אחרי סערת הפנסיה: באוצר מנסים להרגיע
יומיים אחרי שהאוצר הודיע על כוונתו להפחית את קצבאות הפנסיה, פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון, מנסה להרגיע: "אין פה שינוי בזכויות הפנסיה. אנחנו רוצים הוגנות בין החוסכים לפורשים. השינוי יהיה מדורג"
אחרי שהודיע על כוונתו לשנות את תחשיב הקצבאות ולקצץ בקצבת הפנסיה של החוסכים - מהלך שהביא לביקורת ציבורית רבה - במשרד האוצר מנסים להרגיע את הציבור הרחב. בשיחה עם עיתונאים הבהיר היום (ד') פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון באוצר, כי "אין פה שינוי בזכויות של הפנסיה, יש פה שינוי בהקצאה. כיום, מי שפורש מוקדם יקבל יותר ומי שפורש מאוחר יקבל פחות. המטרה שלנו היא שההקצאה בין החוסכים לפורשים תהיה הוגנת".
- משפחה בצמיחה: מה חשוב לדעת על הפנסיה?
-
הלמ"ס: לשליש מהישראלים אין פנסיה
- מקורות הכנסה למדינה - לא על חשבון הפנסיה
בעת מעבר משלב של חוסך לפנסיונר - בגיל הפרישה, הכסף שצבר בכל שנות החיסכון עובר לקופה המיועדת לתשלום הקצבאות. על הקופה לחשב כמה כסף היא צריכה לשלם לו בכל חודש עד סוף ימיו. לפי הוראות האוצר הנהוגות כיום, החישוב מושתת על ההנחה לפיה בכל שנה הכסף הצבור יניב תשואה של 4%, המבוססת על הריבית הנהוגה בשוק. ואולם, בשנים האחרונות הריבית הנהוגה בשוק נמוכה הרבה יותר, כלומר הקרן מקצה יותר כסף לקצבה - ממה שצפוי להיות.
"בעולם ובישראל חלה ירידה די חדה בריביות. הירידה בישראל חלה בעיקר בשנה האחרונה. ההנחה הייתה שהריבית במשק היא 4%, וכיום הריבית במשק היא רק 2%", הסביר שריג, "בנוסף, אנחנו רואים עלייה די חדה בכמות הפורשים לפנסיה, בין היתר בגלל ה'בייבי בום' אחרי מלחמת העצמאות. שני הדברים הללו חייבו אותנו לטפל בבעיה שהיינו מודעים לה כבר לפני זמן מה. התוצאה היא שאדם שפורש מקבל קצבה יותר גדולה, אך היא נופלת על כתפי החוסכים".
"מי שעומד לפני פרישה לא יינזק"
באוצר מנסים כעת לגבש מנגנון שיתאים את הריבית במשק לזו שלפיה מחשבים את קצבת הפנסיה, והמשמעות היא שקצבת הפנסיה של הפורשים תרד. "מה שחשבנו באגף זה לייצר מנגנון, שבו לוקחים את הריבית השוררת בשוק ואת הריבית הנהוגה כיום של 4% - ויוצרים ממוצע. זה מנגנון שייקח בחשבון את הריביות בשוק, אך ימזער את הפגיעה", ציין שריג.
לדבריו, "כך, גם אם בעתיד הריבית תחזור לרמה שהייתה בעבר, כגון 4%, הקצבאות יחזרו להיות מחושבות לפי 4%". עם זאת, שריג הדגיש כי מדובר ברעיון ראשוני בלבד. "יצאנו עם נייר שמבקש התייחסות מהציבור, ככל שיציעו לנו חלופות והן יהיו מאוזנות - נשמח לקבלן".
מה יקרה למי שכבר פרש, ולמי שעומד לפני פרישה?
"כל אלה שפרשו לא יינזקו. כל אלו שעומדים לפרוש, הייתה להם ציפייה מסוימת ולכן צריך למזער את הנזק. התהליך יהיה הדרגתי ויתפרש על פני 3 שנים, כך שהשינוי יהיה הדרגתי. מדובר בצעד ארוך טווח. יש לנו זמן לטפל בדברים - אבל אין לנו הרבה זמן".
מדוע שוב מטילים חובות על כתפי הציבור? למה שהמדינה לא תשלים את הפערים במקום לחתוך בפנסיות?
לדברי שריג, קרנות הפנסיה בנויות על עקרון של ערבות הדדית, כאשר התשלום חריג ממה שנצבר מראש - והחריגה נחלקת בין העמיתים. "זה לא תפקיד של המדינה לפצות אנשים, במקרה שבו קבוצה אחת של אנשים בקרן מקבלת על חשבון קבוצה אחרת", אמר.
אז אולי צריך גם לקצץ מאלו שכבר פרשו ולא רק מהפורשים העתידיים - שכולם ישאו בנטל?
"כמעט תמיד אנחנו משתדלים למזער את השינויים שחווים אנשים שכבר פרשו. הם חלשים יותר. עדיף להחיל את השינויים על מי שעדיין חוסך - לאלו יש עוד את אפשרות להתאים את צעדיהם הרבה לפני מועד הפרישה".
למה כשהריביות עמדו על 7%, קרן הפנסיה המשיכה לחשב ריבית של 4% - והרוויחה מכספי החוסכים?
"בפעם האחרונה שבדקתי לא מצאתי הרבה שומנים בתקציב הממשלה. ראינו גם שמדינות שלא טיפלו בהבטחות שנתנו לחוסכים בכל הנוגע לפנסיה, הגיעו לחדלות פירעון. כך גם בעיר דטרויט שהיו לה הרבה הבטחות לפנסיונרים - ופשטה רגל".
"הבעיה היא שהאזרחים מסבסדים את הפנסיות התקציביות"
אודי כץ, נשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל, אמר אתמול בעקבות הודעת האוצר כי "הבעיה היא שכלל אזרחי המדינה הם אלה שמסבסדים את הפנסיות התקציביות והפנסיות הוותיקות שהולאמו, במקביל לפגיעה בזכויות שלהם. הטיפול צריך להתבצע בתיאום ההסתדרות ובהבנה כי נדרשת ההשתתפות של המבוטחים בקרנות הפנסיה הוותיקות ובקרנות הפנסיה התקציביות, כדי להתמודד עם הגירעונות האקטואריים הצפויים".
בפורום החוסכים לפנסיה בישראל טענו כי המהלך של האוצר הוא תוצאה של התנערות הממשלה מאחריות לתחום הפנסיה, בסדרת מהלכים שהתבצעו במשך שנים. "הצעתנו, שפורסמה מספר פעמים, היא להנפיק לחוסכים המבוגרים אחוז גבוה יותר של אגרות חוב ממשלתיות מיועדות, במסגרת המודל הצ'יליאני".
בפורום טענו עוד כי "כך, התשואה על החסכונות מיום היציאה לפנסיה, ומקדם הקצבה, יהיו פחות חשופים לתשואה בשוק ההון. הצענו גם להשקיע את הכספים הנוספים שהמדינה תגייס מהנפקת אג"ח מיועדות, בקרן הלאומית לתמלוגי הגז, או בקרן דומה לה. מדיניות כזו הייתה חוסכת את הצורך במהלך הנוכחי".
לפנייה לכתב/ת 
