חיים בים המוות: מים מתוקים, יצורים קטנים וצומח

נתחיל בכמה עובדות שלא בהכרח ידועות לכולם: בקרקעית ים המלח, האגם המלוח והמרתק בעולם, מבעבעים מעיינות של מים חיים. רגע, יש עוד: למרות הקינה הבכי והנהי על מצבו, הגיאולוגים דווקא אינם פסימיים, כמונו החובבנים.

>>> ים המלח - פלא עולמי: בואו להצביע ולהשפיע

להפך, הם יודעים לספר כי מצבו של ים המוות, פעם בעבר הרחוק, היה גרוע מאוד, ומפלסו היה נמוך עוד יותר, ופעם הוא אף יבש לחלוטין. והנה דווקא "באחרונה‭,"‬ לפחות כך הגיאולוגים קוראים לתקופה של 200 אלף השנים האחרונות, מפלסו עלה ומצבו הכללי דווקא משתפר. כך על הדרך אנחנו למדים שמה שרע בעיניו של אחד, יכול להיחשב כטוב בעיני האחר, והשיפוט נקבע לעתים רק על בסיס גודל מנעדו של סרגל הזמן הנמדד.

ים המלח, שנמצא בעומק של 424 מטר מתחת פני הים, הוא מקווה המים הכי ייחודי בעולם. איך הוא נוצר? פרופ' צבי בן-אברהם, חבר האקדמיה הלאומית למדעים וראש מרכז מינרבה לחקר ים המלח באוניברסיטת תל אביב, מספר כי מדובר בבור שנוצר בין שתי פלטות (לוחות טקטוניים‭:(‬ הפלטה הערבית, שבה נמצאות ירדן והגדה המזרחית של ים המלח, והפלטה של סיני, שישראל שייכת אליה.

לדברי בן-אברהם, שזכה בפרס ישראל והוא מוכר כבכיר חוקרי האגם, ים המלח הוא נקודת החיבור המהבילה שבין שתי פלטות מאוד לא רגועות. בעוד הפלטה הערבית - זו שבגדה הירדנית של ים המלח - זזה לה בנחישות צפונה לכיוון טורקיה, הפלטה שלנו - בגדה הישראלית של ים המלח - גם זזה, אבל לגודל הזוועה במהירות שונה מתאומתה. הלוחות האלה זזים במשך מיליוני השנים, ולכן הנוף במקום משתנה כל הזמן וזז הרבה. והוא זז וממשיך.

נמצא בעומק של 424 מטר מתחת פני הים. ים המלח (צילום: תומריקו)

כמו עוגה יפה  

התזוזה הזו היא הסיבה לכך שים המלח - הנמצא בחלקו הצפוני של השבר הסורי אפריקאי, מהרי הטאורוס בדרום מזרח טורקיה ועד לקצה הדרומי של מפרץ אילת - ממוקם באזור פעיל מאוד טקטונית. אפילו מאוד מאוד פעיל, מאחר שהוא "יושב" על "קו התפר" האומלל שבין שני לוחות טקטוניים גדולים. שני הלוחות נעים צפונה, אלא שהלוח הערבי נע בכמה סנטימטרים מהר יותר מהלוח שלנו. זאת הסיבה לרעידות אדמה רבות המתרחשות באזור. מדובר ברעידות קלות, שדווקא משמחות את הגיאולוגים, מאחר שהכל מצפים לרעידת האדמה הגדולה שעדיין לא ברור מתי תתחולל, כך שכמה שייצא עכשיו קיטור קטן במספר גדול יותר של פרצים, כך אולי ה"בומבה" הגדולה תהיה פחות אלימה.

לפני שלושה-ארבעה מיליוני שנים הגיע הים התיכון עד הכנרת ועד ים המלח, ובמשך השנים ים המלח גאה ושפל, ואפילו נעלם ושוב התמלא בתנועה מחזורית. אבל, כאמור, שני צידי השבר אינם סימטריים, מה שהופך את כל העסק לרוחש והביל.

ואכן האזור הזה ידע רעידות אדמה דרמטיות, כאשר חלקן היו ממש מרהיבות בנוסח הוליוודי. כל גיאולוג זוכר את התיעוד שקרא על יום אחד בהסטוריה הלא מאוד רחוקה ‭11 -‬ ביולי ‭.1927‬ ביום הזה התרחשה רעידת אדמה בצפון ים המלח, שפגעה קשה בירושלים, שכם, יריחו, רמלה וטבריה. מעוצמת הדרמה הגעשית הזו נחסם נהר הירדן למשך כמעט יממה לאחר התמוטטות של מצוקי החוואר בגדותיו, וגשר אלנבי קרס.

מעבר לציפייה להתפרצות חזקה באזור, המדענים בארץ ובעולם הבינו כבר לפני שנים כי ים המלח הוא קפסולה של זמן, ואם נחפור בו לעומקו נוכל לדעת מה קרה בדיוק בכל זמן עד חצי מיליון שנה אחורנית. זו הסיבה שפרופ' בן-אברהם חבר לפרופ' מוטי שטיין, מהמכון הגיאולוגי במשרד התשתיות, וביחד עם פרופ' אמוץ עגנון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית הם פצחו במיזם מחקרי ענק של חפירה לעומק האגם. למעשה, עשר שנים עמלו המדענים בעזרתו של הגיאולוג והשר בני בגין כדי להוציא לפועל את המחקר. המטרה הייתה פשוטה - לבצע כרייה של חצי קילומטר של משקעי הסדימנטים (הקרקע, המסלע, המלח) מקרקעית ים המלח, כאשר כל מטר מייצג מאות שנים.

וכך, לפני כשנה יצא הקידוח המדעי אל הפועל. מקדח ענק, שאליו הטעינו צינור מתכת באורך שלושה מטרים, ובתוכו גליל שקוף הפתוח מצידו התחתון, חורר וקדח חורים בקרקעית ים המלח, והגיע לעומקים של מאות מטרים. המקדח שלף משקעים שבהם אפשר לראות בגליל שקוף את המשקעים הסדורים בצורה של פרוסות-פרוסות, כמו עוגת שכבות יפה, חתכי אורך של משקעים שונים, מלחים, סיד, חול, חצץ דק, חומר שחור ושוב חומר לבן. כל מטר מייצג מאות שנים. אגב, כאשר רואים במקום מסוים ערבוב ותוהו ובוהו של משקעים שאינם סדורים פרוסות-פרוסות, מבינים כי בזמן הזה אירעה רעידת אדמה קשה שעירבלה את השכבות.

מהמחקר התבררו מפלי ידע חדשים, ובהם למשל כי בתקופות הגיאולוגיות הקדומות שבהן אירופה הייתה קרה ורטובה - מפלס ים המלח היה נמוך; ואילו כאשר אירופה עברה יובש וצחיחות - מפלסו של ים המלח היה גבוה. בנוסף ייתן המחקר הזה מידע מדויק על נתיב התנועה של האדם הפרהיסטורי, שיצא לראשונה מאפריקה בדרכו לעולם שמחוצה לה, שזה האזור שלנו, המזרח התיכון. המחקר הזה יצרף פריטי מידע חדשים שאינם ידועים לנו כיום על המסלול המדויק של האבא שלנו, ההומו סאפיינס שיצא מאפריקה. מחקר אחר שמיזם הקידוח באגם יניב הוא הבנת מנגנון החיים של היצורים הזעירים שנמצאו חיים - בניגוד לכל היגיון מדעי - בכיסי המלח חסרי החמצן במעמקי ים המלח.

גבישי מלח בים המוות (צילום: ויז'ואל פוטוס)

פטריות חוטיות  

פרופ' בן-אברהם ותלמידו ד"ר מייקל לזר ירדו לצלילה בים המלח, ובין קירות השבר הסורי-אפריקאי הם ראו מושבות של חיידקים אדומים, שחיים על המלח בעומק 200 מטר, שבכלל לא אמורים להיות מסוגלים לחיות שם. "גילוי החיידקים, המסוגלים לקיים חיים בתנאי עקה קשים כאלה, מתקשר לחיפוש אחר חיים בחלל, כי אלה תנאי קיצון, שפעם לא חשבו שהם מאפשרים חיים.

וכנראה שהחיים אצלנו בכדור הארץ פרצו אף הם בתנאי עקה קשים, כך שהממצאים פה אמורים לעניין מאוד את אנשי נאס"א בבואם לחפש אחר חיים ביקום", ‬ מספר לזר". עד היום חיפשנו צורות חיים המוכרות לנו, כלומר כאלה הזקוקות לחמצן, והנה פה התגלו חיים שאינם זקוקים לחמצן, כך שסרגל החיפוש שלנו אחר צורות חיים בחלל משתנה בימים אלו ממש‭."‬

במילים אחרות, יתרונו הגדול של ים המלח, שפעם היו בטוחים שהוא באמת ים המוות מאחר שלא ייתכנו שם חיים מאיזשהו סוג, הוא דווקא בקשיי החיים שבו. ככל שהחיים קשים יותר ויותר באזור מסוים, כך העמידות שמפתחים האורגניזמים שכן חיים בו גדולה יותר. את העמידות הזו של החיידקים האדומים בים המלח חומדים המדענים - ובצדק.

מדען ישראלי אחר, פרופ' אביתר נבו מאוניברסיטת חיפה, מצא לא פחות מ‭77-‬ מינים של פטריות חוטיות בים המלח, שחלקן גדל על קרקעית האגם. בזכות הגילוי שלו ושל עמיתיו, הם הצליחו לבודד את הגן מאותן פטריות הגדלות בים המלח כדי לייצר מהן חומר מסוים (גליצרול‭,(‬ ששובט והועבר לשמרים ולצמח מסוים (ארובידוביס‭,(‬ וכך הצליחו להעלות את העמידות שלהם למליחות יתר ולתנאים קשים אחרים כמו קור וחום קיצונים.

הממצאים פה אמורים לעניין מאוד את אנשי נאס"א. ים המלח מהאוויר

מים מתוקים בקרקעית האגם?

המחקר הזה, ומחקרים נוספים הנעשים בעקבותיו בימים אלה, עתידים להניב לא רק דור חדש של תרופות שנגדם החיידקים המוכרים לא פיתחו עדיין עמידות. הם עתידים להביא לעולם דור חדש של צמחים בעלי תכונות שאנחנו נשתול בהם, כמו עמידות לכל טמפרטורה. תיאורטית אפשר לחשוב על הענקת יכולת לפירות הגדלים רק באזור קר, להיות מסוגלים לגדול ולהתפתח גם באזור חם ולהפך.

ההפתעה הגדולה ביותר היא המים המתוקים בקרקעית האגם. צוות של חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון הצליח לראשונה לצלול ולצלם מקרוב מעיינות מים מתוקים הנמשכים לאורך מאות מטרים בקרקעית האגם. המעיינות, המרהיבים ביופיים, פורצים מתוך קרקעית האגם דרך לועות בצורת קונוס בקוטר של עד עשרה מטרים ועומק של עד 13 מטרים.

בחלק מהמקרים נצפתה על ידי החוקרים מערכת של לועות ומערות הנמשכת עד לעומק שבו קרקעית ים המלח אינה חולית, אלא מכוסה שכבה עבה של מלח. את המחקר ביצע החוקר יניב מונבז, בהנחיית פרופ' יונתן לרון מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון.

במחקר נמצא גם כי יצורים זעירים רבים שנמצאו אינם מוכרים למדע, והחוקרים בטוחים כי אין מדובר פה בחיידקים ובאצות הצובעים את ים המלח באדום בחורפים גשומים, כפי שקרה ב‭.1992-‬ כל שנותר לחוקרים עכשיו הוא לנתח, לברר ולהבין מה טיבם של יצורים זעירים אלה ואילו שימושים נהדרים נוכל להפיק מהם. מדובר בשורה שלמה של תפוקות לאדם, החל מהפקה של חומרי דשן חדשים ולא רעילים ועד להפקת תרופות נגד פתולוגיות שעד כה היו יתומות, כלומר - חסרות תרופה יעילה.

איך עוזרים לים המלח לזכות?

מצביעים "ים המלח" בתחרות 7 פלאי עולם הטבע דרך:

אתר משרד התיירות www.goisrael.gov.il

אתר ים המלח: http://www.votedeadsea.com

ישירות באתר התחרות: www.new7wonders.com

או באמצעות מסרון:

שולחים למספר 2244 את המילים: ים המלח או بحر الميتאו DEAD SEA

• מחיר משלוח הודעה: 50 אגורות בישראל, ניתן להצביע ללא הגבלה. התשלום עבור הפעלת השירות, חברת הסלולר, המפעיל בארץ, והקרן הפרטית המקיימת את התחרות