הוא עוד ישוב? התוכניות של אחמדינג'אד לעתיד
הנשיא האיראני שכל כך אהבנו לשנוא יפנה בחודש הבא את כיסאו לחסן רוחאני. אבל גוברים הסימנים שאין לו כוונה להיעלם, ובאיראן רומזים על הכיוון האפשרי: הליכה לטלוויזיה או הקמת עמותה שתשאיר אותו בעניינים עד לקאמבק בבחירות של 2017
הודעות תנחומים לעגניות שמגיעות במסרונים למשתמשי טלפונים סלולריים באיראן מכריזות לאחרונה על "מותו" הפוליטי של הנשיא היוצא, מחמוד אחמדינג'אד. טקסי זיכרון, נכתב בהמשך, מתוכננים להיערך באו"ם כאות הוקרה לנאומיו ההזויים מדי שנה בעצרת הכללית של האומות המאוחדות בניו-יורק.
עוד חדשות מהעולם :
- לא חראם. ארגון הטרור שרוצח תלמידי בית ספר
- חידוש קוסמטי ביפן: ריר חלזונות על הלחיים
- מטוסים ירו, מכונית התפוצצה: 42 נהרגו בסוריה
- רוחאני: אחמדינג'אד ניהל את איראן באופן כושל
המסרונים הסאטיריים האלה עשויים לעורר צחוק בקרב היריבים הרבים שצימח לעצמו אחמדינג'אד במהלך שמונה שנות כהונתו כנשיא, על רקע העימותים המתוקשרים והדרמטיים שניהל עם אנשי הדת השולטים במדינה, ועל רקע בחירתו של אחמדינג'אד מחדש לנשיא ב-2009, שלטענת האופוזיציה נעשתה באמצעות זיופים בלבד. אבל אף אחד לא ממהר באמת לפסוק שאחמדינג'אד מסתלק כעת מהפוליטיקה האיראנית, הצפויה לדעת תנודות משמעותיות עם החלטתו על צעדיו הבאים.
כך או כך, סגנונו הלוחמני של אחמדינג'אד אינו עומד להיעלם אחרי שיפנה את כיסאו באופן רשמי לנשיא הנבחר חסן רוחאני ב-4 באוגוסט. אחמדינג'אד ממשיך לשמור על ערפל בכל הקשור לצעדים שהוא מתכנן לנקוט לאחר שיסיים את נשיאותו, והספקולציות בנוגע לתוכניותיו מגוונות - החל באפשרות שיפתח כלי תקשורת חדש וכלה באפשרות שיחל בקריירה של מדינאי עצמאי. השבוע הוא צפוי להגיע לביקור בעיראק, אחד מרגעיו המשמעותיים האחרונים כנשיא, והתקשורת תעקוב באדיקות אחרי הביקור הזה בחיפוש אחר רמזים בנוגע לעתידו.
"הדבר היחידי שבטוח כרגע הוא שאחמדינג'אד והצוות שלו פשוט לא הולכים לארוז את הדברים ולהסתלק", אומר רסול נפיסי, פרשן לענייני איראן באוניברסיטת סטרייר בווירג'יניה, "המערכת הפוליטית האיראנית צריכה להיות ערוכה לכך". זה מה שהופך את סיום הכהונה של אחמדינג'אד לדבר העלול לטלטל כל כך את המערכת האיראנית.
נשאר בלי חברים, כמעט
מאז המהפכה האסלאמית באיראן ב-1979, הנשיאים האחרים שידעה איראן נשארו נטועים עמוק במערכת הפוליטית. האייתוללה עלי חמינאי, שסיים את תפקידו כנשיא ב-1989, הפך למנהיג העליון. יורשו, אכבר האשמי רפסנג'ני, השתלב בין אנשי הדת הבכירים השולטים במדינה. אפילו הרפורמיסט מוחמד חאתמי נזהר שלא לצאת באופן נחרץ מדי נגד "מבצעי האכיפה" של השלטונות מול האופוזיציה ונגד דיכוי חירויות
הפרט שהוא סייע לקדם. אלא שאחמדינג'אד הוא מנהיג בכיר מהסוג שאיראן כמעט ולא ראתה קודם לכן: הוא הפך למעשה ליתום פוליטית.
הממסד האיראני נוטר טינה רבה לאחמדינג'אד על קריאת התגר הבוטה שלו על סמכותו של המנהיג העליון חמינאי לקבוע מדיניות ולערוך את המינויים החשובים בקבינט. העימותים בין אחמדינג'אד לחמינאי הותירו את הראשון חלש משמעותית בשנים האחרונות. אם המחנה הליברלי באיראן הביע התנגדות כבר מזמן לסגנונו מחרחר המדון של אחמדינג'אד, שכלל השתלחויות אנטי-ישראליות והטלת ספקות בנוגע להתרחשות השואה, רבים מבין תומכי השמרנים לשעבר נטשו אותו כשעל הפרק עמדה השאלה למי הם נאמנים - לאחמדינג'אד או למנהיג העליון חמינאי. כל אלה מותירים כעת את אחמדינג'אד עם קאדר קטן של בני ברית ועם כיסים של תומכים ברחבי המדינה, בעיקר באזורים הכפריים והעניים המודים לאחמדינג'אד על הסיוע הממשלתי שלו זכו בתקופת כהונתו.
עלי ביגדלי, פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת בשטי בטהרן, מסכים אף הוא כי קשה מאוד לחזות את צעדיו הבאים של אחמדינג'אד לאור זאת. רמז מעניין לתשובה ניתן בשבוע שעבר על-ידי בן בריתו הקרוב ביותר של אחמדינג'אד, אספנדיאר ראחים משאי, שאמר כי ישנה אפשרות סבירה שאחמדינג'אד יקים גוף תקשורת כלשהו. "אנחנו לא שוקלים הקמת מפלגה פוליטית", אמר משאי, שביוני האחרון הודח על-ידי האייתוללות מהמרוץ לנשיאות איראן בשל צידודו באחמדינג'אד במאבק הכוחות שלו עם חמינאי.
"התקשורת יכולה להיות יעילה", הסביר משאי מדוע אחמדינג'אד עשוי לפנות לדרך זו, "הציבור זקוק לתקשורת". הוא לא סיפק רמזים נוספים, אבל כל יוזמה תקשורתית של אחמדינג'אד תיתקל בוודאי בהתנגדות חריפה מצד מנהיגיה התיאוקרטיים של איראן ומשמרות המהפכה, שלהם יש השפעה גדולה על האפשרות לפתוח שירותי חדשות, תחנות טלוויזיה ועיתונים. "אחמדינג'אד רוצה מאוד להישאר באור הזרקורים התקשורתי", הסביר חמיד רזא שוקוי, עורך העיתון הפרו-רפורמיסטי מרדומסלארי. "הוא ישתמש בזה ככלי להחזיר לו עצמו או לבן ברית קרוב שלו את הכוח".
כמה גורמים התומכים באחמדינג'אד העלו גם את האפשרות שהוא יקים עמותת סיוע כדי לנסות לשמר את דמותו הפופוליסטית האהודה על רבים ולהשאיר את עצמו בתמונה לקראת האפשרות של חזרה לפוליטיקה ב-2017, עת ייערכו שוב בחירות לנשיאות. באיראן נשיא חייב לעזוב את תפקידו אחרי שתי כהונות רצופות, אולם אחרי מערכת בחירות אחת שבה הוא אינו מתמודד - הוא רשאי לשוב ולרוץ לנשיאות. כך עשה למשל רפסנג'אני בשנת 2005, אז נחל הפסד מפתיע לאחמדינג'אד.
אחמדינג'אד, לבד בשדה התעופה
אחמדינג'אד, בינתיים, לא מאט את הקצב גם לקראת העברת כס הנשיאות לרוחאני. הוא ממשיך לשאת נאומים רבים, להשתתף באירועים ולערוך סיורים. יש הערכות שלפיהן הוא רוצה לשמר את תדמית המדינאי שלו כדי שגם כאיש עצמאי אחרי פרישתו יוכל להשמיע את קולו בענייניה הפוליטיים והמדיניים של איראן. ביום חמישי השבוע ייצא כאמור אחמדינג'אד לביקור בן יומיים בעיראק השכנה, שם יש לאיראן השיעית השפעה רבה על ראש הממשלה נורי אל-מליכי. הוא צפוי לבקר גם במרכז הקדוש לשיעים בנג'ף, בסיס כוח חשוב ומקור למימון אפשרי לפעילותו של אחמדינג'אד.
ובכל זאת, לאחמדינג'אד מצפים אתגרים נוספים אחרי שיעזוב את התפקיד. בתחילת יוני זומן אחמדינג'אד לבית משפט פלילי בעקבות תביעה שהגישו נגדו יו"ר הפרלמנט וועדה פרלמנטרית. לא נמסרו פרטים נוספים, אולם אחמדינג'אד ויו"ר הפרלמנט עלי לריג'אני מנהלים עימותים פוליטיים חריפים זה שנים. בפברואר השנה, אחמדינג'אד אף פרסם סרטון וידאו שבו קשה היה לשמוע את הדוברים, אולם לטענתו נשמע בו דיון על מתן שוחד שבו מעורב אחיו של לריג'אני.
בהרוז שוג'אי, בעל טור בכמה עיתונים תומכי התנועה הרפורמיסטית, מעריך שאתגרים משפטיים נוספים הקשורים לנשיאותו של אחמדינג'אד
צפויים לצוף בהמשך כמעין "עונש לא-ישיר" על כך שהתעמת עם המנהיג העליון חמינאי. פרופסור נפיסי מוסיף: "לא משנה כמה אחמדינג'אד יתנגד, המציאות תהיה שהוא אינו עוד הנשיא ותשומת הלב תעבור ליורשו. זה החל לקרות כבר ברגע שבו רוחאני נבחר לנשיא".
כשאחמדינג'אד חזר מוקדם יותר החודש מביקור במוסקבה, רק קבוצה קטנה של תומכים ציפתה לו בשדה התעופה בטהרן כדי לקבל את פניו. בעבר, מאות אנשים התקהלו בשדה התעופה לקראת שובו הביתה. התמונה ההיא אמרה אולי את הכול על מצבו של אחמדינג'אד לעת עתה. אבל המילה האחרונה - עשויה להיות שלו.
לפנייה לכתב/ת 
