גיוס לתותחנים? לא אצל המפקד ונגר

עוד ב-ynet ספורט:

• אליפות העולם באתלטיקה תיפתח מחר, אנחנו כבר יודעים מי ינצחו
• דירוג עשרת השוטינג גארדס הגדולים בהיסטוריה. רמז: מייקל בפנים
• מכבי תל אביב עשויה להנות מההפקר, רוצים לשמוע איך?
• הלילה: נובאק ג'וקוביץ' יפגוש את רפאל נדאל
  

עונה בלי מחץ בהתקפה הובילה את התותחנים לחפש חלוץ בעל שם עולמי. גונזאלו היגוואין, שמעמדו בריאל מדריד התערער, סומן כמועמד להגיע לאמירויות. למרות שהעסקה הייתה במרחק נגיעה - ברגע האמת ארסנל פחדה להכניס את היד לכיס ובסופו של דבר הפסידה במאבק לנאפולי, ששילמה 34.5 מיליון אירו תמורת הארגנטיני.

היגוואין במדי נאפולי מול ארסנל. מחיר האדישות(צילום: AFP)

המטרה הבאה הייתה מרואן פלאיני, כוכב אברטון שפרץ בעונה האחרונה בפרמייר-ליג. אם ארסנל הייתה קצת יותר עירנית ואסרטיבית בתחילת עונת המלפפונים - פלאיני הבלגי כבר היה שלה, אבל עכשיו זה הרבה יותר קשה - כשגם מנצ'סטר יונייטד בתמונה. ואותו ניגון חוזר במקרה של לואיס סוארס, האורוגוואי השנוי במחלוקת של ליברפול, שכעת מועמד גם לריאל מדריד. השחקן הבא שחמק לארסנל מבין הידיים הוא ברנרד, קשר נבחרת ברזיל לשעבר.

למעשה הרכש היחיד של ארסנל הקיץ היה יאיא סנוגו (אגב - לא ממש מפתיע שמדובר בצרפתי כשוונגר על הקווים), שהגיע ללונדון בהעברה חופשית מאוקזר. עזבו: אנדריי ארשבין, אנדרה סנטוס, פרנסיס קוקלין וגם ג'רביניו שעזב לרומא.

יאיא סנוגו. עוד רכש צרפתי של ונגר. טוב.. לפחות מדובר ברכש(צילום: AP)

הכל עומד במקום

עונת 2003/04 הייתה עונה חלומית עבור אוהדי ארסנל - האליפות בה זכו התותחנים בפרמייר-ליג, הכדורגל המענג של תיירי הנרי, דניס ברקהאמפ, פטריק ויירה ושות'. עשור עבר מאז ונגר ניצח על התזמורת האדומה, אבל עכשיו אותם אוהדים מתעוררים בלילה עם זיעה קרה, למציאות שונה וקבוצה חיוורת. אותה ארסנל שלא ידעה להחזיק בכישרונות שלה ואיפשרה להנרי, ויירה, ססקפבגראס ו-ואן פרסי לברוח - היא גם אותה קבוצה שלא יודעת להשיג את התחליף ומשלמת את המחיר עם שמונה שנים בלי תואר.

אין מה לעשות, שם המשחק בכדורגל העולמי היום הוא כסף. המזומנים הם המניע החזק ביותר של המועדונים המצליחים, וארסנל האדישה נשארת הרחק מאחור. לארסן ונגר, שמחזיק בתואר בכלכלה, יש אידיאולוגיה ברורה - הוא לא קונה שחקנים בסכומים אסטרונומיים ומעדיף לטפח כישרונות צעירים ואלמונים.

ונגר והנרי בימים היפים. כעת המציאות שונה לגמרי(צילום: איי אף פי)

בעבר היו מקרים בהם השיטה של ונגר עבדה, למשל ואן פרסי שהגיע מפיינורד בגיל צעיר והפך למנהיג הבלתי מעורער של ארסנל. אבל האם אחרי 17 שנה בלונדון המנג'ר בן ה-63 איבד את הטאץ'? הרוב המוחלט של אוהדי הקבוצה יגיד שכן. הרעיון הנאיבי של קבוצת צמרת המבוססת על כישרונות בית בלבד כבר לא תופס. כדי להוביל קבוצה לתארים, ובמציאות בה צריך לנצח קבוצות כמו צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד וסיטי - כל מאמן חייב כוכבי ענק בסגל.

אבל את המציאות החדשה ונגר לא ממש תופס. הציטוט האחרון של המנג'ר בן ה-63 כנראה שבר כל שיא - "כרגע אנחנו לא קרובים להחתים אף שחקן, אבל אפשר לזכות בתארים גם מבלי להחתים שחקנים". אם הסגל לא ממש השתנה - ההישגים כן ישתנו? מוזר בהחלט.

וולקוט וג'ירו. מספיקים לארסנל בשביל תואר? כנראה שלא(צילום: EPA)

זהו הזמן, זה היום, זה הרגע

עונת 2013/14 היא לא עוד עונה עבור ארסנל. זו עונה שיכולה לבנות מועדון, או לשבור אותו. אחרי שנים של דשדוש בפרמייר-ליג, בלי לתת פייט אמיתי לקבוצות הגדולות - עוד עונה אפורה באצטדיון האמירויות תהיה כנראה המסמר האחרון בארון של התותחנים.

מקום רביעי בליגה? הדחה בשלב הבתים של הצ'מפיונס? אלו היעדים אליהם מכוונת ארסנל? קשה להאמין. שחזור של 2012/13 יהפוך את ארסנל לעוד קבוצת פרמייר-ליג, כשהמנצ'סטריות יחד עם צ'לסי וטוטנהאם יתחלקו ב"עוגת התארים".

סוארס חוגג על חשבון ארסנל בעונה שעברה. לתותחנים יש צ'אנס לתקן(צילום: EPA)

מצד שני - עונה מוצלחת, עם גביע אנגלי, מאבק בצמרת או ריצה יפה בשלבי הנוקאאוט של ליגת האלופות יכולים להחזיר את הטירוף, שכל כך התגעגענו אליו, לכדורגל העולמי. מה צריך ונגר לעשות בשביל זה? להיות פתוח לשינויים, להשתמש בחוכמה בתקציב הגדול שיש לו ובעיקר - להחזיר את האמון האבוד של האוהדים. אנחנו רק באמצע אוגוסט - הכל עוד אפשרי.

נסיכת העיר

אמנם בתחילת שנות ה-2000 ההפתעה הנעימה של הליגה האנגלית הייתה ארסנל, אבל אפשר להגיד שבשנים האחרונות צריך להסתכל לצד השני של העיר - על המודל של טוטנהאם. ב-2011 - התרנגולים הגיעו עד רבע גמר ליגת האלופות, ב-2012 נאבקו בצמרת הפרמייר-ליג ובעונה האחרונה טוטנהאם עשתה חיים קשים לגדולות והגיעה עד רבע גמר הליגה האירופית.

גארת' בייל. ארסנל יכולה ללמוד מטוטנהאם(צילום: Gettyimages)

גם בקיץ החבורה של אנדרה וילאש בואש נתנה כמה שיעורים ליריבה העירונית: אמנם ארסנל לא ידעה לשמור על השחקנים הכישרוניים שלה, אבל טוטנהאם עשתה זאת בציפורניים עם גארת' בייל ושוקלת כעת פעמיים אפילו סכום דמיוני כמו 120 מיליון אירו מריאל מדריד . לא רק להחזיק בקיים, אלא גם לחדש יודעים הספרס - עם רוברטו סולדאדו ופאוליניו שהגיעו לווייט הארט ליין נראה כי נבנית מול עינינו קבוצה בעלת פוטנציאל אדיר לתארים.

האחות הקטנה עושה לארסנל בית ספר, המפקד נרדם בשמירה, הכסף שוכב בבנק, השחקנים עדיין מחפשים מנהיגות על כר הדשא והאוהדים הלונדונים? הייאוש נעשה יותר נוח. אז איך תיראה ארסנל בעונת 2013/14? בלי שינוי משמעותי בסגל - העתיד לא נראה ורוד.