ההתקפה הטובה ביותר היא התקפה: כספי ביוסטון
הישראלי נחת ברוקטס, קבוצה שעל הנייר אמורה להיות תפורה למידות שלו, מה גם שהמאמן רדף אחריו זמן רב. מצד שני, הלחץ שיהיה שם שונה ממה שהכיר, ולא יהיה לו מרווח לטעויות. איך עומרי יסתדר בטקסס?
106 נקודות למשחק. בדיוק. לא פחות ולא יותר. זו הייתה הכמות שיוסטון קלעה למשחק בעונה שעברה, מה שהציב אותה במקום השני בליגה, שבריר קטן אחרי דנבר (106.1). זה הקו שמנחה את קווין מקהייל ומקדם בברכה את פניו של עומרי כספי לטקסס – התקפה.
עוד ב-ynet ספורט:
- נסגרו כל התיקים בפרשת "הכדור המרכזי"
- אבירם ברוכיאן חוזר לבית"ר ירושלים
- מה חושבים ראשי הקבוצות על אבי לוזון?
- והמסע המדהים של נבחרת הג'ודו למונגוליה
הסגנון הזה הוביל גם לכמות האיבודים הגדולה ביותר בליגה (15.8), ולהכי הרבה זריקות משלוש – אבל בעיקר לכך שיוסטון הייתה אחת הקבוצות המהנות לצפייה בליגה. מהירה, קצת נחפזת, רוכבת על הקצב של ג'יימס הארדן הפנומנלי שיודע להביא את הכדור לסל לפני שהוא בכלל נוגע לו ביד.
העובדה הזו, לצד ההתלהבות של מקהייל מכספי – מאמן יוסטון מחפש להביא את הישראלי לקבוצה כבר זמן רב – אמורה לשחק לטובתו של הפורוורד שהלך לאיבוד ב-NBA.
אבל אסור להיכנס לאשליות מיותרות. גם בסקרמנטו ובקליבלנד המצב היה לטובתו של כספי. בקינגס הוא נכנס לקבוצה פתוחה לרווחה, בה כל צעיר קיבל את ההזדמנות לתפוס את מקומו. לקאבס הוא הובא במיוחד כדי להיות הסמול-פורוורד הפותח. בשני המקרים הוא לא שרד, ועכשיו הוא יהיה חייב להיכנס למשבצת שמייעד לו מקהייל, כי סביבה תומכת יותר כבר לא יקבל.
חשוב לציין שדווייט הווארד עשוי להכניס שינויים בתבנית.
ברגע שאתה מקבל סופרסטאר למערכת, אתה מתאים את עצמך אליה יותר מאשר הוא מתאים עצמו אליך. כמובן שגם אי אפשר להשוות אותו לסנטר הפותח של העונה האחרונה, עומאר אשיק. סטיב נאש, לדוגמה, ששיחק עם סופרמן השנה בלייקרס, אמר שהווארד לא יסתדר עם הפיק-אנד-רול שמשחק מקהייל.
המאמן עצמו בטוח שלא יהיו בעיות: "הוא יודע לרוץ, לחסום, הוא מסיים מצוין ואלה כל הדברים שאנחנו רוצים בתוך השיטה שלנו". את זה עוד נצטרך לראות.
אבל ההשתלבות של הווארד כרגע היא לא הנושא.
אנחנו בעניין של כספי, וכפי שזה נראה, הוא מיועד להיכנס ישירות לנעליו של קרלוס דלפינו. הכוונה – המחליף של צ'נדלר פארסונס בעמדת הסמול-פורוורד, ופוטנציאל לפאוור-פורוורד בהרכבים הנמוכים של מקהייל. זה תפקיד מובהק שתפור על שחקנים מסוימים, ומקהייל ראה מראש את כספי כמי שיתאים לו.
וזו חרב פיפיות: כספי יקבל את המנדט, קרוב לוודאי, ויזכה להזדמנויות שלו. אבל הוא גם אמור לספק נתונים מסוימים. בקבוצה של שני אולסטארים כמו הווארד והארדן, שאיתם קלעים יציבים כמו ג'רמי לין ופארסונס, אף אחד לא יבקש מכספי לקלוע 20 נקודות למשחק. אבל לא פעם במהלך השבוע האחרון עלו מכיוון יוסטון הדיבורים על האיום שלו מבחוץ, ועל ההתאמה לכדורסל המהיר ולהגנה.
פה אין אפס. כל חוסר הביטחון שדבק בכספי בשנתיים האחרונות חייב להיעלם.
כרגע אין בסגל איום גדול על העמדה שלו, אבל אם הוא לא ייתן את השלשות באחוזים גבוהים, וגם יהווה נטל בהגנה, הוא יאבד את כל הקרדיט. בואו נלך עם עניין דלפינו עד הסוף – השנה הוא קיבל 25 דקות למשחק, קלע 10.6 נקודות עם 3.3 ריבאונדים. זה המינימום שכספי צריך לשאוף אליו, מספרים הדומים לעונת השיא שלו, הראשונה בסקרמנטו.
מקהייל ידוע כמאמן שנותן לשחקנים את החופש ולא מתערב יותר מדי – רק משפר פה ושם מה שצריך ונותן טאץ' חכם. להארדן, למשל, זה מתאים בול. מקהייל קורא לשיטה הזו "flow and roll", "זרום ותקוף", פחות או יותר. היא לא רק התקפית בצורה יוצאת דופן, אלא גם דורשת כושר גופני מרשים מהשחקנים שנעים בתזזית מצד אחד לשני. כולם מקבלים זריקות, וגם כשיש סקורר דומיננטי יותר, ההזדמנויות מגיעות.
זו התבנית אליה נכנס כספי. ופרשת הדרכים פתוחה לחלוטין. מצד אחד, הוא הגיע למקום אליו הוא אמור להגיע, שצריך להתאים לו יותר טוב מכל מקום אחר. מצד שני, בפעם הראשונה הוא חלק (ואולי אפילו חשוב, עוד מוקדם לקבוע) מקבוצה שתרוץ לאליפות. הסבלנות שיש בקבוצות גרועות תתפוגג כאן מהר יותר אם לא יספק את הסחורה. על הנייר – הדברים נראים טוב עבורו.
לפנייה לכתב/ת 
