העליון ידון בנוהל מסתננים: "לא אצלנו בבית"
העליון ידון בהחלטת המחוזי בב"ש שלא לשחרר אזרח זר שנכלא במסגרת הנוהל המעורפל המאפשר לכלוא מסתנן רק על סמך חשד ל"פגיעה בסדר הציבורי". לפסיקתו עשויות להיות השלכות, קרובים של נפגעי פשעי מסתננים יקחו חלק בהליך. משפטנים מחו: "זה נוהל שרומס זכויות אדם בסיסיות"
עוד חדשות ב-ynet:
גלילי ביקשה להצטרף כ"ידידת בית המשפט" ל"בקשת רשות ערעור" שהגיש מוקד הסיוע לעובדים זרים על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע שלא לשחרר מבקש מקלט שנכלא במסגרת "נוהל הטיפול במסתננים המעורבים בפלילים". אל הבקשה לרשות הערעור, שבה ידונו מחר (יום ה') שופטי בית המשפט העליון ושלה עשויה להיות השלכה על חוקיותו של הנוהל כולו, ביקשו להצטרף גם המרכז למדיניות הגירה ותושבים נוספים של שכונות בדרום תל-אביב, בהם קורבנות נוספים של פשעי מסתננים ומבקשי מקלט. "ביטולו של הנוהל יפגע אנושות בביטחון התושבים בדרום תל-אביב ובמדינת ישראל כולה", אומרת אורלי יוגר, מנכ"לית המרכז, שעברה בעצמה ניסיון תקיפה בידי אזרח זר.
הנוהל, המאפשר כליאה ממושכת של מסתננים ומבקשי מקלט על סמך חשדות בלבד, עודכן על-ידי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בתחילת החודש. קודם לכן קבעו תקנות רשות האוכלוסין וההגירה כי ניתן להעביר למתקן כליאה רק מסתננים ומבקשי מקלט החשודים בביצוע עבירות המסכנות את ביטחון המדינה או את שלום הציבור. מעתה, מספיק שיהיו חשודים בעבירה ש"יש בה משום פגיעה ממשית בסדר הציבורי" - הגדרה רחבה, שמתייחסת גם לעבירות רכוש במדרג נמוך. המשמעות היא שכעת ניתן לשלוח אדם למעצר ממושך גם במקרים של חשד לגניבת מכשירי טלפון ניידים ואופניים, חשד לעבירות זיוף ובפרט זיוף של אשרות ורישיונות, וחשד לעבירות אלימות ובהן איומים ותקיפה.
ארגוני זכויות אדם ועשרות משפטנים, בהם שופטים בדימוס, מתחו לאחרונה ביקורת נוקבת על הנוהל, שבמסגרתו נכלאו עד כה יותר מ-500 מבקשי מקלט ומסתננים. הם קראו לבטלו וכתבו לווינשטיין: "מדובר בנוהל שרומס ברגל גסה זכויות אדם בסיסיות". בעוד התושבים ביקשו להצטרף להליך כדי להבהיר שאין לבטל את הנוהל, הסניגוריה הציבורית ביקשה בהליך בלתי שגרתי להצטרף לערעור כדי להבהיר שהנוהל אינו חוקתי ושיש לבטלו. יש לציין כי המדינה מתנגדת לבקשת הסניגוריה.
"תומך בכליאה כאקט של אין ברירה"
גלילי אומרת שהיא מוטרדת פחות מהפגיעה בזכויותיהם של מבקשי המקלט והמסתננים בעקבות אישור הנוהל החדש, ויותר מהכאב שלא מרפה. "אמא שלי הייתה אישה בת 68 שמעולם לא עשתה רע לאף אחד. כל חייה היא גרה בשכונה וביום שגרתי אחד היא בסך הכול הלכה בבוקר למכולת ופשוט נרצחה על-ידי אדם שבכלל לא היה צריך להיות כאן, אבל הרס חיים של משפחה שלמה".
בדומה לגלילי ביקש גם ל', שבני משפחתו הותקפו על-ידי נתין סודני בשכונת יד אליהו בחודש מרס, להצטרף להליך. "עם כל האהדה וההומניות, מחנה הפליטים לא יכול להיות אצלנו בבית", הוא אומר, "אני לא מאשים את המסתננים ומבקשי המקלט באופן קולקטיבי אלא את המדינה. אם מישהו היה משחרר כאן 100 טיגריסים לא הייתי מאשים את הטיגריסים אלא את מי
ששחרר אותם. הכעס והביקורת שלי הוא על הממשלה, אנחנו לא מקבלים נתונים על הפשיעה ולא רואים מספיק אכיפה".
"אני מתנגד לחלוטין לכליאה של אנשים על בסיס חשד, אבל המצב לפי מיטב הבנתי כתושב האזור הפך לבלתי אפשרי", אומר ל', וטוען שתמיכתו בנוהל היא "אקט של אין ברירה". "הילדה שלי לא בטוחה והמשפחה שלי לא בטוחה", הוא אומר, "הנוהל אמנם בעייתי ויש לי בעיה מוסרית איתו, אבל איש בממשלה לא מגן עלינו. אנחנו חייבים לתמוך בנוהל שיגן על הילדים שלנו, זמנים נואשים מצריכים מעשים נואשים. לא יכול להיות שהגענו למצב שבו רעייתי צריכה לנסוע ברכב עם דלתות נעולות בגלל פחד".
ל' מספר שתקיפת ביתו גרמה להקצנה בדעותיו: "דווקא בגלל שהם הגיעו ממקומות כל כך קיצוניים ומנורמות תרבותיות ומוסריות שונות משלנו, אני מרשה לעצמי לעשות הכללה ולומר שהם גם מסכנים וגם מסוכנים. לדבריו, "באמצעות התמיכה בנוהל הזה אני רוצה למנוע את את המקרה הבא שבו ילדה תותקף. אני לא רוצה שעוד אבא אחד יסבול. הילדים שלי לא חונכו לגזענות, אבל היום כשהם עוברים ברחוב בתל אביב הם מתכווצים. אני לא רוצה שהם ימשיכו לפחד".
לפנייה לכתב/ת 
