נוהל מעצר המסתננים: אין הכרעה בחוּקיוּת
שופטי העליון קבעו כי המדינה תבחן מחדש את הראיות הנוגעות לסודני שכלוא זה 9 חודשים. השופטים גם דחו את הבקשה לדון בחוקיות הנוהל שמאפשר לכלוא מבקשי מקלט ללא הגבלת זמן וציינו כי הדיון בנושא יתקיים בהליכים אחרים שבהם עוסק ביהמ"ש
בית המשפט העליון דחה הערב (יום ה') את ההכרעה בנוגע למבקש המקלט מסודן שכלוא זה תשעה חודשים מתוקף "נוהל הטיפול במסתננים המעורבים בהליך הפלילי". את הערעור בשמו של מבקש המקלט הגיש מוקד הסיוע לעובדים זרים. שופטי העליון: סלים ג'ובראן, עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז, קבעו כי המדינה תבחן מחדש את הראיות הנוגעות לכליאת המערער ואת האפשרות לשחררו ותעדכן את בית המשפט בעוד שמונה ימים.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
ההתרסקות באילת: ייתכן שרוח חזקה גרמה לאסון
שלט של חיזבאללה בגבול: "אנחנו באים"
בנוסף דחו השופטים את בקשת מוקד הסיוע והסנגוריה הציבורית לדון בחוקיותו של הנוהל, המאפשר לכלוא מבקשי מקלט ללא הגבלת זמן, ללא משפט ועל סמך חשדות בלבד - וקבעו כי הדיון בנושא יתקיים באחד ההליכים האחרים התלויים ועומדים בפני בית המשפט העליון. בעניין מבקש מקלט נוסף השופטים טרם קיבלו החלטה.
בית הדין לביקורת משמורת ולאחריו בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחו את עתירות שני מבקשי המקלט להשתחרר ממעצר. אחד הכלואים, שמיוצג על ידי עו"ד אסף וייצן ממוקד הסיוע לעובדים זרים, נעצר לפני תשעה חודשים בחשד לתקיפה של סודני אחר, על סמך תיאור של המתלונן.
החשוד טוען כי הוא כלל לא מכיר את המותקף, אך המשטרה לא נענתה לבקשתו לערוך עימות ביניהם. העצור השני, שאותו מייצגת עו"ד סמדר בן נתן, נעצר לפני 10 חודשים בחשד להחזקת רכוש גנוב. הוא נתפס כשברשותו שבעה טלפונים ניידים ומחשב נייד. פרקליטתו ציינה כי מרשה הסביר לשוטרים שהוא מתקן טלפונים ומחשבים, והציע למסור להם פרטים של כל בעלי המכשירים, אך גם כאמור לא שוחרר.
"התושבים הקרובים ימשיכו לספוג"
"יש קבוצה גדולה , הם ימשיכו לקבל רישיונות ישיבה כאילו לא קרה כלום, התושבים שקרובים להם ימשיכו לספוג את המכה כי זה אולי עבירות קטנות, אבל הן הופכות את החיים שלהם לגיהינום, והעבריינים לא מוצאים אותם והם לא נתפסים ולא ממצים את הדין איתם - האם זה ראוי במדינת שלטון חוק?" תהתה בדיון עו"ד יוכי גנסין, מנהלת תחום עניינים מנהליים בפרקליטות.מנגד, עורכי הדין אסף וייצן ממוקד הסיוע לעובדים זרים ויונתן ברמן מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים, שעתרו בשם אחד ממבקשי המקלט, אמרו כי "הנוהל מכוחו עצורים במעצר מנהלי ללא משפט חשודים שאין די ראיות כדי להעמידם לדין מפורר את יסודות שלטון החוק ויוצר מערכת ענישה נפרדת למבקשי מקלט".
עו"ד גנסין אמרה בדיון כי הדיווחים בתקשורת שלפיהם מאות מסתננים ומבקשי מקלט עצורים בהתאם לנוהל אינם נכונים. לדבריה, מתוך 185 המוחזקים במעצר במתקן הכליאה סהרונים על פי הנוהל, 50 מהגרים חשודים בביצוע עבירות ולא הועמדו לדין ו-135 שהועמדו לדין או סיימו לרצות עונש מאסר ולא שוחררו. "זה ממש לא מאות, וודאי לא מאות אנשים שלא הועמדו לדין ולא הורשעו", הדגישה.
יצוין כי בדיון שנערך בוועדת הפנים של הכנסת לפני כחודשיים, מסר נציג המשטרה שכ-500 מסתננים ומקשי מקלט כלואים לפי הנוהל. ארגוני זכויות אדם טענו היום כי הנתונים שמסרה עו"ד גנסין בשם המדינה חלקיים ומתבססים על מספר המסתננים ומבקשי המקלט הכלואים במתקן הכליאה סהרונים בלבד.
אל הבקשה לרשות ערעור, שבה דנו היום שופטי העליון ושלה עשויה להיות השלכה על חוקיותו של הנוהל כולו, ביקשה להצטרף בהליך בלתי שגרתי גם הסנגוריה הציבורית, שנציגיה טענו היום נגד חוקיות של הנוהל הפוגע לדבריהם בזכויות אדם בסיסיות.
המדינה התנגדה לבקשת ההצטרפות של הסנגוריה הציבורית בטענה כי זו חורגת מסמכותה. להליך ביקשו להצטרף גם "המרכז למדיניות הגירה" ותושבים נוספים של שכונות בדרום תל-אביב, ובכללם קורבנות של מעשי פשע שביצעו מסתננים ומבקשי מקלט. "התושבים הופקרו וזכותם לביטחון גוברת על שיקולים פוליטיים", הסבירה אורלי יוגר, מנכ"לית "המרכז למדיניות הגירה".
לפנייה לכתב/ת 
