שחר, השמע קול / טור
דו"ח זליכה הרים את הטונים בכדורגל הישראלי, אבל דווקא הנשיא הראשון רואה את התמונות, שומע את הקולות ויושב בצד. האם מדובר במשקיף מהאו"ם? צביקה נעים קורא לבעלים של מכבי חיפה להפסיק למלמל בנרגנות ביציע, להכניס יד לבוץ ולהתלכלך
זליכה ולוזון מבעירים את הכדורגל הישראלי:
- ירון זליכה: "יסודות הכדורגל הישראלי רקובים"
- חלובה: בעלי אינטרס מנסים להשתלט על הכדורגל
- אבי לוזון: "משהו רקוב אצל זליכה במוח"
- על הריקבון / מליניאק על ועדת זליכה
ובתוך כל הרעש הזה עדיין חסר לאוזן הרגישה קול אחד שטרם נשמע - הקול של יעקב שחר. מישהו יכול לספר לנו לאן הוא נעלם? למה הוא לא מביע דעה בדיון שמבעיר את הענף? הנשיא הראשון של הכדורגל הישראלי רואה את התמונות, שומע את הקולות ויושב בצד ומחריש. האם עד כדי כך הוא דרוך לקראת המפגש הקרוב מול האימפריה האזארית לנקאראן עד שאין לו זמן לעסוק בזוטות כמו שינוי פני הענף?
יעקב שחר נתפס פה כבר שנים כבעלים רציני ואחראי שלא נסחף אחרי אופנות חדשות או התלהמויות ישנות. דמות שקולה שלמילה שלה יש בדרך כלל ביסוס וגם כוח. הוא הרוויח את המעמד הזה ביושר, אבל עכשיו הוא גם צריך לעשות עם זה משהו.
בתור הבעלים הכי ותיק בסביבה זה לוקסוס גדול מדי עבורו לשבת בצד ולהסתכל על העימות הגדול כאילו הוא משקיף מהאו"ם. הוא לא, הוא עמוק בתוך הביצה גם אם אותו לא יתפסו בביטויים כמו "רקוב אצלו במוח" או "אתה סמרטוט".
יש משהו מתנשא בפוזה של המתבונן-מהצד-שלא-יורד-לרמה-הזו. יעקב שחר לא יכול להשאיר את הבמה ל"לוזונים", ל"זליכות" ול"חלובות" ולחכות שהטונים
יירגעו כדי שהוא אולי יתערב. עכשיו ניטש הוויכוח ועכשיו צריך להשמיע קול. ולא רק בחדרי חדרים ובפורומים סגורים - יש פה ויכוח ציבורי סוער וכולנו נשמח לדעת מה חושב עליו נשיא מכבי חיפה.
את האנינות שלו מומלץ לשחר לשמור ליציע ה-VIP באצטדיון החדש, עכשיו הזמן להכניס יד לבוץ ולהעז להתלכלך. ובל נטעה. כולנו הרי יודעים שמאחורי החזות המחושבת של יעקב שחר ישנו איש עסקים חריף שיודע להיות כוחני ולפעמים גם ייצרי.
ואולי כלל לא מדובר באנינות וזו בעצם זהירות. אולי הדממה הגדולה שעולה ממשרדו של יעקב שחר מסתירה בסך הכל אופורטוניזם ציני מהסוג הגרוע ביותר. כזה שמקפיד לא להרגיז אף אחד חשוב, שמחכה לראות לאן נושבת הרוח ואז לקפוץ על העגלה הנכונה.
אז עם כל הכבוד לפסאדה המוכרת של נשיא מכבי חיפה, הגיע הזמן להפסיק למלמל בנרגנות ביציע, לרדת למרכז הבמה ולהשמיע את מה שיש לו להגיד.
לפנייה לכתב/ת 
