הכל מחובר: האינטרנט של הדברים

נסו לחשוב לרגע כמה מוצרים יש ברשותכם שמחוברים לאינטרנט. לפני כעשור, סביר להניח שהתשובה על כך היתה אחד: המחשב הביתי בלבד. כיום, המספר עולה בעשרות מונים: המחשב הנייד, הטלפון החכם, הטאבלט, הטלוויזיה החכמה, מכשיר הניווט שברכב. אל רשימה זו הצטרפו בשנים האחרונות גם שעונים, משקפיים ואפילו המקרר. כבר ב-2008, מספר החפצים שהיו מחוברים לאינטרנט עלה על מספר האנשים, ועד 2020, צפויים להיות כ-50 מיליארד חפצים שכאלו, כשישה חפצים לכל אדם באוכלוסיית כדור הארץ העתידית.

הפוטנציאל הוא בלתי נדלה: פרוטוקול התקשורת של האינטרנט IPV6, שנכנס בשנים האחרונות לשימוש, מאפשר להקצות מספר חיבורים רב יותר ממספר האטומים על הפלנטה. נתונים מדהימים אלו מתרגמים היום לאחד הרעיונות הלוהטים ביותר בתעשיית הטכנולוגיה והרשת: "האינטרנט של הדברים" (Internet of things או iot).

הפרה עם האינטרנט

הרעיון של אינטרנט של הדברים מדבר על חיבור רשתי של חפצים יומיומיים לרשת ואחד לשני: מעין היתוך של העולם האמיתי והווירטואלי על מנת ליצור מערכת עצבית לפלנטה, שתורכב ממכונות ומכשירים שונים שידברו ביניהם, ללא כל צורך במגע יד אנושית.

לא מדובר רק במכשירים שמחוברים לאינטרנט באופן ישיר, אלא באינספור חיישנים קטנים ובלתי מורגשים. כבר היום כדור הארץ מרושת במיליוני חיישנים שונים שמזרימים כמויות אדירות של מידע: מערכת המים מווסתת זרימה ולחץ בצינורותיה, ערים מנטרות תנועת כלי רכב ורמזורים ומצלמות אבטחה ורשת צופות בכל המתרחש. החיבור לרשת נמצא כמעט בכל מקום, גם במקומות לא צפויים בעליל: כך למשל, סטארט-אפ חקלאי בשם Sparked משתמש בחיישנים אלחוטיים על עדרי פרות, על מנת לנטר את בריאותן. כל פרה שכזו מייצרת כ-200 מגה של מידע בשנה. הנתונים מהחיישנים השונים נאגרים ויוצרים מאסה אדירה של מידע, שרק מחכה להיות מופקת באופן אינטליגנטי.

בקרוב בפס רחב(צילום: איי פי)

אם נפשט לרגע את הדברים לרמה המעשית, נסו לחשוב על התרחיש הבא של בית חכם: מדובר בבוקר אופייני, והפגישה שלכם בעבודה נדחתה ב-15 דקות. תוכנת הניווט יודעת שהתרחשה תאונה בנתיב הרגיל שלכם, ולכן היא כבר מתכננת נתיב חלופי שלא לוקח יותר זמן. כל הנתונים האלו מועברים לשעון המעורר הביתי, שבתגובה, מאחר את ההשכמה ב-10 דקות, וגם מורה למים החמים במקלחת ולמכונת הקפה להתעכב בכ-15 דקות נוספות.

הבית שימדוד לכם לחץ דם

חזון האינטרנט של הדברים נוגע בשלושה מעגלים עיקריים: גוף האדם, הבית, והעיר. במעגל הראשון, בריאותו של אדם ממוצע בעולם המרושת תהיה מנוטרת לחלוטין. מכשירים שונים ידעו לעקוב אחר תפקודי הלב, השרירים ואחוז השומן שלנו, לתת לנו אבחון ראשוני, ואפילו להמליץ למקרר החכם על תפריט שיטיב לבריאותנו. המערכת תהיה מחוברת לשירותי ההצלה, ואף תדע לתת המלצות לטיפול רפואי ראשוני במקרי חירום. בתערוכת CES האחרונה כבר הוצגו עשרות גאדג'טים שנועדו לדאוג לבריאות האנושית, ולכל אלו פוטנציאל להתחבר לרשת.

"הבית החכם" הינו מושג שקיים עימנו כבר מספר שנים, אולם האינטרנט של הדברים יהפוך אותו למתוחכם עוד יותר: בסופו של יום עבודה מפרך, ידע הבית לקרוא את לחץ הדם של גופכם ולנגן מוזיקה מרגיעה בהתאם. המקרר החכם יודע כבר היום לעקוב אחרי תאריך תפוגה של מוצרים ולהתריע על מוצרים חסרים ברשימת הקניות החביבה עליכם. המיטה תדע לעקוב אחר מצב השינה שלכם, להיות רכה או נוקשה בהתאם להעדפותיכם והחדר החכם ידע לווסת את המיזוג בהתאם לטמפרטורות גופכם. קמפיין הקיקסטרטר Wigwag מגייס כבר היום ממון כדי לגרום לחזון הזה להתממש.

עיר חכמה וירוקה

רעיון "העיר החכמה" קורם עור וגידים בימים אלו ממש. העיר סונדגו בדרום קוריאה מתעתדת להיות העיר החכמה הראשונה בעולם, ובנייתה אמורה להסתיים בשנת 2015. העיר, שנדמה שיצאה היישר מחזון "הסופר מדינה" האורווליאני, נבנית על אי מלאכותי במימי הים הצהוב. העיר תכיל מיליוני חיישנים אלחוטיים, תהיה מקושרת כולה לרשת, ותכיל מערכות תקשורת מתוחכמות שתאפשר לכל תושביה לתקשר בקלות על גבי מסכים.

גירסה ציונית יותר הינה העיר המדברית חלוצה, שמציעה חיבור אוניברסלי לרשת, מערכת פינוי זבל תת-קרקעית, מערכת אנרגיה ירוקה ואפילו דיור בר השגה. דוגמאות נוספות ליישומי IOT בערים ניתן לראות בלוס אנג'לס, שם קיימת מערכת חנייה חכמה; בוושינגטון, שם הותקנה מערכת אקוסטית מיוחדת שנועדה לזהות קולות ירי ולהצביע על מיקומם; ובסלמנקה בספרד, שם מערכת ניטור זיהום מיוחדת מותקנת על הכבישים, במטרה לזהות קשר בין רגולציה תחבורתית לאיכות הסביבה.  החזון לא גם עוצר ברמת העיר: חברת CISCO מקימה את מערכת Plantey skin המורכבת מאלפי חיישנים שונים על גבי הפלנטה שנועדו לחזות שינויי אקלים גלובליים.

האם העתיד הוא ב-2020 או 1984?

אולם לא הכל ורוד בעולם המרושת והעתידי, ורעיון האינטרנט של הדברים זוכה לקיתונות של ביקורת מכל קצוות הקשת הרעיונית, החל מאנשי ביטחון ועד פילוסופים ואתיקנים. כך למשל, ראש הסי.איי.איי לשעבר, דיוויד פטראוס, קבע בתחילת 2012 כי רעיון "הבתים החכמים" הינו אוצר של ממש לאנשי ריגול, ועומד, לדבריו, "לשנות את תפישת הסודיות שלנו". לפי פטראוס: "חפצים בעלי עניין יאותרו, יזוהו, ינוטרו וישלטו מרחוק באמצעות טכנולוגיות כגון זיהוי תדרי רדיו, רשתות חיישנים, שרתים מזעריים, וכולם יחוברו לדור הבא של האינטרנט באמצעות מחשבים רבי עצמה בעלות נמוכה". במילים אחרות, יתכן מאוד שבעתיד מכונת הכביסה שלכם תהפוך לאוזניים של סוכנויות הריגול בביתכם.

בעולם המרושת, וירוס מחשבים פשוט יכול להפוך לסכנה של ממש: כך למשל ב-2011, דווח כי מערכות השליטה מרחוק של צי המזלט"ים האמריקני נדבקו בוירוס, שהתגלה כלא מזיק. לעומת זאת, בתחרות מזל"טים לחובבים שנערכה בשנה שעברה, המזל"ט המנצח היה מכשיר זדוני שהדביק את מזל"טי האויב בוירוס שגרם להם לאבד שליטה ולהתרסק.

הרעיון גם סופג ביקורות מפילוסופים, אנשי מדעי החברה ואפילו אנשי טכנולוגיה. כך למשל איש העסקים והיזם אנדרו קין, מבקר חריף של תרבות הרשת הנוכחית, קובע: "אנחנו פגומים כמין ועלינו להישאר כך (...) עלינו ליצור בעתיד אזורים נטולי רשת. ואנחנו לא צריכים מקרר-אינטרנט. עלינו לקחת אחריות להחליף בעצמנו את החלב שהוא נגמר. בסופו של יום, מדובר בהחלטה כיצד ניראה כבני אנוש". פיטר פול ורביק, פרופ' לפילוסופיה מהולנד, קובע כי כבר היום הטכנולוגיה משפיעה על קבלת ההחלטות המוסרית שלנו, ובעתיד תהיה לה השפעה מהותית על אוטונומיית האדם ופרטיותו. מאידך, קולות אחרים טוענים כי האינטרנט של הדברים הינו רעיון חיובי, אשר יוכל ליצור בעתיד מעין מערכת עצבית אוטונומית לכדור הארץ, וכך יתאפשר לנו להתחבר ל"קול הפנימי" והאבוד של הפלנטה שלנו.

העשור הקרוב הינו הקריטי להתממשות הרעיון המהפכני, ויגלה לנו האם מדובר בהתממשות אוטופיה חלומית, דיסטופיה רודנית או סתם באז מוגזם של אנשי הטכנולוגיה. בינתיים, אני מעדיף לדמיין את "הכוכב החי" שלנו, כרובוטריק-כוכב לכת העצום "יוניקרון".