כל מה שמכבי ת"א רוצה להיות: הכירו את באזל
לא מזמן היא נחשבה לאימפריה לשעבר, שסבלה מבצורת תארים. ואז הגיע שינוי - השווייצרים לקחו מנהל מקצועי, דיברו על פרויקט, עבדו נכון וקטפו שלל אליפויות. מזכיר לכם משהו?. וגם: המבצר הביתי והכוכב המצרי. על היריבה הבאה של הצהובים במוקדמות הצ'מפיונס
כשמיץ' גולדהאר מדבר על מכבי ת"א הוא אוהב להזכיר את המילים "פרויקט ארוך טווח". לבנות בסיס, לזכות באליפות, אולי להשתלט על הליגה לכמה שנים וגם, במקביל, להתקדם יותר ויותר באירופה. עוד קצת בכל שנה. גולדהאר יודע, וכך גם ג'ורדי קרויף, שמכבי אף פעם לא תהיה כמו קבוצה ספרדית או איטלקית. המטרה שלהם, החלום, הוא משהו בסגנון של באזל - יריבת מכבי במוקדמות ליגת האלופות.
עוד ב-ynet ספורט:
- מה עשה מיץ' גולדהאר במהלך ההגרלה?
- את מי קיבלו הפועל ת"א, מכבי חיפה והפועל ר"ג?
- הקפיצה לחיים: סיפורה המרגש של קסידי קהאן
בשני העשורים שקדמו לשנות ה-2000 באזל הייתה אימפריה שווייצרית לשעבר. קבוצה גדולה, עם מסורת, שלא זכתה באליפות 22 שנים, יותר מתקופת הבצורת של מכבי. ואז הגיע שינוי. לקחו שם מנהל מקצועי, ועוד אחד. שינו את מערך הכושר. דיברו על פרויקט ועבדו נכון. מזכיר משהו? ב-12 שנים באזל זכתה ב-8 אליפויות, כולל 4 האחרונות. ואז גם הגיעו ספונסרים חזקים והצלחה באירופה. כן, באזל של היום היא מה שמכבי רוצה להיות בעוד עשור.
את השיא ראתה היבשת בשנתיים האחרונות. באזל נכנסה חזק לתודעה בעונת 2011/12 כשניצחה את מנצ'סטר יונייטד 1:2 (הייתה קרובה לנצח אותה גם במשחק הראשון באולד
טראפורד שהסתיים בתיקו 3:3) והדיחה את השדים האדומים כבר בשלב הבתים. בשמינית הגמר, אחרי ניצחון מפתיע 0:1, היא חטפה שביעייה מבאיירן מינכן והודחה. בעונה שעבר באזל טיפסה עד חצי הגמר של הליגה האירופית והפסידה לצ'לסי, שזכתה בתואר.
באזל קבוצה חזקה בכל אספקט של המשחק ואין לה נקודת תורפה בולטת או חולשה ממשית. שני יתרונות גדולים הם האוהדים המרשימים והמשפיעים במגרש הביתי, סיינט ג'ייקוב פארק (37.5 אלף מקומות, בעונה שעברה רק הפסד ביתי אחד בליגה), והעובדה שהקיץ, לפחות בינתיים, באזל לא השתנתה בכלל. אף שחקן משמעותי לא עזב והיחיד שהצטרף, המגן השבדי ממוצא איראני (נולד בטהרן) בראנג ספארי, כבר שיחק בקבוצה בעבר.
בתחילת העונה שעברה באזל נכנסה למשברון, שהוביל לפיטורי המאמן המצליח הייקו פוגל. המחליף שלו הוא בלם העבר של נבחרת שווייץ, מוראט יקין, שמשחק מעט הגנתי יותר. במקום ה-2-4-4 של פוגל עכשיו באזל משחקת בדרך כלל עם חלוץ אחד, הכוכב, הקפטן וחיית הרחבה מרקו שטרלר. השחקן החשוב ביותר יחד איתו הוא הבלם האוסטרי אלכסנדר דרגוביץ', שמבוקש על-ידי קבוצות גדולות באירופה ויש סיכוי סביר שיעזוב בקרוב. בשווייץ מעריכים שאולי דרגוביץ' יימכר עוד לפני המשחקים מול מכבי ואם כך יקרה זו בשורה מצוינת לאלופה הישראלית כיוון שדרגוביץ' הוא בסיס ההגנה של באזל ואין לו היום מחליף בעל ניסיון.
אולפן ynet ספורט מציג:
באזל כמובן יכולה לרכוש משהו. התקציב שלה גדול, מעל 50 מיליון פרנק שווייצרי השווים בערך ל-40 מיליון יורו, אבל לפני הקניות לשווייצרים חשוב קודם כל לשמור על השחקנים האחרים המבוקשים שלה. חוץ מדרגוביץ' מדובק בעיקר בקיצוני האדיר ולנטין שטוקר, שמחזיק בהצעות ממנשנגלדבך והמבורג. השוער המצוין יאן זומר, שהיה קרוב לחתימה בפיורנטינה, כבר הודיע שיישאר.
חוץ מהשמות האלה לבאזל יש עוד הרבה מה להציע.
פיליפ דגן הוא מגן ימני מצוין, פביאן פריי מחזיק באומנות את מרכז הקישור והארגנטינאי ראול בובאדיז'ה (שיחק עם גל אלברמן בגרמניה) מאוד מגוון בהתקפה. חשוב לשים לב גם לשני השחקנים המצרים של באזל, ובעיקר לכוח העולה מוחמד סלאח בן ה-21 שמשחק באגף ימין ונבחרת לכישרון השנה באפריקה בשנת 2012.
עם כל השמות האלה, הניסיון של באזל, וההמשכיות שלה, למכבי יהיה קשה מאוד להתקדם לשלב הבא. אבל גם אם מכבי באמת לא תעבור הם צריכים להמשיך ולהסתכל על היריבה שלהם כמודל. גם את באזל לא בנו ביום אחד.
לפנייה לכתב/ת 
