הנכדה באה לבקר ונפצעה: "אין פיצוי לבן משפחה"

באחד הימים, הגיעה נכדתו בת התשע של חיים מלכה לביקור בביתו בחולון. הילדה שיחקה בתוך הבית. במהלך המשחק, מבלי משים, נתקלה ונחבטה בויטרינת זכוכית. הויטרינה נשברה. שברי הזכוכית פצעו את הילדה.

• גם אתם יכולים: בקרוב תנהלו את הפנסיה לבד
• המפקח על הבנקים: מתחייב לאתר פקדונות אבודים
• הרכב טבע בנחל באשמתך? אין כיסוי
  

בדיוק למצבים שכאלה, רכש מלכה, כמו רבים מאתנו, הרחבה לפוליסת הדירה שלו, הרחבה הידועה בשם "ביטוח צד שלישי". הביטוח עם ההרחבה נרכשו בחברת הביטוח אליהו. אולם אליהו סירבה לפצות את הילדה.

אכן, הודו מסלקי התביעות באליהו, מלכה רכש אצלנו את ההרחבה לביטוח צדדים שלישיים, אולם נכדים אינם צדדים שלישיים.

אבל באתר האינטרנט שלכם אתם רושמים אחרת, התעקשו הורי הילדה. שם כתוב: "ביטוח אחריות כלפי צד שלישי מכסה נזק גופני של צד שלישי כלשהו".

זה נכון, אישרו מסלקי התביעות, אבל זו פרסומת. בפוליסה יש גם אותיות קטנות. הן מאפשרות לנו לא לקיים את מה שהבטחנו בפרסומת. הנכדה, הסבירו מסלקי התביעות, היא בת משפחה ובאותיות הקטנות של ההרחבה רשום כי פציעות של בני משפחה לא כלולות בה.

בקיצור, הורי הילדה הבינו כי תהום פעורה בין מה שהובטח לבין המציאות. הם נאלצו לפנות לבית משפט השלום בתל אביב.

מיהו בן משפחה?

נעצור לרגע ונבדוק אם יש ממש בטענת אליהו. עיון בפוליסות אליהו, שהוצאו מאז שנת 1999, מגלה כי אכן רשום שם שבן משפחה לא זכאי לפיצוי על פי ביטוח צד שלישי. אולם בסעיף 2(ה) של פרק 1, קיימת הגדרה של "בן משפחה". בהגדרה זו רשום כי בני משפחה הם רק "קרובי משפחה המתגוררים עם המבוטח בדרך קבע בדירה". על פי הגדרה זו, הנכדה כן זכאית לפיצוי מחברת הביטוח אליהו, משום שהיא אינה מתגוררת עם הסב בדרך קבע בדירתו.

כאן יש לדייק. אליהו רעננה את פוליסת הדירה שלה בשנת 2007, כשנה לפני פציעת נכדתו של מלכה. בנוסח הפוליסה של שנה זו, יש בכל הנוגע ל"בני משפחה" בלבול. בעמוד 4 של הפוליסה השאירה אליהו את הסעיף עם ההגדרה המוכרת, לפיה בן משפחה הוא אך ורק קרוב שגר עם המבוטח. בעמוד 14 הוספו לאחד הסעיפים סוגריים מהם אפשר ללמוד כי בן משפחה הוא גם קרוב שאינו מתגורר עם המבוטח.

בהמשך אותו עמוד 14 חוזרת הפוליסה למונח בן משפחה ללא הסוגריים, כלומר להגדרה המוכרת. מבולבלים? לא צריך. בשנת 2010 תיקנה אליהו אאת הפוליסה ומחקה את הסוגריים המבלבלים. הסתירה יוּשבה. המצב חזר להיות כמימים ימימה: רק קרוב משפחה שגר עם המבוטח נחשב לבן משפחה שאינו זכאי לפיצוי.

האם אליהו גילתה לבית המשפט כי בפוליסות שלה חבויה הגדרה של "בן משפחה" הסותרת את עמדתה? האם אליהו הביאה לידיעת בית המשפט כי הפוליסות שלה בעבר וגם בהווה מזכות קרובי משפחה שאינם גרים עם המבוטח? למרבה הצער לא. אליהו הציגה בפני בית המשפט רק את הפוליסה של שנת 2007. השופטים כפי שנראה התחבטו, התפלמסו והפליגו למחוזות רחוקים בניסיונם לתת לעמדת אליהו גושפנקא של היגיון שיפוטי.

השופטת הראשונה שדנה בתיק היתה השופטת לימור בן-שמן. השופטת בן-שמן לא הבחינה בכך שהפוליסה מגדירה בן משפחה רק כקרוב משפחה המתגורר עם המבוטח. היא קיבלה את עמדת אליהו כי בן משפחה, גם זה שאינו גר עם המבוטח, אינו מכוסה ואף הרחיקה לכת ומצאה לכך הצדקה ב"תכליתו של הביטוח".

הנה כך כלשונה: "תכליתו של ביטוח צד שלישי להעניק כיסוי לקבוצת אנשים אשר הקשר בינם לבין המבוטח אקראי במובחן מבני משפחה של המבוטח. בני משפחתו של המבוטח, בין אם דרים עמו ובין אם לא, אינם נחשבים כצדדים שלישיים אלא מי שביכולתם בכוח או בפועל למנוע או להפחית סיכונים. היינו בני משפחת המבוטח נחשבים כמבוטח עצמו ומכאן האבחנה התכליתית בין המבוטח ובני משפחתו לבין צדדים שלישיים".

בסופו של דיון, השופטת דחתה את תביעת הנכדה על הסף וגם לא שכחה לחייב את הנכדה בהוצאות משפט בסך של 5,000 שקל.

הורי הנכדה ערערו לבית המשפט המחוזי בתל אביב. האם שם יבחינו שלושת השופטים כי הפוליסה מגדירה בני משפחה רק כקרובים המתגוררים עם המבוטח, או שגם הם יתחבטו, ישקלו ויתפלספו על "תכליתה של הפוליסה"? מיד נראה.

מילון ספיר וספר סוציולוגיה

השופט ד"ר קובי ורדי, הולך בדרכה של השופטת לימור בן-שמן ומוסיף הצדקה חינוכית: "מצופה מהורים ו/או סבים/סבתות לשמור על ילדיהם/נכדיהם ולפעול למניעת הפחתת סיכונים, כאשר לעיתים, בן המשפחה, עקב הקירבה המשפחתית והביתיות שהוא מרגיש בבית המשפחה נוטל על עצמו סיכונים שאדם מזדמן ואקראי לא ייקח על עצמו, כמו משחק או השתוללות או ריצה בדירה, כפי שאף קרה במקרה דנן".

השופטת רות לבהר שרון לעומתו, למרות שלא הובא לידיעתה כי בפוליסה קיימת הגדרה המנוגדת לעמדת אליהו, הבחינה בחושיה המחודדים כי התוצאה אינה מתקבלת על הדעת. היא גם זיהתה כי בפוליסה שהוצגה בפניה, זו של שנת 2007 קיים בלבול.

כאשר לשון הפוליסה מדברת על "בן משפחה", קבעה השופטת לבהר שרון, "אני סבורה כי יש להחיל את הסייג רק על בן המשפחה הגרעינית, דהיינו המבוטח, בן זוגו וילדיהם הלא נשואים". השופטת סומכת את דעתה על מילון ספיר ועל ספר סוציולוגיה של המלומדים ליאונרד ברום ופיליפ סלזניק.

"כל פירוש אחר", הסבירה השופטת, "המרחיב את הגדרת "בן משפחה" גם לקרובים רחוקים אינו סביר. הוא מסכל את מטרת הכיסוי הביטוחי של צד שלישי. שאם לא כן, השאלה עד היכן נרחיק לכת. האם דודים ובני דודים רחוקים יחשבו גם הם כבני משפחה שלא יהיו מבוטחים בבואם לביקור בביתו של המבוטח? האם אח המתגורר בחו"ל ומבקר בבית אחיו גם כן יחשב כבן משפחה? או שמא צריך יהיה להידרש לשאלה באיזו תדירות הם מבקרים בביתו של המבוטח, והאם הם מכירים את רזי הבית, אם לאו?".

על כן, פסקה השופטת לבהר שרון, "נכדו של המבוטח, שאינו נמנה על המשפחה הגרעינית ואינו חלק ממשק ביתו הקבוע של המבוטח ואשר רק בא להתארח בביתו הוא בבחינת צד שלישי המבוטח על פי הפוליסה".

השופט מאיר יפרח הצטרף לדעתה של השופט לבהר שרון. כך ברוב דעות, זכתה הנכדה לכיסוי ביטוחי.