הרשעת הרב אלון: אי אפשר להדיח אדמו"ר
הרשעת הרב מרדכי אלון כנראה סותמת את הגולל על האפשרות שיחזור לקונצנזוס, אך גם היא לא תאחד את הציבור הדתי בשאלת היחס אליו והאמון ב"פורום תקנה". המגזר יישאר מפולג, והאדמו"ר יישאר אדמו"ר
לפני יותר מחמש שנים דיווחתי על קולות ראשונים של חזרה לפעילות ציבורית מצד הרב מרדכי אלון, לאחר שנה וחצי של הפסקה. שלושה חודשים אחר כך פרסמתי כי פוליטיקאים דתיים מציעים לרב אלון להתמודד על ראשות החינוך הממלכתי-דתי. רב מוכר שפגש אותי באותה תקופה סיפר כי קרא את שני הדיווחים, ורק המליץ: "אל תכתוב עוד על קאמבק של הרב מוטי - ואל תשאל אותי למה. פשוט מחק לעצמך אותו מהראש".
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
מאז הרב אלון לא נמחק, אבל הוא בהחלט קצת נשכח ובהמשך גם הודחק – וזה קרה הרבה לפני הרשעתו הבוקר במעשה מגונה בקטין. לפני שבע שנים בדיוק, כשהוא בשיא הקריירה, הדהים הרב כאשר עזב את כל עיסוקיו ויצא ל"שנת שבתון" מסתורית. כשזו הפכה לשנתיים הציבור הדתי עוד התגעגע ושאל שאלות, אבל בשלישית כבר התרגל לחסרונו. רק בשנה הרביעית חשף "פורום תקנה" את הסיבה - פרשיית מין שהרב במרכזה. התגובה, אחרי ההלם והזעזוע, הייתה - כאמור - הדחקה.
דעת הקהל נדדה
רעידת האדמה המשמעותית בציונות הדתית נוכח האשמתו של אלון בפגיעה בתלמידיו הורגשה כבר ב-2010, כאשר הפורום, ובו רבנים בכירים ביותר, פרסם עדויות שהגיעו אליו על מעשים מיניים מובהקים - חמורים מבחינה דתית ומוסרית אך לא פליליים - שבוצעו לכאורה על ידי הרב בקטינים ובגירים שביקשו להיוועץ בו. היא באה לידי ביטוי במשבר אמוני-חינוכי בקרב צעירים, שבמידה מסוימת תלו באיש את עולמם הרוחני, אך גם בסדקים שנוצרו ב"אמונת החכמים" של מבוגרים יותר - עד כדי בלבול ומבוכה.
הציבור הדתי נקרע מאז בשאלת היחס לרב אלון והאמון בטענות "תקנה". בתחילה, לאחר ההתאוששות מההלם הראשוני, התייצב רובו לצד הפורום, בעיקר בגלל זהות חבריו, מבכירי המחנה, ורק חסידיו המובהקים ביותר של הנאשם האמינו בחפותו. בהמשך, כאשר הפרשה הולידה כתב אישום קל יחסית, המבוסס על מתלונן אחד, כשהדיון הוא רק על הפרשנות למעשים, דתיים רבים חצו את הקווים או לכל הפחות התיישבו על הגדר.
זאת ועוד – מסע הסברה אינטנסיבי ומוצלח של תומכי אלון הציב שאלות קשות בנוגע לשיטות העבודה של פורום "תקנה" והצליח לפגוע ביוקרתו בעיני הציבור. ראשי הפורום, מצדם, נרדמו בשמירה ולא השכילו לנהוג בשקיפות ולנסות להוכיח כי הליך ה"הרשעה" של הרב היה תקין. התוצאה: המשך נדידת דעת הקהל מ"תקנה" לכיוונו של אלון – מסיבות ענייניות או כהדחקה.
אדמו"רים לא מודחים
במצב שנוצר, להכרזת בית המשפט כי האיש נמצא אשם בעבירה שיוחסה לו, הגם שהפתיעה רבים
(ואפילו בפורום "תקנה" עצמו), אין משמעות מיוחדת עבור הציבור הדתי. לכל הפחות יורגשו בו רעשי משנה של אותה רעידת אדמה, כאשר היא תשכנע חלק מה"מתנדנדים" להאמין כי הרב אלון אכן ביצע גם את המעשים הקשים יותר שיוחסו לו. תלמידיו וחסידיו הקרובים, לעומתם, ימשיכו לדבוק באמונתם כי הוא חף מפשע, ואף יציגו את ההרשעה הקלה יחסית כמכה ל"תקנה", שבאחד המקרים תיאר רומן של ממש בין אלון לתלמיד.
האם מרדכי אלון ישוב להיות דמות רבנית נדירה בקונצנזוס הדתי-לאומי? כנראה שלא. הנסיך שצמח באחת ממשפחות האצולה של המגזר כבר לא יהיה רב ראשי, רבצ"ר או שר חינוך, כפי שייעדו אותו לפני עשור, אבל ימשיך למלא אולמות בשיעוריו ולהנהיג עוד ועוד מאמינים. הוא הרי כבר הוכר באופן כמעט רשמי כ"אדמו"ר של הציונות הדתית", ואת זאת כל חסיד יודע: אדמו"רים לא מודחים.