"סנדמן" בעברית: קם לחיים כמו עוף החול
הוא התחיל עם אקדח גז מרדים, ברא חלומות לילדים והפך לדמות איקונית בקומיקס האמריקני. חצי יובל אחרי שראתה אור, הסדרה המצליחה של ניל גיימן זוכה לתרגום עברי - ויוני זאבו חוזר אל "סנדמן" ולמהפכה שחולל
לכל מדיום יש את קאנון היצירות החשובות שלו - כאלה ששינו את הדרך בה אנחנו תופסים אותו, ואת האפשרויות הגלומות בו. "האזרח קיין" נחשב לקאנון בקולנוע. "הסופרנוס" - בטלוויזיה. בתחום הקומיקס, "סנדמן" מאת ניל גיימן היא חוברת מכוננת שעשתה היסטוריה. כעת, 25 שנה אחרי פרסום החוברת הראשונה, היצירה זוכה סוף-סוף לתרגום עברי ורואה אור בהוצאת כנרת זמורה-ביתן (בשני חלקים, שהראשון מביניהם כבר הגיע לחנויות הספרים).
- צייר לי שואה: מלחמת העולם השנייה בקומיקס
- ביכורים מאויירים: הופעת הבכורה של גיבורי העל
- בין הדפדופ לזפזופ: כשהקומיקס עובר לטלוויזיה
"סנדמן", שגם חצי יובל אחרי שנולדה עמדה בראש מצעדי המכירות וכיכבה בפרויקטים טלוויזיוניים שונים, מזוהה מאוד עם הכותב ניל גיימן - שכתב גם תכנים נוספים אחרים. אבל איש החול האמיתי החל את דרכו דווקא כחזון של אדם אחר.
גיימן, כותב צעיר ורעב, קיבל את הזדמנות חייו: לכתוב מחדש את דמותו של "סנדמן" (איש החול) שנראתה לראשונה בחוברת קומיקס משנות ה-30 שכתב גרדנר פוקס. המשימה ניתנה לגיימן על ידי קרן ברגר, מי שהיתה העורכת הראשית של הוצאת ורטיגו, חברה-בת של DC קומיקס.
שיר ערש ביזארי
"סנדמן" המקורי היה גיבור על שצויד באקדח שיורה גז מרדים, ולכן קיבל את שמו בהשראת הדמות המיתולוגית מסיפורי הפולקלור האירופי (אותם שיחזר סופר הילדים המפורסם הנס כריסטיאן אנדרסן), שמרדים ילדים ומבטיח להם חלומות טובים (או רעים) באמצעות חול קסום אותו הוא מפזר בעיניהם העצומות.
לגיימן היה חזון שונה לחלוטין בעבור הדמות שנדרש להחיות, והוא בחר להציג אותה באופן שונה מאוד מאיך שיוצגה בקומיקס עד כה - וגם מאיך שדמויות יוצגו ככלל במדיום. קרן ברגר זיהתה את הפוטנציאל שטמון ברעיון, ואישרה את אופיה החדש של הדמות, שעתיד היה לטלטל את התעשייה כולה.
"סנדמן" של גיימן לא היה גיבור על בתחפושת ומסיכה. בהתבסס על מקורותיו המיתולוגיים והספרותיים, הוא ברא אותו מחדש כשליט החלומות, ועל כן קרא לו "חלום" - אחד ממשפחה של שבעה אחים, שייצגו כל אחד מהם ממד אחר של העולם, כגון חלומות, גורל ומוות. דרך דמותו החדשה הציג גיימן לקוראים עולם של פנטזיה וקסם, אלים ושדים, שהסתמך על מקורות רבים - ביניהם מיתולוגיות וסיפורי עמים מכל העולם, ספרות יהודית ונוצרית, ואפילו כתביו של וויליאם שייקספיר.
ההשפעות מכלל העלילות הללו לא הסתכמו רק באופי הסיפורים, אלא גם בסגנון בו נכתבו. בקומיקס של גיימן יש משחק חוזר ונשנה בשפה האנגלית. הדמויות שלו מדברות בשפה גבוהה יותר משל חוברת קומיקס ממוצעת.
ב"סדנמן" גיימן יצר עולם עשיר, מוזר ומרתק - אך השכיל לאכלס אותו גם בדמויות "רגילות" עם בעיות אמיתיות, שניתן בקלות להזדהות איתן. כך הפך את האשליה החדישה שארג למציאותית ונגישה הרבה יותר. מי שסייעו במכירת האשליה היו צוות האמנים שעבדו עם גיימן. כל תת-סיפור שהרכיב את העלילה, צויר על ידי אנשים שונים. בזכות החלוקה הזאת, כל פרק קיבל אווירה מעט שונה, שמשתייכת באופן מקורי לעולם הבדוי של גיימן.
אי אפשר לדבר על האמנים שעבדו על הסדרה בלי להזכיר את דייב מק'קין - צייר בריטי שתרם את כל הכריכות לחוברות "סנדמן", שאוירו באמנות סוריאליסטית שכמותה לא ראתה התעשייה עד אז. הכריכות הייחודיות של מק'קין, למרות ההבדלים הסגנוניים שבתוך החוברות, בידלו את "סנדמן" מבחינה חזותית מכל קומיקס אחר.
מלאכת התרגום לעברית של יצירה שהמילה הכתובה וההשפעות שלה משחקות בה חלק גדול לא פחות מהאיור היא אתגר לא פשוט. חלקים שלמים בקומיקס, שהוא למעשה מעין רומן גרפי, כתובים בחרוזים. השמות של חלק מהדמויות הם בעלי משמעות כפולה, ולכן חלק מהקסם הולך לאיבוד בתרגום (למשל, העובדה שכל שמות אחיו של "סנדמן" באנגלית מתחילים באות D, ובתרגום לעברית הדבר לא ממש מתאפשר).
"כמו רוב הסופרים הטובים, גיימן לא מתחשב במתרגמים", אומר דידי חנוך, שתרגם את הכרך הראשון של סנדמן: "הקדמות ונעימות ליליות". "התרגום היה עבורי חוויה מאתגרת, בעיקר בגלל תחושת הייראה. כשאתה מתעסק עם קלאסיקות, זה מפחיד. במיוחד כשמדובר בקלאסיקות שנמצאות גם בקאנון האישי שלך".
על עבודת התרגום הקשה, הקלה השיחה שניהל חנוך עם גיימן עצמו, בנוגע לסוגיית תרגום
שמה של הסדרה כולה. "הייתי צריך לקבל שתי החלטות: הראשונה היא איך לתרגם את
שם הספר - זאת היתה החלטה קלה. 'סנדמן' הוא שם איקוני, כמו 'סופרמן' או 'ספיידרמן'. ההחלטה השנייה, והמסובכת יותר, נגעה לפעמים המעטות מאוד בהן השם 'סנדמן' מוזכר בתוך הספר (בדרך כלל דמותו מכונה 'חלום' או 'מורפיאוס')".
כאן בחרו גיימן וחנוך בדרך הפשרה: בבועת הטקסט הראשונה בה מוזכר השם, הם דחסו פנימה את שתי האפשרויות, וכתבו 'סנדמן, איש החול' - ולאחר הראשונה, בחרו ב'איש החול', כי הרי גם לחול עצמו תפקיד חשוב בעלילה. "כיוון שדמותו של 'איש החול' מוכרת במידה מועטה בארץ מסיפוריו המתורגמים לילדים של אנדרסן", מסביר חנוך, "חשבנו שזו פשרה סבירה".
על השאלה האם בכלל יש צורך בתרגום של סדרה שהחלה את חייה בשנות ה-80 ונשארה שם, מגיב חנוך: "אנחנו יודעים שיש ביקוש גדול לקומיקס מתורגם לנוער. ההצלחה האדירה של סדרות ספרים אחרות הוכיחה את זה, ובמידה רבה סללה את הדרך ל'סנדמן' העברי".
