אכלתי חזיר שהוצג לי כבקר. עברתי עבירה?

שאלה:

אכלתי במסעדה לא כשרה. הזמנתי מנה של בשר רגיל, אבל קיבלתי מנת חזיר ללא ידיעתי ואכלתי אותה. האם מדובר בעבירה? מה עונשו של המחטיא? כיצד מתייחסים אליו?

תשובה:

שלום וברכה,

איסור אכילת חזיר הוא אחד מאיסורי האכילה שנצטוו בהם ישראל, כנאמר בתורה: "את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה, את הגמל והחזיר והארנבת והשפן" (ויקרא י"א, ד). יש לדעת, כי בדומה לזה, נצטוו ישראל גם שלא לאכול נבלות וטרפות, כלומר, גם בהמה טהורה (פרה, כבש וכדומה), שלא נשחטו ולא הוכשרו כדין – אסורים באכילה, וחומרת האיסור בכל אלה שווה.

יש מספר הסברים של חכמי ישראל לאיסורים אלה: יש המגדירים את כולם כ"חוק", כלומר, מצווה שאין טעמה ידוע, אלא שהתורה אסרה זאת. כך למשל נאמר בגמרא: "....

'ואת חֻקותי תשמרו' - דברים שהשטן ואומות העולם משיבים עליהן, ואלו הן: אכילת חזיר... ושמא תאמר מעשה תוהו הם - תלמוד לומר: 'אני ה'' - אני ה' חקקתיו, ואין

לך רשות להרהר בהן" (תלמוד בבלי מסכת יומא דף סז).

חכמים אחרים נתנו הסבר כללי לציווי של אכילה כשרה: "...כי יודע אלהים כי כל המאכלות שהרחיק מעמו אשר בחר יש בהם נזקים מצויים לגופים, אשר הם כלים לנפשות

לפעול בהם ולהתעלות על ידי מעשיהם הטובים, ועל כן הרחיקנו מהם למען יפעלו הנפשות פעולתן ולא ינעלו בפניהם רוע מזג הגופות וטמטום הלבבות..." (ספר החינוך,

מצווה קנד). כלומר, למאכלים האסורים ישנה השפעה שלילית על הגוף ועל הנפש היהודית.

"שונא אני את מגדלי החזירים"

עם זאת, בכל הייתה הדגשה מיוחדת על איסור אכילת חזיר, וכשרצו אומות העולם לכוף את ישראל לעבור על מצוות התורה, הכריחו אותם לאכול דווקא חזיר. כך למשל עשו

היוונים: "אז שלח המלך ספרים ביד מלאכים לירושלים ולערי יהודה ללכת אחרי חוקים זרים לארץ ... לטמא מקדש וקדושים. להקים במות והיכלים ופסילים להקריב חזירים

ובהמות טמאות ... ומי שלא יעשה כדבר המלך יומת" (חשמונאים א, א).

גם בעם ישראל היו וישנם גם היום אנשים רבים, שאינם מקפידים על קלה וחמורה, וגם לא בדיני כשרות – ועם זאת, הם נזהרים מאד מאכילת חזיר. כך למשל כתב ברל כצנלסון:

"לא ברור לי כיצד יסופר לילדינו ברגש ובטעם על מסירות נפש של אלעזר הזקן ועל חנה ושבעת בניה, אם עצם הדבר אשר עליו יצאו הם ליהרג אין לו אחיזה בחיים שלנו. ואיני יודע כיצד יסופר לילדים בהפלאה ובהערצה על גיבוריו הקטנים, על הקנטוניסטים אשר סבלו רעב ומהלומות ולא הביאו בשר חזיר אל פיהם...שונא אני את החזיר, אבל עוד יותר אני שונא את מגדלי החזירים". (פורסם ב"דבר" וצוטט ב"דברי הכנסת השלישית", כרך 20, עמ' 2389).

כך גם מדינת ישראל חוקקה חוק האוסר לגדל חזירים (תשכ"ב, 1962).

עבירה בשוגג

כל זה מסביר מאד את הרגשתך הרעה, אחרי שהתברר לך שנתנו לך במסעדה בשר חזיר, דבר שאת נמנעת ממנו, ובהחלט יש מקום רב להתלונן על בעלי המסעדה ולקנוס אותם.

האכילה של בשר החזיר נעשתה על ידך בשוגג ובלי כוונה, לכן, זו מוגדרת עבירה בשוגג החמורה בוודאי פחות מעבירה במזיד.

אמנם במקרה שלך, ההתייחסות קצת יותר

חמורה, שהרי בבואך למסעדה, לא התכוונת לאכול אוכל כשר, וזה בוודאי אסור. ייתכן, שהתיקון שלך, שגם יועיל לשפר את הרגשתך הרעה, יבוא אם תקפידי להבא יותר על ענייני כשרות, כך שלא תיגרם לך תקלה מסוג כזה.

לגבי בעלי המסעדה, חטאם חמור מאד; א. זו רמאות גדולה, גם מבחינה הלכתית, וגם מבחינה חוקית של המדינה. ב. זו הכשלה של אנשים כמוך, הנזהרים מלאכול בשר חזיר. ג. לפעמים זה עלול לגרום לבעיות בריאותיות. מסיבות אלו ונוספות, אין ספק שהבעלים עברו עבירה חמורה, כנראה בעבור רווחים קלים, וההתייחסות אליהם צריכה להיות בהתאם בתקווה שיבינו איזה דבר חמור עשו, יתנצלו על מעשיהם, ישלמו על כך, ובעיקר יתקנו את מעשיהם להבא. כל טוב. (משיב: הרב שמואל שפירא)