אין מענה לאבולוציה של האקדחים

אקדח שהודפס במדפסת תלת מימד, שפותח במסגרת פרויקט שיתופי מעלה תהיות חשובות ושאלה אחת גדולה: האם אכן העתיד הפך הווה מסוכן? בעקבות חשיפה כי ניתן להכניס אקדח כזה למשכן הכנסת, מקיימת ועדת המדע באותו משכן, דיון לגבי הסכנות שאורבות בעקבות הטכנולוגיה הזו.

האקדח המושבת של צזנה(צילום: אהוד קינן)

אקדח בבית

"מי שבאמת רוצה היה יכול ליצור לעצמו אקדח בבית גם פעם", הסביר בראיון ל-ynet ד"ר רועי צזנה מהיחידה לחיזוי טכנולוגי וחברתי באוניברסיטת תל אביב שגם נוכח בדיון והביא עמו אקדח שהדפיס באמצעות מעבדה. האקדח של צזנה מושבת והובא לדיון ללא קליעים. צזנה סיפר כי המאבטח החרים לו את האקדח והחזיר לו אותו לדיון רק לאחר שבדק אותו.

"כרגע אין פתרונות", הסביר אז צזנה, "כשאתה מחפש פתרונות אתה כובל את עצך להווה. כשיצרו את החרב הראשונה אמרו אותו דבר. וגם כשיצרו את המעדר הראשון אמרו שיהיה אפשר לנתץ עם זה גלגלות. זה המצב החדש ואני לא מרוצה מזה כי זה נותן כוח בידיים של כל בן אדם, במיוחד כשהאקדחים ישתכללו".

"אקדח שהורג"?

יושבת ראש ועדת הפנים, חברת הכנסת מירי רגב, הציגה את הכתבה של אורי אבן מצינור לילה, ואמרה כי הצליחו להכניס לכנסת "אקדח שהורג".  האקדח שאבן נעזר בו בתחקיר והחדיר אותו לכנסת, היה מבוסס על תרשים של קודי ווילסון, סטודנט בן 25 מטקסס, שעיצב את האקדח הראשון שמיוצר כמעט כולו על ידי מדפסת תלת ממד, אך הוכנס ללא קליע.

ווילסון הפיץ את התרשים של האקדח בפורמט שמאפשר לכל מי שיש ברשותו מדפסת כזו, שעלותה כ-8,000 דולר, להדפיס לעצמו חלקים מפולימר ולהרכיב אקדח כזה, בתוספת נקר שעשוי ממסמר פשוט - שלא מתגלה בגלאי מתכות. אקדחים כאלה לא מושלמים, ועשויים להתפוצץ לאחר השימוש. כמו כן, בשביל להשתמש בהם יש להביא קליעים שעשויים להתגלות בבדיקות אבטחה.

סינרג'י RM וחברת סופאד שעוסקות בשיווק מדפסות כאלה בישראל נכחו בדיון. מיכאל ליברוס מסינרג'י אומר שהמדפסות הן כבר מוצרי מדף, וכי אפשר לקנות ללא פיקוח את המדפסת ואת חומרי הגלם הפלסטיים. צזנה אמר בדיון שיש גם בארץ מעבדות של חובבים שאשפר לקנות מהם חלקים באלפי שקלים להרכבת מדפסת. זיו שדה הסביר שסכנה נוספת היא היכולת להסוות כלי נשק באמצעות עיצובים אחרים. שדה הדגים, עקרונית, את הדפסת חלקי האקדח אך הסביר כי התהליך הכולל אורך יותר מ-20 שעות.

מדפסת תלת מימד(אהוד קינן )

הנושא מאתגר

צזנה אמר שגם בעבר היה ניתן ליצור אקדח מאולתר מצינור. אך זו לא הבעיה לדעתו. הוא אומר שהבעיה היא שניתן לפתח את האקדח הלאה ולשפר אותו. צזנה אומר שכלי הנשק יהיו יותר משוכללים וצריך לחשוב חצי שנה קדימה, וכי יהיה קשה לזהות את כלי הנשק.

תמר זנדברג שאלה בדיון אם השיח סביב המדפסות היא ייצור של נשק, או שזה תוצר לוואי. צזנה אמר שיש סוגים שונים של מדפסות, אך רגב ביקשה לקחת את הדיון לכיוון אפשרויות האבטחה. אהרון אקסול, ראש אגף מבצעים במשטרה אמר כי הנושא מאתגר, יוקם צוות שיבדוק את העניין, אך לא הציג פתרונות מידיים לנושא.

מפקד יחידת אבטחת בכירים בצה"ל אמר אף הוא כי הנושא "מאתגר", וכי המענה הראשון לבעיה הוא במערך הבידוק "בכל מיני פעולות שאנחנו עושים". לדבריו נכנס עיתונאי ולא מחבל. רגב לא קיבלה את ההסבר ואמרה שבאופן עקרוני כל אחד יכול להכנס. הוא הסביר שיש מערך בידוק, מודיעין, שיקוף ואמצעים אחרים. לדבריו הבדיקות הללו נותנות מענה לרוב האיומים.  רגב, שהייתה דוברת צה"ל שאלה מי אחראי לכל תחום האבטחה במדינת ישראל, וקיבלה מענה שכל גוף אחראי לתחומו.

יוסף גריף, קצין הכנסת אמר שעם האמצעים שקיימים היום קשה לזהות את האקדח הזה. לדבריו העניין נכנס לתודעתם של המאבטחים. "הבידוק מתבצע לא רק על ידי האמצעים הטכנולוגיים, אבל להגיד שיש מענה לאיום הזה? לא". צזנה אמר כי אין טעם ברגולוציה והגבלה של מדפסות כאלה, וכי צריך לחשוב על קונספט האבטחה מחדש.

האם אפשר לירות ללא קליע?

רועי צזנה אומר כי אקדח ללא קליע ואבק שריפה אמנם יהיה פחות קטלני איך האבולוציה של כלי הנשק תאפשר ליצור כלי אקדחים עם קפיץ חזק מאוד או רובה אוויר שיוכל להיות קטלני. ליאור נדיבי, מומחה לנשק ולשעבר קצין מעבדת נשק במחלקה לזיהוי פלילי במשטרה, שהוזמן לדיון אמר כי ישנם רכיבי אבק שריפה מוצקים שככל הנראה לא יתגלו בגלאי אבטחה.