (כנראה בהשפעת המהפכה הבולשביקית - כל דבר נחוץ ללמוד ולחנך מהיסוד).

הסמינר לא התרחש בכיתה, אלא במהלך חציית מדבר יהודה ועבודת סימון רישום ובנייה על מצוק מצדה וסביבו בחודש ינואר 1942. פעולות אלה אפשרו לבני נוער רבים נוספים לבוא ולהכיר את מצדה וההיסטוריה של עם ישראל במקום. 

כך ניצלו חייו של שמעון פרס

השנה מלאו לסמינר זה 70 שנה. החבר אבי נבון, החוקר פרקי היסטוריה בארצות הנגב שלנו, הגיע עד לאחד ממשתתפי הסמינר: בן-עמי מלמד, שהיום מתקרב לעשור התשיעי בחייו, ומצא אצלו אלבום צילומים מאותו סמינר ואף יומן שרשם בימים ההם.

משתתפים בודדים של הסמינר חיים איתנו גם כיום, ואם לא נעלה את סיפורם הוא ייעלם מעל דפי ההיסטוריה. אחותו של בן-עמי - מרים (רכס), חברת גבע עד היום, השתתפה אף היא בסמינר וגם החבר שמעון (פרסקי) פרס לקח בו חלק, וחייו ניצלו עת נקלע לנקודה מעל תהום ללא יכולת תזוזה. שמריה חש לחלצו, מי יודע איך הייתה נראית מדינת ישראל ללא תושייתו של שמריה?!

אביא בפניכם מבחר תצלומים שנעשו בסמינר זה, בנוסף לקטעי יומנו של בן-עמי. נמצאה גם המגילה שעליה חתמו משתתפי הסמינר וטמנו תחת גל אבנים בראש מצדה. כל החתומים על המגילה הנם שמות ידועים, אבל לא כל הנראים בתצלום הקבוצתי לסיום הסמינר מזוהים. אולי קרובי משפחתם החיים עמנו יכלו להוסיף לזכרון.

1. מיומנו של בן-עמי: 23.1.42 - "בוקר יפה, צהריים רוח. במקום ב-2:00 יוצאים ב-3:30. חלק ביחד וחלק לחוד. האוטובוס עמוס כהלכה. ירושלים, מועדון הנוער העובד, טיול קצר, אוכל במסעדה הקואופרטיבית, קור גדול, שינה במועדון".

2. 42 .24.1 - "הקור גדול מאד. מעמיסים אוטובוס ערבי, נוסעים לחברון. בכביש, לאוטו אין כוח לעלות. עד חברון כביש חשוך, הדרך לא נראית. מחברון ליטה דרך מקולקלת. ביטה, כפר גדול, פורקים וטוענים את ארבעת הפרדים ו-3 גמלים".

5-3. "אנו הולכים כמו בורגנים, בלי כלום. הולכים מזרחה, דרומה ושוב מזרחה. אין מדבר, הכל זרוע. אחרי ירידות ועליות אין קץ רואים את המדבר. על גבולו – טעות גדולה ומגיפים הר גדול בחינם.

"הדרך אינה נמשכת לפי המפה. אוכלים ליד מעיין, הערבים חוטפים אוכל בחוצפה וטועים. פעמיים רבות עוברים ואדיות נפלאות, מפלי מים יבשים, אבני המדבר אדמדמות, יש צמחייה מעטה. נראות גבעות רבות, יפות מאד, בצורות פנטסטיות, קונוסים גבוהים, מחנות בידואים מעטים מאד. פעמים יש גבי מים מהגשם בתוך הערוצים. עמק הצאלים בעל הקירות הענקיים.

"הדרך הנמשכת דרומה קשה יותר ויותר. הערב מתקרב, כפי הנראה עברנו את מסדה בכמה ק"מ דרומה. נכנסים לעמק גדול שמזכיר את העמק. במחנה בדואים מתעכבים, הערבים מסרבים ללכת איתנו, הם נשארים. אנו מעמיסים את כל החפצים וילקוטי הבחורות על שלושת הגמלים וממשיכים ללכת בתרמילים מלאים לאור חצי הסהר, תחילה מזרחה ואחר צפונה וצפון-מזרחה, עולים מורדות ואחר שוב יורדים ירידה קשה מאוד ומגיעים לרגלי מסדה. אוכלים, הערבים שרים, ישנים בואדי. בלילה לא קר ביותר".

4.

5.

6. "שביל רץ" - השביל העולה לכיוון מערב מצוק מצדה עד לרגלי "הסוללה" (שפך האדמה הבהיר) שבנו לגיונות רומא כדי לתפוס את ההר.

10-7. 25.1.42 - "מסדה מעט לראשינו, קיר גבוה ותלול ומעליו נראים שרידי חומה. מהצד נראית הסוללה הענקית ששפכו הרומאים כדי לעלות למבצר. אנו מתרחצים במי מהמורה בואדי הקרוב.

"החילונו לטפס. הגענו תחילה כולנו עד הצוק ושאר הבחורים יורדים כמה פעמים ומביאים את צרכי המזון וכו'. כעת מחכים בצל הצוק להכנת הדרך. עולים בעזרת חבל למעלה, רואים נוף נפלא של כל ים המלח והלשון והמדבר היפה בין מסדה לים. רואים למטה, מסביב למסדה, את הדייק שהקימו הרומאים ואת מחנות הרומאים ממזרח ומערב להר. במסדה יש שרידי השער, החומה ושרידי כמה בתים.

בתצלום 8 למטה בצד שמאל כתובת עצובה מתוך שירה של רחל "אֲוִיר פְּסָגוֹת": "לזכר חיה, שרה ואהרן בברית העפלה קדשנו אח ואחות, נדע נא עליזים וזקופי ראש, לנשום אוויר פסגות 1939" (חיה וארטה נהרגה בטיול גימנסיה 'הרצליה' מפגיעת אבן בראשה (1934). שרה רבינוביץ (בתו של יוסף רבינוביץ מזכיר הקואופרציה מרחביה) נהרגה במצוק פשח'ה, כשתרמיל כבד פגע בה והדף אותה לתהום (1934). אהרן אגסי נהרג כשמעד בעת הדרכת טיול על מצדה (1937).

8.

9.

10.

11. מהיומן:

(מחנות הרומאים סביב ההר).... "מחנה ג'. ממשיכים עם הדייק. יש שרידי מגדלים לאורכו. נראים פיתולים ... משביל הנחש מצד מזרח להר. מחנה ד', יושבים לאכול. צוק נפלא של מסדה נראה מפה. שמעון עלה מצד זה ונעלם, שמריה ושרוליק עולים אחריו.... בגובה רב נראים שמריה, שמעון ושרוליק בכיוון לירידה.......... המעפילים חוזרים. הם מצאו למעלה את שמעון במצב טרגי ביותר".

12. חסיין הבדואי הביא עז למחנה. דיתה פרח חולבת אותה, כאשר דודו צ'רקסקי קושש עצים למדורה.

13. מבט מראש מצדה מזרחה לכיוון ים המלח. נראים שלושה מתוך שמונת המחנות הרומאים שנבנו במהלך המצור, וקטע מהדייק שהקיף את מצדה.

14. גל האבנים, עם כתובות שנחקקו בעבודת סתתים בצדדיו: ה-י"א שבט, תש"ב מחנה הנוער העובד על מצדה סמל הנוער העובד, "פתחי מצדה שעריך - ואבֹאה הפליט".

19 תצלום קבוצתי עם סיום הסמינר. מזוהים: 1-בן עמי ריבלין, 2-דיתה בן יעקב (פרח), 3-חסיין (מלווה בדואי), 4-דודו צ'רקסקי, 5-מרים רכס, 6-יוסף חרובי, 7-מאיר סלוצקי(עמית), 8-שמעון פרסקי (פרס), 9-בן עמי מלמד, 10-קודסי (מאיר) ירושלמי, 11-שמריה גוטמן.

•  לכל הכתבות במדור טיול לעבר