המבקר: אין ערכות מגן וה-SMS להתרעה לא מגיע
נתניהו הנחה ב-2009 לסגור את הפערים בחלוקת המסכות, אבל דו"ח המבקר מזכיר: האיומים החריפו, מיליונים בלי ערכות וההודעות מצילות החיים בסלולר - שב-2012 הובטח לסדר "תוך שבעה ימים" - עוד לא עובדות. ואין מי שירכז את הטיפול
רבים מאזרחי המדינה לא מוגנים מפני איום הנשק הלא קונבנציונלי: אף על פי שבשנת 2009 הוחלט שבתוך שנתיים וחצי יצוידו כל אזרחי ישראל בערכות מגן, מסתבר כי עדיין המלאי הקיים אינו נותן מענה לחלק ניכר מאזרחי המדינה. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה העוסק במערכת הביטחון המתפרסם אחר-הצהריים (יום ד'). המבקר גם מצא ליקויים בתיאום בין הגופים האחראים על הגנת העורף וגם במערך ההתרעה הסלולרי.
דו"ח המבקר - כל הכתבות:
המבקר על האכיפה ביו"ש: איש הישר בעיניו יעשה
המבקר: משרד הביטחון הסתיר שינויים בתקציב
רכבי צה"ל: בזבוז, זיוף ודו"חות אישיים במיליונים
המבקר: וירוסים וליקויי אבטחה במשרדי ממשלה
המבקר: תעש זיהמה קרקע ומים, הרשויות לא פעלו
בדו"ח המבקר ב-2008 שעסק בטיפול בערכות המגן, נכתב בין היתר כי בנובמבר 2007 עמד שיעור ערכות המגן הכשירות מתוך סך ערכות המגן שהיו בידי האוכלוסייה על 38% בלבד. ביולי 2009 הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו לקיים דיון בקבינט כדי לנסות ולסגור את הפערים. ואכן, חמישה חודשים לאחר מכן התקיים דיון בוועדת השרים לענייני ביטחון שבו צוין כי הוועדה "רושמת לפניה את הכוונה לצייד 100% מאזרחי ישראל במסכות אב"כ - ביעד זמן של שנתיים וחצי" - כלומר עד מחצית שנת 2012.
אבל למרות ההחלטות שהתקבלו אין ערכות מגן לכולם. במרס 2012 פרסם פיקוד העורף מכתב, שלפיו "קיים פער משמעותי בהיקף ערכות המגן לאזרחי מדינת ישראל אשר לא מאפשר מענה מבצעי בעת אירוע. מדובר בפער קריטי שפוגע במוכנות מדינת ישראל לתרחישים בלתי קונבנציונליים, שעלולים לפגוע בחוסן תושבי מדינת ישראל ובאמון של האזרחים במוסדות המדינה". באותו חודש נערך דיון נוסף שבו הנחה נתניהו לקיים דיון בנוגע לייצור מסכות המגן ולמדיניות החלוקה עד סוף 2012.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
אלקין בהר הבית: "לא ניכנע ללחץ האירופי"
שביתה דיפלומטית: החתונה בחו"ל, הזוג בארץ
מבקר המדינה העיר כי נוכח המשמעות של מחסור בערכות מגן לחלק ניכר מהאוכלוסייה, ובהתחשב בהתגברות איום החל"כ על העורף ובצורך בתוכנית רב שנתית ברורה, ראוי כי הדיון שעליו הורה ראש הממשלה לקיים עד סוף 2012, יתקיים מוקדם ככל הניתן כדי להכריע בנושא זה. המבקר לא פירט לכמה אחוזים מהאוכלוסייה יש הגנה כעת, אך לפי דו"ח המשרד להגנת העורף שנחשף ב-ynet לפני חודשיים, מאז שהחלה החלוקה בפברואר 2010 נמסרו 4.6 מיליון ערכות, שנותנות מענה ל-58% מהאוכלוסייה.
התרעה לא מגיעה
ביולי 2009 החליט ראש הממשלה כי "באשר למתן התרעה באמצעות SMS - הגורמים הנוגעים בדבר יביאו בתוך 30 יום הצעה לפתרון הנושא בטווח של שלושה חודשים". אבל בביקורת נמצא כי לא הובאה הצעה לפתרון.
בדיון שנערך במרס 2012 הנחה נתניהו כי ראש המועצה לביטחון לאומי "יפעל לסגור את הפערים בין הגופים בנוגע להתרעה סלולרית תוך שבעה ימים". בספטמבר באותה שנה מסר המל"ל למבקר כי "עדיין קיימים פערים והנושא מטופל הן בנושא החקיקה והן בדו שיח בין משרד התקשורת לחברות הסלולר". במשרד הביטחון אמרו כי התגלעו מספר קשיים שהוערמו על-ידי חברות הסלולר, אשר רובם לובנו והוסדרו על-ידי משרדי הממשלה.
המבקר העיר בנושא זה כי למרות מעורבותו של ראש הממשלה, המערך להפצת התרעה באמצעות מכשירי הטלפון הניידים טרם הושלם ולא נמצא שהושגה הסכמה של חברות הסלולר או שהחלה פעילות של תיקון הרישיונות שלהן או של תיקון החקיקה. לדעת משרד המבקר, כיוון שמדובר במערך שנועד להציל חיים, יש להשלים את הטיפול בנושא ללא דיחוי נוסף.
נושא נוסף שבו עסק המבקר הוא הכפילויות בתחומי האחריות, בין היתר בעקבות הקמת המשרד להגנת העורף. בין היתר נמצא כי החלטת הממשלה שמכוחה השר להגנת העורף הוא ראש ועדת משק לשעת חירום במקום שר הביטחון, אינה מתיישבת עם הוראות חוק יסוד הצבא. המבקר העיר כי מצב בלתי תקין זה מאפשר, לכאורה, ששר הביטחון והשר להגנת העורף יטילו על צה"ל לבצע מטלות שלא נעשה ביניהן תיאום ואף סותרות בתחום הטיפול בעורף בשעת חירום. הוא הוסיף כי מצב זה עלול גם לפגוע בתפקוד הגופים המרכזיים המטפלים בעורף.
המבקר גם הצביע על היעדר גוף מרכזי המתאם בין כלל הגופים הנוגעים לעורף. במצב הנוכחי, כתב מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא, כי אין בישראל גוף מרכזי לאומי המאחד אחריות וסמכות בנוגע לטיפול בעורף, ואשר יכול לרכז את הטיפול בעורף גם בעתות שגרה וגם בעתות חירום.
בנושא נוסף, המבקר העיר בחומרה כי למרות העובדה שהאיום של ירי טילים ורקטות על העורף החריף משמעותית, לא נעשתה עבודת מטה מקיפה הממליצה לדרג המדיני לקבוע את רמת השירות הנדרשת מכל אחת מהתשתיות הלאומיות החיוניות בישראל לצורך שימור תפקודו של המשק, לרבות בחירום.
ארדן: "יזמתי והנעתי תהליכים"
השר להגנת העורף, גלעד ארדן, מסר בתגובה: "דו"ח המבקר עוסק במצב הנתון עד לחודש דצמבר 2012, טרם תחילת עבודתי כשר להגנת העורף. אולם, מאז כניסתי לתפקיד יזמתי והנעתי מספר תהליכים חשובים העולים בקנה אחד עם המלצות המבקר". ארדן הוסיף:
"אנו נמצאים ערב דיון חשוב וגורלי בדבר עתיד מדיניות העורף והכנתו לחירום. אני מקווה שההמלצות יאומצו וקורא לכלל הגורמים הנוגעים בדבר לפעול בהקדם ליישומן המלא".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "מערכת הביטחון מוציאה לפועל את תוכנית ההצטיידות הלאומית בערכות מגן, על-פי מימון מסעיף תקציבי מיוחד שאינו חלק מתקציב הביטחון. קצב
ההצטיידות והחלוקה מותנים בקצב הייצור ובהתאמה לאילוצי התקציב".
עוד נמסר ממשרד הביטחון כי "במסגרת תוכנית ההצטיידות והחלוקה הרב שנתית, בין השנים 2013-2009, יוצרו וחולקו ערכות מגן ליותר ממחצית האוכלוסייה בישראל. בנוסף, במלאי פיקוד העורף קיימת כמות משמעותית נוספת של ערכות, בעלות תוחלת חיים קצרה ושעדיין ברות תוקף, שניתן יהיה לחלקן בהתאם להתפתחויות בטווח הקצר. בידי מערכת הביטחון תקציב להמשך הייצור והחלוקה בשנת 2013. יחד עם זאת טרם נקבעה תוכנית רב-שנתית חדשה להמשך ההצטיידות בשנים הבאות, ובשלב זה אין מענה תקציבי לערכות מגן במסגרת תקציב המדינה ל-2014".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "מפקד פיקוד העורף כפוף לרמטכ"ל בשגרה ובחירום. בהיבטי התגוננות אזרחית, מפקד פיקוד העורף מונחה על ידי שר הביטחון מטעם חוק הג"א. בשגרה ובחירום הרמטכ"ל ופורום המטה הכללי פועלים בהתאם להנחיות ומדיניות הדרג המדיני. סוגיית חלוקת ערכות המגן תלויה בתקציב המועבר לנושא".
לפנייה לכתב/ת 
