הצבא יתקשה לייבש את כספי האחים המוסלמים
למרות שהאחים המוסלמים דוכאו ביד קשה בעידן מובארק, הם בנו מערכת כלכלית משומנת וצברו בחו"ל נכסים בשווי שני מיליארד דולר. הדרכים למימון היו מגוונות: כל חבר תנועה תרם 7% מהכנסתו, ותרומות נכבדות נאספו בחו"ל. כעת מנסה הצבא לשים את ידו על המקורות הפיננסיים המוסווים היטב
כחלק מהאמצעים שנוקט הצבא המצרי כנגד תנועת האחים המוסלמים דווח השבוע על הקפאת נכסי מנהיגי התנועה. הניסיון להצר את צעדי האחים המוסלמים מבחינה כלכלית הוא שלב חדש במאבק שהחל עם הדחתו של הנשיא מוחמד מורסי אולם ספק אם הצבא יצליח לייבש את המקורות הכלכליים של התנועה האיסלאמיסטית אחרי שבמשך עשרות שנים הצליחה התנועה לבסס את עצמה מבחינה כלכלית במצרים ומחוצה לה תוך אזלת יד של משטר מובארק.
- לכתבות נוספות של דורון פסקין
למרות שבתחום הפוליטי הוצרו צעדיהם של אנשי האחים המוסלמים ורבים מהם בילו בבתי הכלא בעידן מובארק, הרי שבמגזר הכלכלי הם פעלו כמעט ללא הפרעה ובפועל הצליחו לבנות בעשורים האחרונים מערכת כלכלית יעילה ומבוססת וככל הנראה גם מוגנת ומוסווית היטב.
ההערכות הן כי האחים המוסלמים חולשים על שורה של אינטרסים כלכליים בשוק המצרי באמצעות אנשי עסקים המקורבים לתנועה.
מקורות מימון מגוונים
לאחים המוסלמים מקורות מימון גלויים וחסויים. חלק חשוב מהמימון השוטף של התנועה מגיע מ"דמי מנוי". בשנת 2010 עוד לפני הדחת מובארק היו לאחים המוסלמים כ-600 אלף חברים שהכניסו לקופת התנועה כ-60 מיליון לירות (כ-10 מיליון דולר) בחודש. מאז ובייחוד בשנת שלטונו של מורסי סביר כי מספר החברים הלך וצמח. לפי החלטת ראשי האחים המוסלמים כל חבר מן המניין יקצה 7% מהכנסתו (בין 100 ל-120 לירות) עבור מימון פעולות "הגמאעה".
מקור הכנסה קבוע נוסף שממנו נהנו האחים הן התערוכות שארגנו האיגודים המקצועיים שנשלטו גם בתקופת מובארק כמעט לחלוטין על ידי האחים המוסלמים. ההכנסות מתערוכות אלה למוצרי בר קיימא מגלגלות עשרות מיליוני דולרים בשנה. בתערוכות הללו מציעות חברות בתחום המסחר והשיווק, הנמצאות בבעלות תומכי האחים המוסלמים, את מוצריהן במחירים מוזלים דבר שמושך צרכנים רבים.
מקור חשוב נוסף למימון האחים הוא תרומות מחו"ל של ממשלות או אנשי עסקים או מוסלמים פשוטים תומכי הארגון, כולל אלה הנמצאים במדינות המערב וזאת באמצעות גופים איסלאמיסטים לגיוס כספים. השמועות בנושא זה גברו בשנתיים האחרונות כשהשם הבולט בהקשר זה הייתה קטאר.
תרומה חשובה נוספת היא מצידם של אנשי עסקים בולטים. בין אנשי העסקים ששמם נקשר במימון האחים המוסלמים ניתן למנות את המיליארדר יוסוף מסטפא, חיירת שאטר (האיש מספר 2 בתנועה) וחסן מאלכ שיצאו ונכנסו מהכלא בתקופת מובארק וראו חלק מנכסיהם מוחרם.
עם זאת, האחים המוסלמים הלכו והשתכללו עם הזמן, ורשמו נכסים רבים על שמות נשי המנהיגים או מקורביהם כדי להסוות את פעילותם ולהכביד על ניסיונות השלטון לחשוף את האינטרסים הכלכליים שלהם. חלק מההון נמצא כבר הרחק מידם של השלטונות בקהיר. לפי דיווחים שהופיעו בתקשורת, תנועת האחים המוסלמים מחזיקה בהשקעות בשווי של 2 מיליארד דולר לפחות בדובאי, בטורקיה ובהונג קונג וכן השקעות באגרות חוב בחו"ל.
מכל האמור לעיל ניתן להבין, כי ניתן לכלוא את מנהיגי התנועה, אך יהיה קשה ביותר לייבש את מקורותיה הכספיים.
דורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) www.infoprod.co.il