סופרמן מלידה או עוד ספורטאי מלאכותי?
בדילוגים קלים, בלי בעיות מיוחדות, אוסיין בולט הוכתר כאלוף העולם ב-100 מ'. כישרון טבעי או בועה שתתנפץ בקרוב? אבינעם פורת ונח קליגר מתווכחים
נקי כפיים / אבינעם פורת
אז אתם מאמינים לו או מסרבים? קרל לואיס בטוח שבלי עזרים כימיים זה לא היה קורה. סליחה, קרל, איש יקר שהספקתי להכיר והתגאיתי בכך, אתה טועה. נכון שאפשר להתווכח מי גדול ממי, לואיס שבנוסף לריצות גם נשק ל-8.90 מ' בקפיצה למרחק, אבל בספרינטים עוד לא נולד על כדור הארץ אצן כמו אוסיין בולט.
עוד ב-ynet ספורט:
נכון שאני כותב את הדברים בעירבון מוגבל. כבר קרו הרבה דברים, בעצם כל יום והסיפור שלו, אבל התחושה האישית שלי היא שבולט בסדר. לא מדובר בבחור שבגיל 28 צמח למימדים מפלצתיים אחרי קריירה בינונית. מדובר באתלט שנולד אתלט.
אני זוכר את הפגישה שלי בבייג'ינג עם דון קווארי. אם אתם לא יודעים, קווארי היה האלוף האולימפי הג'מייקני האחרון. 200 מ' ב-1976. חתיכת
בגיל 16, הוא היה אלוף העולם עד גיל 20 ב-200 מ'. הוא גם היה הראשון מתחת לגיל 20 שירד מרף ה-20 שניות ב-200 מ' ומחזיק עד היום בשיא העולם לנוער.
הסבר פשוט: בכל דור נולד יחיד ומיוחד, וזה לא צריך להיות מוריניו. לקרל יש מוטות ידיים ענקיות שמסייעות לאיזון, יש לו רגליים שכל פסיעה
שלהן מייצרת 2.5 מ' של ריצה. כלומר, היריבים, נאלצים לרוץ 20 אחוז יותר ממנו במרוץ ל-100 מ'. לא התכשירים בנו לו את הגוף.
כשהחלה מכת התפיסות האחרונה עם טייסון גיי ואסאפה פאוול, ואחרי שיוהאן בלייק נסיך הכתר והחבר לאימונים של בולט הוזהר, חששתי כמו כולם שהמכה הכימית הגיעה גם למקור עצמו. לקחתי את הזמן, הרהרתי במחשבה שנייה ונשארתי עם בולט.
שלשום בדרך למלון, שנבנה לצורך אולימפיאדת החרם ב-1980, פגשתי עיתונאית ג'מייקנית. "אני מכירה את ההורים של בולט, הם אנשים נהדרים. אני מכירה את אוסיין, וגם הוא בחור נפלא בניגוד לתדמית שלו. אל תאמין לכל הבולשיט שמדברים עליו. הוא נקי, הוא אחראי, כל הכבוד של ג'מייקה מונח על הרגליים והגוף שלו", היא אמרה.
לא מכיוון שאני מאמין לה אני חושב, לפחות כרגע (ובביטחון של 99 אחוז פלוס), שבולט אמיתי. הקהל שהגיע לאצטדיון לוז'ניקי, בא בעיקר בזכות מטרה אחת: לראות מקרוב פלא אנושי על כדור הארץ. תמשיך בולט, תמשיך, מה האתלטיקה הייתה עושה בלעדיך?
החשוד המיידי / נח קליגר
בואו ניגש ישר לעניין. אם אוסיין בולט אינו משתמש ב"תמריצים" אלה ואחרים, הוא בהחלט פנומן ואחד הספורטאים הגדולים בהיסטוריה. עד כאן
, אין בעיה. אלא שגם על פי ההיגיון הפשוט, ההיסטוריה של הריצה הקלה והנתונים הגופניים של האדם - יש בעיה. כי הצורה בה בולט מסיים ריצה כאילו כלל לא התאמץ במיוחד, חייבת לעורר מחשבה וגם חשד.
את האמת, בכל הבדיקות נמצא בולט "נקי" ועל כן אין כל אפשרות לפקפק ביכולתו המדהימה. אלא שבכל זאת עלולה להיות בעיה. שכן קיימת אפשרות שיש אולי "תמריצים" אשר משפיעים לפרק זמן קצר מאוד ומיד נעלמים כשהם אינם משאירים עקבות כלשהן.
מזה זמן רב יש מומחים ברחבי תבל אשר תוהים לגבי העובדה שג'מייקה, מדינה בת פחות משלושה מיליון תושבים, "מייצרת" כבר יובל שנים רצים ורצות למרחקים קצרים בקצב מסחרר, כאילו ב"סרט נע". לא קופצים, לא הודפים, לא זורקים, לא רצים למרחקים ארוכים. לא, רק אצנים. שלשום למשל, בגמר ריצת מאה המטרים של אליפות העולם, ארבעה משמונה הרצים היו מג'מייקה. וזאת למרות ששניים מהכוכבים שלה לא הגיעו למוסקבה, האחד, פאוול, משום שנתפס ב"שימוש" ושני, בלייק, שהיה פצוע. אגב, גם בלייק כבר נתפס ונענש בעבר. בדיוק כמו פאוול. אכן מוזר במקצת, לא?
ארצות הברית, מדינה של 320 מיליון תושבים שהיא מאז שנים רבות מספר אחת באתלטיקה, אמנם "מייצרת" גם היא רצים מעולים, אך בוודאי לא באותה תדירות ובעיקר לא באותם מספרים מדהימים. וקשה להאמין שתכניות האימון והטיפוח במאות האוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית נופלות מאלה שבאי הקריבי הקטן והעני.
באשר לגנים, לתכונות אתניות או למורפולוגיה של בני ג'מייקה, הרי גם תושבי מדינות אחרות, כמו קובה, האיטי או הרפובליקה הדומיניקנית, הם ממש מאותו מוצא. גם להן יש מדי פעם רצים טובים, אך בוודאי לא בתדירות כזו ובמספרים כאלה.
לפנייה לכתב/ת 
